השתתף: יואל שוורץ
איפשהו מבעד לנוף המפוקק באיילון משוטטת באנונימיות טויוטה קאמרי החדשה. הקאמרי היא מכונית מסוג "מיד סייז סדאן" (משפחתית גדולה) שכל תושב ארה"ב נתקל בה ברחוב בערך בתדירות שהוא תועה לרשת מזון מהיר. במשך עשרות שנים שולטת קאמרי בצמרת המכירות האמריקנית ולא נותנת ליריבות אפילו חצי הזדמנות להתקרב אליה. אבל כל זה, כמילות השיר המפורסם היה אתמול. ממש אתמול.
אפילו מכונית "אייקונית" כמו הקאמרי איננה חסינה בפני שינוים בדפוסי הצריכה. גם היא, נרמסת תחת גלגלי ה-SUV המוחצנים בלי טיפת רחמים; ביוני האחרון דווח בדטרויט כי הקאמרי צוללת זה החודש הרביעי ברציפות במכירות וגוררת איתה למטה גם את טויוטה קורולה, בשיעור של 15 ו-8% בהתאמה. ומי במקום הראשון לפי שעה? ניחשתם נכון - קרוסאובר, גם הוא במקרה של טויוטה (RAV4).
היינו יכולים לעמת את הקאמרי עם מגוון מכוניות "מנהלים" המשווקות בישראל, אבל מאחר ואנחנו עוסקים במכוניות היברידיות אדיבות ממדים, לא היה מנוס אלא להפגיש אותה עם יונדאי סונטה הייבריד המעודכנת שמספריה ממשיכים להיערם; בכלמוביל התחילו את 2018 עם נתונים חזקים כמעט כמו בשנה הקודמת - מעל 1,400 יחידות התגלגלו החוצה עד סוף יוני. מעליה מדורגת רק סקודה סופרב, בפער דו-ספרתי נזיל.
הסיפור של הקאמרי בארץ קצת יותר מורכב. הדגם הקודם הפסיק להימכר באוגוסט 2017, אבל גם לפני כן, זהו רכב שהיבואן המקומי מתקשה למכור בנתחים גדולים. אמנם בסיועם של אפיקי היבוא האישי והמקביל, לצד הרפורמה בתקינה האמריקנית הצטברו בישראל כמה מאות חתיכות על הכבישים, אבל זו תמונה קצת מעוותת. ובכל זאת, עם תחילת המבחן צריכה קאמרי להרגיש בטחון גם דרך הצינור הראשי: זוהי שעתן היפה של המכוניות ההיברידיות בארץ.
משמעות ונראות
לראשונה מזה 16 שנים שטויוטה מחוללת שינויים טכניים משמעותיים מתחת למרכב של הקאמרי. את פלטפורמת ה-K המזדקנת מחליפה הפלטפורמה הגלובלית המשרתת את פריוס וכן את C-HR, ה-TNGA, והמשמעות היא שהדור השמיני זוכה למגוון של שדרוגים מעל ומתחת, החל בהסרת עודפי שומן, מתלים חדשים ולפחות על פי כל האמירות גם יכולת כביש משופרת.
כשאספנו את הקאמרי החדשה מחניון מגדלי טויוטה בתל אביב כבר הבנו שחל פה שינוי חיובי, אפילו בצבע הלבן של ציי הרכב. זו קאמרי פחות מפוהקת, משעממת, כזו שתגרום לבעליה לקצת יותר גאווה על כך שהיא מובחנת מקודמתה וגם מהקורולה. אותם אלמנטים מזוותים בולטים בשבכה המשורגת, הסנטר המחודד, הבליטות על מכסה המנוע, קו התאורה של הפנסים מאחור והחישוקים המוגדלים. נדרש אומץ לנער פרה קדושה כמו הקאמרי אבל המהלך הזה השתלם - הקאמרי נראית רעננה מתמיד.
הסונטה היא מכונית "אמריקנית" ברוחה והושפעה רבות מהצלחתה של הקאמרי - הכלכלית והפילוסופית ולכן שלא במקרה, דומה לה עד מאוד. את המפגש השני על סיפונה ערכנו בינואר האחרון במבחן וחילקנו לה קרדיט על ליטושים מדודים בעיצובה החיצוני במסגרת טיפול סמלי בשני קצותיה. בכבישים הישראלים קשה למנות את מספר הסונטות סביבנו, אבל זו עדיין מכונית שמייצרת הרבה מאוד עניין.
