טסלה, יצרנית המכוניות החשמליות היא מקרה מעניין מאוד. בחודשים האחרונים העיתונות הכלכלית מלאה בידיעות מאוד לא מעודדות על ביצועי החברה ועל המשברים שהיא עוברת. דגמים מתלקחים, מנייה שעולה ויורדת בתזזיתיות, גבייה של עוד ועוד מקדמות מלקוחות המודל 3 שלה, עוד בטרם הגיעה למכסת הייצור שלה, הדלפות פנימיות, חקירות פליליות, סגירת 12 מתקנים לייצור פאנלים סולריים, לפני כחודש הודעה על קיצוצים שבמסגרתם תפטר החברה כ-4,100 עובדים מתוך כ-46 אלף שהם 9 אחוזים. המכה האחרונה: לפני כשבוע עם הטלת מכסי המגן של סין על מוצרים מארצות הברית התייקרו בעשרות אחוזים דגמי המכונית הנמכרים בסין, משם מגיעים לפי ההערכות 20 אחוזים מרווחי החברה.
אז איך זה, שבעוד החברה נמצאת בקשיים, לא מצליחה לעמוד בהתחייבויות שלה, או לנהל כראוי את ייצור הדגם החשוב ביותר שלה - משקיעים ממשיכים להטביע אותה בכסף. למה?
הסיבה היא פשוטה, בעוד יצרניות רכב מסורתיות או הכלכלה כולה למעשה מביטה בשורת הרווח התחתונה, בעולם העסקי של טסלה, חוקי המשחק אחרים. היא לא משחקת לפי הכללים של התעשייה הישנה, של דיטרויט, וגם לא בשיטת הדילרים והזיכיונות האלו. טסלה משחקת לפי החוקים של תעשיית ההייטק - שם הנתון המעניין ביותר הוא כמה מהר החברה צומחת ומהו הרווח הגולמי שלה כרגע ובעתיד, ולא כמה הרווח הנקי ברבעון האחרון.
ברבעון האחרון של השנה שעברה, עלו השווי שלה והרווח הנקי ביותר מ-120 אחוזים. אלו המספרים שחברות כמו גוגל, אמזון ואפל הציגו בשנותיהן הראשונות בהיקפי הפעילות העסקית שלהן. זו הסיבה שהחברה הזו היא עדיין אחת האטרקציות הגדולות עבור משקיעים שראו את הנוסעים הראשונים ברכבת ההיטק מתעשרים - ולא מוכנים להישאר בתחנה הפעם.