מגרש החנייה היה עמוס ב-508 נוצצות ו-ריפטרים חדשים, אבל עיניי ננעלו על הריפטר השחור-צהוב שהצטנע בקרן זווית. הוא נראה קשוח ואכזרי, נועל צמיגי שטח מלא, ומתנשא סנטימטרים מעל ההמון השוקט. אם לרגע חשבתי שזו לא גרסת שטח, אז אוהל הגג ותאורת ה-LED הענקית הבהירו לי שזה, אכן, רכב התצוגה של פיג'ו, אבטיפוס יחיד בעולם. מנהל המוצר הסביר לי שאף אחד לא נוהג באוטו הזה, זו מכונית תצוגה סטאטית, אבטיפוס יחיד ומיוחד ובכלל, הרכב עוד לא גמור - מלאכת הפיתוח עוד לא הושלמה. כל זה רק הגביר את רצוני להניח עליו את ידיי, ובתום שיחת חידודין בצרפתית רהוטה סיכמנו, יוצאים לסיבוב קצר.
המלאכים של DANGEL
וותיקי קוראינו זוכרים בוודאי את הטנדרים הישנים של פיג'ו, 504 ו-505, ואפילו אקזמפלארים נושנים של 403 ו-404, שהציפו את אפריקה בגרסאות 2X4 מקרטעות. ב-1982 הוטלה על מהנדסי פיג'ו משימה שדרשה שיטוט חופשי במדבריות סהרה; הם פנו לסדנת דאנג'ל וביקשו לפתח להם מערכת 4X4 לאחד הטנדרים שלהם. תוך חודשים ספורים עמדו לרשות המהנדסים שלושה טנדרים 504, שהפליאו באמינותם וביכולת העבירות שלהם. בזמנים ההם עוד לא הייתה בעולם הטנדרים שליטה יפנית, ומכוניות הפיג'ו 4X4 זכו לביקוש גבוה.
לא חלף זמן רב ורכבי פיג'ו 505 סטיישן דאנג'ל החלו להתחרות במרוצי פריס-דקאר האפריקניים; טנדרים כאלה אף הגיעו לישראל, כרכש של חברת החשמל. חברת דאנג'ל ממשיכה עד היום בהמרת הכלים הצרפתיים, מתמקדת בעיקר בפיג'ו, סיטרואן ופיאט, אבל שולחת ידה גם לרכבי טויוטה ואחרים. גם טנדרון 'פרטנר' הנכחד זכה לגרסת דאנג'ל המיועדת לאנשי ההרים המושלגים, קבלנים וחברות הצריכות לרדת תדיר מהאספלט. אך טבעי היה שפיג'ו תציע גרסת 4X4 גם לריפטר שהוצג אתמול במונאקו; מבחן מפורט על הריפטר החדש, בקרוב אצלנו.
קוסמטיקה רעשנית
אם פעם היו גרסאות ה-4X4 דיסקרטיות, הרי ב-2018 עושים את זה אחרת. ה'ריפטר דאנג'ל 4X4' קיבל גרפיקה מרשימה בשלל גוונים וטקסטורות של שחור, אפור כהה וצהוב לימון. הרכב נראה קשוח ומקסים כאחת, עבודה מצוינת. השפה העיצובית נכנסת גם אל תוך תא הנוסעים, בעזרת כתמי צבע של צהוב זרחני, תפרים צהובים לריפוד, ריפוד יפה לעין. האבטיפוס הראשון והיחיד בעולם נבנה על בסיס של גרסת מרכב קצרה (4.40 מטרים מפגוש לפגוש), תהיה גם גרסה ארוכה ב-35 סנטימטרים - זו כבר מידה המזכירה טנדר, נחמד מאוד.
שתי הגרסאות מגיעות עם 5 או 7 מושבים, אותם קל לפרק מתושבותיהם - לטובת הובלת נפח מטען גדול, עבודה בשטח בתא ממוזג ואטום, או ליצירת חדר שינה מקסים - לאלה שאינם משתוקקים לישון באוהל הגג המצולם כאן. שתי הדלתות האחוריות מחליקות על מסילות כך שנוח מאוד להיכנס ולצאת מהרכב, או להעמיס עליו מטענים שונים, כולל שלושה ילדים מצווחים.
עמדת הנהג תהיה מוכרת לחלוטין לכל מי שנהג בדגמי פיג'ו האחרונים; גם תמצאו את עמדת I-Cockpit המוכרת, עם שתי 'קומות' של מחוונים, וגלגל ההגה קטום משני צידיו. האמת היא שזה ממש לא מתאים (לטעמי האישי) לרכב שטח אבל כאן, זה לא ממש רכב שטח קשוח, אלא רכב פנאי מודרני וממותג. לא נורא... תנוחת הישיבה גבוהה ושלטת, במו עיני ראיתי שהרכב מתנשא לגובהו של מרצדס G.
