אחד האתגרים הגדולים עמו מתמודדות היום מערכות נהיגה אוטונומית, הוא הצורך לא רק להבין את הסביבה התחבורתית בה המכונית נעה, אלא גם את הרציונל שמפעיל את הנהגים סביבה. שכן, כל עוד את הכבישים יחלקו מכוניות אוטונומיות לצד מכוניות הננהגות על ידי בני אדם, וזה המצב לפחות לעשור או שניים הקרובים - סיטואציות של מפגשים בין שני סוגי כלי הרכב, עשויים להיות בעייתיים מאוד.
נכון להיום, המכוניות האוטונומיות, או ליתר דיוק, מכוניות אוטונומיות ניסיוניות עושות שימוש באלגוריתם הסתברותי. המכונית יודעת אם הרמזור אדום או ירוק, או מה מגבלת המהירות, וכן להניח מה ההסתברות לשינוי במצב התנועה ומה רמת הסיכון שהוא מייצר. אבל כאשר זה מגיע למצבים מורכבים יותר, זה פשוט לא מספיק. בסיטואציה של הגעה למפגש דרכים בו זכות הקדימה היא לרכב האוטונומי, הוא לא יודע להעריך את הסיכוי שהנהג השני ייכנס בכל זאת לצומת לדוגמה. או יותר חשוב, מה עליה לעשות כדי להימנע מתאונה גם אם הנהג השני יקבל החלטה שגויה.
על הצורך לגשר על פער הידע הזה, נכנס פרויקט אפולו. שהינו פרויקט קוד פתוח תחבורתי, בו ניתנת גישה לכל המשתמשים בו לערוך ולהוסיף לו שינויים באופן חופשי. לפרויקט אפולו חברו כבר 116 חברות המספקות שירותים לתעשיית הרכב. המשמעות היא מכפיל כוח משמעותי ביכולת של מערכות הנהיגה האוטונומיות לבנות לעצמן "תובנה" לגבי האופן בו מתנהגים שאר משתמשי הכביש.
השילוב של פלטפורמת הקוד הפתוח בפרויקט אפולו אותו מריצה באידו הסינית ביחד עם מובילאיי, תאפשר, בשלב הראשון תיעוד וניתוח של הנתונים האלו בשוק הסיני ובהמשך יהווה המודל הזה בסיס לתכנון, בנייה ויישום פעיל של אלגוריתם נהיגה אוטונומית.
קונספט ה"נהיגה האחראית" של מובילאיי, העושה שימוש ב-12 מצלמות היקפיות סביב הרכב ובמעבד הנתונים של מובילאיי, מתאפיין מעבר לציות לחוקי התנועה וכו', גם בניתוח מצבי נהיגה, עם בחירה בפתרונות שהם בעלי מודעות אחראית. או במילים אחרות, המכונית האוטונומית, תקבל את ההחלטות שלה לא רק בהתאם לחוקי התנועה, אלא גם בהתחשב בטעויות של נהגים אחרים, במטרה לא רק להיות מכונית צודקת, אלא גם מכונית חכמה באמת.