הפקח איבד את שפיותו בעקבות תגרה עם נהג על מקום חניה אסור

האם עבודת אכיפה עירונית מסוגלת להעביר אדם על דעתו? האירוע המדובר התרחש כאשר בעל הרכב שנקנס בגין עבירת חניה, התעצבן והכה את הפקח בזרוע ואף תפס לו את היד בחוזקה והשאיר עליה סימן כחול, תוך שהוא מאיים על חייו. בעקבות המקרה, מספר מנהלו, חלה הדרדרות תהומית במצבו הנפשי והוא אושפז בבית החולים. התובע טען בבית המשפט כי על פי חוות דעתו של המומחה בתחום בריאות הנפש, קיים גם קיים קשר סיבתי בין אירוע התאונה לסדק הנפשי שחלחל בו בעקבות המקרה, שמהווה טריגר להתפרצות המחלה.

מנגד, הרשות המקומית בה עבד הפקח טענה כי המומחה לא התייחס בחוות דעתו כי בגיל 11, אימו של הפקח עברה אירוע מוחי וחדלה לתפקד, ובהיותו בגיל 13 נפטר אביו. כן התעלם המומחה מכך שאחותו סובלת ממחלה דו קוטבית. בנוסף, נטען כי נוסף לנזקים הנפשיים מהם סבל הפקח קודם לכן, יש לקחת בחשבון את אורח החיים המתוח שמאפיין את משרתו - גורם נוסף להתפרצות המצב הפסיכוטי.

התיק הובא להכרעת בית הדין לאחר שדרישתו מביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה - נדחתה. השופט בחר לקבל את טענת הפקח כי לאירוע הטראומטי היתה השפעה על מועד הופעת הנזקים הנפשיים מהם סבל התובע, או "הוא גרם, החמיר או האיץ את ההידרדרות במצבו, מאשר קביעה הפוכה לפיה סביר יותר שלאירוע הטראומטי לא היתה השפעה על מועד ההופעה של הנזקים הנפשיים, החמרתם או האצת ההידרדרדות במצבו של התובע" כך נאמר. אי לכך, כן בית הדין סבור שהתובע הרים את הנטל להוכיח כי האירוע התאונתי גרם לכל הפחות להחמרה במחלה הנפשית שממנה סבל התובע, ודי בכך כדי להכיר באירוע כ"תאונת עבודה" גם לגבי מחלת הנפש של התובע.

התפרצות מחלת נפש אצל הפקח מהווה אירוע חריג, אולם לדברי שמואל אלבו - יו"ר הועד הארצי של הפקחים ברשויות המקומיות, קיימת בעיה מובנת ביחס של הציבור למפקחים בישראל: "גם אנו לובשי מדים. אבל לצערי הרב, העובדה שאנו עובדי רשויות מקומיות ולא עובדי מדינה משחקת לרעתנו. אנחנו לא מחלקים פרחים ולקבל את האמפתיה של הציבור זה מאוד קשה. אנחנו שק החבטות של כולם". כמו כן, מלין אלבו על כך שאין אחידות במעטפת המשפטית שמגנה על הפקחים: יש רשויות שנותנות מענה ויש רשויות שאומרות לך, תבעו אותך? לך תסתדר לבד. איפה נשמע דבר כזה? כאקט של מירור חיי הפקח מוגשת נגדו תלונה, והוא נותר חסר הגנה".

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין: "כל האירועים של תקיפת פקחי תנועה חייבים להסתיים בהגשת כתב אישום כנגד התוקף וכמובן בהגשת תביעה אזרחית של הפקח. אין שום סיבה שאזרח שמצא לנכון להרים יד על פקח לא ימצא את עצמו משלם סכום נאה כפיצוי. תקיפה זו עוולה ומקנה למותקף את הזכות לתבוע פיצויים ועליו לעשות כן ללא היסוס. ההיבט הכספי הוא רק צד אחד של המשוואה, שכן סביר להניח כי חיוב בדין לתשלום פיצויים יכול למנוע את הפעם הבאה בה נהג רכב חצוף שפגע בסדר הציבורי והחנה את רכבו בניגוד לחוק, ימצא לנכון לפעול באלימות נגד הפקח שבסך הכל מילא את הוראות עבודתו".