פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סאגת מצלמות המהירות: הוארך המועד האחרון לתשלום הדוחות

      בדיון שהתקיים בין פרקליטות המדינה לאגף התנועה הוחלט כי המועד לתשלום דוחות מהירות שהנפיקה המערכת, אשר המועד לתשלומם טרם חלף, יוארך עד ספטמבר 2018. המשטרה: "ההחלטה לגבי המשך אכיפה תתקבל בתום הבדיקות"

      מצלמות מהירות על מדרכה (רונן טופלברג)
      (צילום: רונן טופלברג)

      לאחר שמסמך פנימי שנחשף הביא לחשיפה כי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל מודים כי קיימת בעיה חמורה באמינותן של מצלמות המהירות מסוג א3, המשטרה הוציאה היום (ד') הודעת הבהרה, במסגרתה הודיעה כי מצלמות המהירות מסוג א3 ימשיכו לתעד נהיגה במהירות מופרזת, כאשר החלטה לגבי המשך האכיפה תתקבל בתום הבדיקות שעורכת המשטרה למערכת מצלמות המהירות האוטומטית.

      לפי הודעת המשטרה, סוכם בדיונים בין פרקליטות המדינה לאגף התנועה כי לגבי דוחות מהירות שהנפיקה המערכת, שטרם שולמו, והמועד האחרון לתשלומם טרם חלף, יוארך המועד האחרון לתשלום עד ליום 2.9.18 (כולל).

      ככל הנראה לאור פניות של אזרחים רבים, ביקש אגף התנועה באמצעות דוברות המשטרה להבהיר "כי אזרחים ששילמו דוחות מסוג זה אינם צריכים לפנות למשטרה בשלב זה".

      עוד עדכנו במשטרה כי ההוראה אינה חלה על דוחות תנועה אחרים מכל סוג שהוא, שאינם מבוססים על מצלמות המהירות מסוג א3.

      לפי המשטרה, בזמן הקרוב יפרסם אגף התנועה עדכון בנושא.

      המצלמות לא עברו את הבדיקות הנדרשות

      במסגרת המסמך הסודי שנחשף, עלה כי בניגוד לטענות המקוריות שהועלו על-ידי רשויות האכיפה, המצלמות לא עברו את הבדיקות הנדרשות על-מנת לקבל תו תקן של מכון התקנים הישראלי כפי שדורש החוק. לאחר שהמסמך הועבר לצמרת המשרד לביטחון פנים והמשטרה, התקשר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך אל פנחס שחר, שהיה באותה התקופה מנכ"ל מכון התקנים, כדי לבדוק מתי שחר מוציא מכתב המאושש את תקפות תו התקן של המצלמות. חשוב לציין כי אם ייקבע שאמינות המצלמות מוטלת בספק, הדבר עלול להוביל לביטולם של דוחות מהירות רבים ואף לפגוע בתדמית המשטרה. בשיחה על "גלובס" אישר שחר את קיום השיחה עם המפכ"ל.

      פרשה החלה כאשר 20 נהגים ערערו על אמינות מצלמות מהירות מסוג א3, לאחר שנתבעו על-ידי המדינה על נהיגה במהירות מופרזת. במהלך הדיונים בבית המשפט העיד אילן כרמית, המכהן כיום כמנכ"ל מכון התקנים וקודם לכן עמד בראש מעבדה והיה אחראי על בדיקת המצלמות ומתן תו התקן, כי הבדיקות לתקינות המצלמות בוצעו במעבדה של מכון התקנים בהולנד בשם MMI.

      כרמית אף טען בבית המשפט כי הוא עצמו היה נוכח באופן אישי בחלק מ-500 הניסויים שנעשו בשטח, והצהיר בשבועה כי "הייתי ב-10 הניסויים הראשונים, ראיתי את הציוד והדברים, ואז אני חזרתי, ונשאר העוזר שלי". מאוחר יותר הכחיש כרמית שאמר את הדברים בעדות.

      בעקבות ההתעקשות של פרקליט הנתבעים, עו"ד תומר גנון, לקבל את כל החומר הקשור לתהליך קבלת תו התקן למצלמות, יצאה משלחת של המשטרה להולנד למכון MMI. המשלחת הופתעה לגלות כי כלל לא נערכו ניסויים כאלה במכשיר, וכי כרמית כלל לא היה במקום כפי שמסר בעדותו.

      המשטרה: "מדובר בפרויקט שיעילותו הוכחה"

      המשרד לביטחון פנים מסר בתגובה כי "מאחר שהנושא נדון בבית המשפט, אנו מנועים מלהגיב בשלב זה".

      משטרת ישראל מסרה בתגובה כי "מדובר בפרויקט שיעילותו הוכחה ובמקומות בהן מוצבות מצלמות א3 קיימת ירידה בכמות תאונות הדרכים. כמו כן הוכח במחקר אובייקטיבי כי באותם כבישים ישנה ירידה גם במהירות הנסיעה. לצד האמור, בכל עשרות הבדיקות שנערכו ונערכות באופן עצמאי על-ידי משטרת ישראל, הוכחו מעל לכל ספק אמינות המצלמות".

      מכון התקנים מסר בתגובה כי "מערכת מצלמות המהירות עברה בדיקות מחמירות להתאמה לתקן, והיא פועלת והוכיחה את עצמה בכל העולם. המערכת עמדה כבר בבחינת בית המשפט ובבדיקה של מומחה חיצוני שנשכר לבחון את הנושא לעומקו. מכון התקנים פעל על-פי הנהלים, ולא נמצא כל דופי בפעילותו. אין קשר כלשהו בין ההחלטה על השינוי בנת"מ לבין ההחלטה להסתמך על בדיקות שבוצעו למערכת עבור משטרת גרמניה במסגרת בדיקת הדגם הראשוני".

      אילן כרמית מסר בתגובה: "עשינו את כל הבדיקות הנדרשות. הייתי מבולבל בעדות בבית המשפט, ומנפחים את הטעות שלי מעל ומעבר. המשטרה הולכת להסתמך על דוח המומחה רוזן".

      עו"ד תומר גונן מסר בתגובה כי "במסגרת פרשת התביעה לא הובא פרט לאילן כרמית כל מומחה ממכון התקנים שיעיד על אמינות המערכת, בהתאם לכללים הנהוגים והמחויבים ממכון תקנים לאומי, כמו דוחות ניסוי מפורטים; ועל עדותו של כרמית והסבריו עדיף לא להכביר מילים".