מתחת לקליפה
האבטיפוס אותו נהגנו היה חמוש במנוע טורבו דיזל 1.5 ליטר, 130 כוח סוס ו-30 קג"מ המופיעים בתחתית מד הסל"ד. עם תיבת שישה הילוכים ידנית (לא תהיה גרסה אוטומטית) הוא מאיץ ל-100 קמ"ש כ-11.5 שניות, עד מהירות מרבית של כ-180 קמ"ש. מאחר ורכב המבחן היה אבטיפוס יחיד במינו, לא ניסיתי לבדוק את מגבלותיו; גם ככה חשש מנהל המוצר ממה שאני עלול לגרום לריפטר-דאנג'ל היחיד שעל הפלאנטה... אבל נראה כי רעמת שערי הכסופה והצרפתית השוטפת שלי סייעו לרכך את חששותיו הכבדים וכך זכיתי לנהוג ברכב כארבעים דקות - רובן המכריע בכבישים הרריים ומעט מאוד בשבילים, רגועים לחלוטין.
מהנדסי דאנג'ל הרכיבו על הריפטר מערכת הכוללת דיפרנציאל מרכזי ויסקוזי המעביר את כוח המנוע לאחור, ועוד דיפרנציאל אחורי ושתי ציריות אחוריות. לתיבת ההעברה שלושה מצבים: הנעת 2X4 קדמית, 4X4 אוטומטי על פי דרישה והקונספט הייחודי של דאנג'ל, 4X4 קבוע עם סרן אחורי נעול רוחבית.
הרכב נועל צמיגי שטח מלא של BF, "באחה צ'מפיון" בגודל 215/70R16. אלו צמיגים המתאימים מאוד לגודל הכלי, הכלים הסדרתיים יינעלו צמיגי AT. מרווח הגחון הוגדל ב-80 מילימטרים מכובדים, כאשר דאנג'ל מחליפים את ארבעת הקפיצים-בולמים. מהלך המתלים אמור להיות ארוך יותר מזה של הריפטר הסטנדרטי, אבל רכב המבחן הצליב לי על גבנון זערורי למדי.
יצוין כי האבטיפוס עדיין נמצא בפיתוח מתמיד; המתלים עוד לא גמורים ומכויילים כהלכה, וכך גם צינור המפלט. חלקו האחורי חבוי היטב מתחת לזנב הרכב, אבל חלקו הקדמי מתוח בגסות מתחת למרכז הגחון. המהנדסים עדיין מחפשים מקום לצמיג הרזרבי, שמקומו הטבעי נתפס עכשיו על ידי מערכת העברת הכוח וצינור המפלט.
אבל כבר עכשיו אפשר להתרשם לטובה מנוחות הנסיעה הטובה מאוד, ומביצועי מנוע הדיזל. הכלי זריז ומעודן, בולע טלטלות ברמה מצוינת עבור רכב שטח. חברת דאנג'ל הכניסה מערכת בקרת ירידה במורד, וכווננה מחדש את מערכות ה-ABS וה-ESP, כמו גם את ה-TC שהתווסף על הסרן האחורי. אין לי ספק שבסופו של דבר, הרכב יהיה מעודן ונעים מאוד לנסיעה. תנוחת הישיבה הגבוהה ומרווח הגחון המוגדל מעמידים אותך בתנוחת נהיגה שלטת מאוד.
מצד שני, לא צריך להתבלבל - זה לא דיפנדר או רנגלר, זה גם לא פולקסווגן סינכרו האגדי שנהנה מעבירות של עז הרים. פיג'ו ריפטר 4X4 הוא רכב שטח רך, בעל עבירות טובה פי כמה מזו של טנדרונים רגילים, או קרוסאוברים אורבניים, אבל הוא לא אמור לצלוח שטחי סלעים או ביצות. מצד שני הוא יכול להרחיב את טווח המחייה של אנשי ההרים, טיילי אקסטרים וחקלאים, בצורה מקסימה. מחירו אמור להיות 5%-8% מעל זה של ריפטר רגיל, כך שאנו צפויים לפגוש מחיר לא היסטרי. כמה חוברות וגופים מוסדיים גדולים בישראל כבר הביעו עניין ברכב החדש, כך שאפשר לפתח לגביו ציפיות - הוא יגיע לשלבי ייצור סופיים מתי שהוא ב-2019.
אשמח מאוד לראות רכב כזה נכנס לישראל, ומעשיר במעט את סצנת השטח הנכחדת שלנו. הריפטר 4X4 יכול להתאים מאוד לכל מי שצריך שטח אמיתי, אם כי לא קיצוני ברמה של טיפוס סלעים ומאבק במכשולים קיצוניים. שבילים, חולות, שדות בוץ? ממש בכייף, זה רכב פנאי אמיתי, שיוכל להביא אותך אל קצה השביל ואף יותר. קדימה דאנג'ל, תעשו לנו טנדרון שטח.
