בשלוש שנותיו אצלנו הפך דאצ'יה דאסטר לפנים מוכרות בישראל, ולפני חודש וחצי הוצג הדור השני. דאסטר סימן-2 מתבסס על אותה פלטפורמה מוטורית של הדגם היוצא - אותה רצפה, אותם מנועים (בנזין 1.2 ליטר 125 כ"ס, דיזל 1.5 ליטר 109 כ"ס) ואותן תיבות הילוכים (ידנית ואוטומטית כפולת מצמדים, שתיהן עם שישה הילוכים). הדאסטרים מגיעים בהנעת 2X4 או 4X4, בטווח מחירים אטרקטיבי מ-90,000 לבנזין ידני, עד 120,000 לדיזל 4X4.
ככל שהמוטוריקה לא השתנתה, דאסטר החדש זכה למתיחת פנים מסיבית של המרכב, ולהשבחות רבות בתא הנוסעים - אם כי רמת הגימור והאבזור עדיין נחותה ביחס למתחרים מיפן, קוריאה ואירופה. גם מפרט הבטיחות לוקה בחסר; יש שש כריות אוויר אבל אין מערכות בטיחות אקטיביות (בלימה, שמירת סטייה מנתיב). לכן קיבל הדאסטר רק שלושה כוכבים במבחני ריסוק, עניין בעייתי במקצת עבור רכב משפחתי. אחריות היצרן ניתנת לשלוש שנים, ו-100,000 קילומטרים.
נבחרת רומניה עולה ליגה
ובכל זאת, יש בדאסטר 2018 בשורה - רמות האבזור והגימור השתפרו מאוד ביחס לדגם היוצא, הנדסת האנוש מתחילה ליישר קו עם 2018. המתלים המחודשים מהודקים יותר ומעניקים התנהגות כביש טובה אם כי עדיין, רחוקה ממובילי הקטגוריה. שיפור מקיף בבידוד האקוסטי מעניק נסיעה שקטה וחלקה בהרבה ורמת NVH נמוכה מזו הקודמת, והנדסת האנוש שופרה - אם כי גם כאן, יש עדיין חריקות ופגמים. תצרוכת הדלק נשארה על הצד החסכוני ביותר: עם מנוע דיזל קטן וגיר ידני אנו משייטים בין 110 ל-130 קמ"ש ב 15-17 קילומטר לליטר, נהגים שומרי חוק יוציאו גם 20 קמ"ל. מגרסת ה-4X4 נגרעו כמה פריטים הכלולים בגרסת ה-2X4 - פרטים שוליים כמו מצלמות היקפיות ומפתח חכם, אבל גם תיבה אוטומטית שאינה מגיעה בדאסטר השטח.
דאצ'יה דאסטר החדש מעודן ותרבותי יותר מזה הקודם והמחירים לא עלו, זה טוב. בגרסאות הכביש ניתן לשאול אם מחירו הנמוך של הקרוסאובר הרומני מצדיק את הפער הגדול בעידון ובטיחות הנסיעה? התשובה עשויה להשתנות בין אדם לאדם, אבל בגרסת ה-4X4 המצב שונה לחלוטין; בקבוצת הקרוסאוברים אין לדאסטר שום מתחרה ראוי, וביצועי השטח שלו טובים משמעותית מאלו של מתחרים יקרים בהרבה. סוזוקי ג'ימני טוב יותר בשטח אבל נחות משמעותית על הכביש, סובארו XV טוב פי כמה בכביש אבל יכולת השטח שלו פחות טובה, במפגיע. כי לכן יצאנו לסיבוב בכורה כדי לבדוק, אם השדרוג האחרון לא פגע ביכולות השטח של הג'יפון הרומני?
דיפנדר או ג'יפון?
לפני שנסתער על מתלולי מדבר יהודה, קבלו הבהרה מוקדמת - למרות סגולותיו הטובות בשטח, דאסטר אינו יכול להיות מוגדר כרכב שטח אמיתי. המגרעת העיקרית שלו היא היעדר הילוך "כוח", כמו זה הנמצא ברכבי שטח כמו לנד קרוזר ופאג'רו, רנגלר ו-רקסטון, או טנדרי 4X4. הילוך כוח (או "קצר") הוא מכלול קריטי לנהיגת שטח נטולת הפתעות, בוודאי כאשר מדובר ברכב בעל תיבת הילוכים ידנית. נהיגת שטח מאתגר עם דאסטר ידני מחייבת שליטה לא מבוטלת בכל הנוגע לתכנון קו התקדמות, שמירת תנופה ומינון עדין של עבודת המצמד.
כך אמר לנו עופר אוגש שהוביל את מסע ההיכרות שלנו, והשליך אותנו אל השבילים המשובשים מדרום למעלה האדומים. השביל הראשי דרומה משלב קטעים מהירים וזורמים, וביניהם טיפוסים קצרים, מדרגות סלע מתונות, לא משהו שאמור לתקוע קרוסאובר 4X4 קומפקטי. המתלים העצמאיים של הדאסטר בלעו את השבילים בזחיחות מרשימה, תענוג. מקצה שיפורי הכביש קצת הקשיח את המתלים אבל הפער ממש מינימאלי, לא משהו שצריך להתלונן עליו. דאצ'יה דאסטר מגהץ היטב את השביל, המתלים הרכים חוברים לצמיגי 215/60R16 בעלי חתך גבוה יחסית, להענקת נוחות נסיעה גבוהה. הדאסטר שוקל 1400 קילוגרם בלבד, זהו משקל זבוב במונחים של רכבי שטח; המשקל ומרכז הכובד הנמוך מקלים עליו לספוג את שיבושי הדרך בלי תנודות מרכב מעייפות, האופייניות לכלים כבדים יותר.
על גבול היכולות
לבחירת נהג השטח עומדים שלושה מצבי הנעה: 2X4 לנסיעת כביש שגרתית, 4X4 AWD לנהיגת גשם, ו-4X4 נעול-מרכזי לנהיגת שטח. הדאסטר מטפס בקלות במעלות הנגב, נהנה ממנוע דיזל גמיש והילוך ראשון קצר יחסית. רוב הזמן הוא מזפזפ את עצמו בקלות, הבעיה מתחילה כאשר מהירות הנסיעה יורדת לקצב צעידת אדם, או אף פחות. בנהיגה איטית נדרשת מיומנות נהיגה גבוהה יותר - צריך לקרוא היטב את השטח ולזרום 'על הקשקש' בין מכשולים ואבנים, לדעת מתי וכמה תנופה לקחת, להשתמש בטכניקת 'חצי קלאץ' כדי לעבור מדרגת סלע מאתגרת, ולזהות מתי נכנס המנוע לתחום האפל של מתחת ל-1000 סל"ד.
לטובת הנהג מגיע מצמד נוח להפעלה ופונקציית Stop & Start המניעה את המנוע מחדש, לאחר דימום בלתי מכוון. המצמד שידר חוסן ראוי ונכונות להתמודד גם עם התחממות קלה, בחוגי הדאסטריסטים אין תלונות על עמידות המצמד. בקרת המשיכה מתפקדת היטב, אם כי זמן התגובה שלה אינו מהקצרים ביותר. הצמיג הרזרבי נשאר בגודל מלא, זו תכונה חשובה עבור רכב שטח - צמיגי M&S המקוריים רגישים לפגיעת סלעים וטוב יעשו שועלי שטח אם ירכיבו AT מתוצרת מקסיס או BF. הם רועשים יותר מהמקוריים, אבל עמידותם בשטח טרשי גדולה בהרבה. יש גם אופציה לצמיגי MT אבל לדעתי, הם ייפגעו באיכות הנסיעה יותר מכפי שמוצדק.
זה המקום לציין כי הדאסטר רכש לעצמו קהילת לקוחות נלהבים שאינה מהססת להשליך אותו על מעברים טכניים ומאתגרים ביותר, מעבר לכל מה שחשבו המהנדסים הרומנים. כבר ראינו דאסטרים המתנפלים בשקיקה על מעלה עשוש, אבל אנחנו לא הגזמנו עד כדי טחינת הכלים על סלע קיומנו. אוגש לקח אותנו אל השבילים הטכניים המשקיפים על מנזר מר-סבא היווני ואל גולת הכותרת של מסע השטח הקצר, הטיפוס הטכני להר מונטר. זהו מעלה תלול וארוך, זרוע בבורות עמוקים והצלבות קטלניות.
אחד אחרי השני טיפסו הג'יפונים במעלה התלול והתחוח, מתנודדים קצת ומנופפים בגלגליהם, נעצרים פה או שם, וממשיכים בדרכם. בבוא זמני החלטתי לנקוט בטקטיקה אחרת; המעלה הטרשי החל להיראות כמו דיונה תחוחה, שטח שאינו מתאים לזחילה איטית. ניתקתי את בקרת המשיכה, כיביתי את המזגן (כדי להרוויח עוד סוסון או שניים...), ונתתי בגז. הדאסטר טיפס ונאנח, זיגזג בין הבורות, ולא עצר עד שהגיע לפסגת המעלה. אני לא מכיר עוד קרוסאובר שהיה עולה בשלום מעלה כזה, המסוגל לאתגר גם רכבי שטח העולים כפליים ויותר - ועל כך יעידו בורות התחפרות ענקיים שהיו פזורים לאורך השביל. לדאסטר יש גם 'בקרת מהירות במורד' המתפקדת לא רע במהירות של 7-8 קמ"ש - זה קצת מהיר עבור ירידה טכנית.
בחזרה לעיר הגדולה
שקט מופלא ירד על המדבר כאשר כיביתי את הגזייה הרוחשת; ניחוח הקפה התאבך מעל גב המים המדהים ב-פרסת נקרות, ונתן לי אפשרות לחשוב על הדאסטר במבט מרוחק קמעא. איפה עוד אפשר למצוא רכב שטח חדש העולה 120,000 שקלים, מסוגל להביא אותי למצפה רמון ב-17 קילומטר לליטר ולצלוח את שבילי המכתש, נחל צניפים, או יער בירייה?
אין ספק שעל הכביש, דאצ'יה דאסטר אינו מעודן כמתחריו האלגנטיים. הוא אינו יציב ומפנק כמותם, ואין לו את מערכות הבטיחות אותן אנו מצפים לקבל ב-2018. המיתוג של דאסטר אינו צפונבוני אבל בשלוש וחצי השנים שהוא נמכר אצלנו, הוא בנה לעצמו מוניטין של אמינות ראויה, וביקוש יציב בשוק המשומשות. בגרסת 4X4 הוא ידני בלבד ולכן זה לא רכב המתאים לאבירי העיר והאספלט, לאנשי מותג שאינם שואפים לרדת מהכביש בלי להתרושש. הדאסטר גם לא מתאים לשועלי מדבר הרוצים לטחון מעלות ונקרות; גם אם תרכיב עליו צמיגי שטח ותגביה אותו ב-2 אינץ' החוקיים, הדאסטר לא יהפוך לרכב שטח עתיר יכולות.
אבל דאצ'יה דאסטר הוא רכב אמיתי ואותנטי, נטול יומרות ובלי הצגות - עבור הלקוח המתאים הוא מעניק תמורה חסרת תקדים לשקל, רכב כביש נעים בעל יכולת שטח לא מבוטלת. דאצ'יה דאסטר 4X4 נותן פתרון ייחודי לצעירים וטיילים הרוצים לשוטט בשטח בלי להיכנס לעבירות אקסטרים, מוכנים ללמוד את רזי הפעלת הדוושה השלישית ורוצים בכל זאת, רכב משפחתי מרווח יחסית. הדור השני של דאסטר השתפר בנקודות רבות על הכביש ובתא הנוסעים, בלי לאבד מיכולות השטח הטובות שלו. אהבנו עד מאוד!