עובי הקורה
לא ממש הצלחנו להחליט בינינו מי נאה יותר בין שתיהן, אבל נדמה לנו שהקאמרי תצליח לקושש סביבה יותר אנשים, וכך גם הייתה המסקנה לגבי הפרזנטציה של תאי הנוסעים. שתי המכוניות נורא משתדלות לשדר אווירת יוקרה מהודרת, אבל זו הקאמרי שעושה זאת בצורה משכנעת יותר במבט ראשון; הכניסה פנימה מגלה כורסאות ענק על שטח רחב ידיים ותכנון אולטרא אמריקני. הנדסת האנוש לא השתנתה באופן קיצוני ביחס לדור השביעי, אבל ניכר כי נעשו מאמצים לגלף את הקונסולה ביד אמנותית ולהפוך את השהות בקבינה למתוחכמת יותר.
אלא שבמבט שני, הביטחון שלנו החל להתערער - העסק פה לא מחובר כמו שצריך וישנה תחושה של מוצר מעט פשוט, ביחוד במגע תפעול המחוונים וחיפוי המפלס המרכזי. הירידה לפרטים ואיכותם פשוט לא היו ברמה של הקוריאנית או ברמה שהורגלנו אליה בכלי רכב אחרים של טויוטה. בנוסף לכך, משענת היד של היושבים בשורה שתיים תלויה באוויר ללא התנגדות כאילו נתלשה מהציר. במכונית שמגרדת 200 אלף שקל, ציפינו לאיכות קצת יותר מוקפדת.
הסונטה פוסט מתיחת הפנים ב-2017 ממשיכה את הקו הקוריאני הנוכחי, עם שילוב נאה של ניגודיות בין ריפודי עור בהירים לתפאורה בגוון אפרפר, באיכות גבוהה יותר מהקאמרי וברמת הרכבה מושקעת ממנה. השינוי הגדול ביותר בתא הנוסעים של הסונטה המתוחה הוא השימוש בצג מגע "מרחף" במקום מוניטור שקוע. עיצוב פנים הוא עניין של טעם, אבל לרוחנו הוא פחות מוצלח מהמסך המקורי בדגם של 2015; כמו פריט אפטר-מרקט חייזרי שכאילו סותם את פתחי המיזוג.
בניגוד לבקרת המדיה של הקאמרי שמשתמשת במירור-לינק (הקרנה של צג הטלפון הנייד) וללא תמיכה באפל או אנדרויד ועם גרפיקה קצת מיושנת, אפליקצית ה-'קונקטד' של כלמוביל הופכת את חווית המשתמש לקלה מאוד ונעימה נוכח מהירות הגלישה בין התפריטים. בסונטה גם קל יותר להתמצא בין הפקדים על גלגל ההגה ולוח המחוונים פחות עמוס ומתיש את העיניים. לפעמים פחות זה יותר, טויוטה.
אבזור ונוחות
שתי המכוניות התייצבו ברמת האבזור הגבוהה ביותר שלהן; קאמרי במפרט XLE במחיר של 195 אלף שקלים ו-סונטה עם מפרט לימיטד ב-180 אלף שקלים. הקרב כאן צמוד, עם מושבי עור חשמליים בשתי הנסיכות ההיברידיות, חיישני גשם ותאורה, מצלמות נסיעה לאחור, שקעי USB, מערכות בטיחות חכמות וחישוקי 17 אינטש. אילולא הפרשי המחיר, לא היינו מעניקים חשיבות לחוסרים של טויוטה, אבל הסונטה מטפסת על המפרט של הקאמרי עם עוד פריטים קטנים וכדאיים כמו צלוני שמש מובנים בדלתות מאחור למניעת טיגון הילדים, פיקוח על שטחים "מתים" במראות הצד, גג-פנורמי כפול ועוד יתרונות כמו תאי אחסון גדולים יותר בדלתות.
הקאמרי החדשה גדולה מקודמתה להוציא סעיף הגובה, שם היא מאבדת כמה מילימטרים לטובת הפחתת מקדם הגרר (חיכוך המרכב עם האוויר). בשורה הקדמית היא הרבה יותר מרווחת מהסונטה, אבל היא משלמת על זה מחיר כשעוברים לשורה השנייה. כאן, ההבדלים בין הסונטה לקאמרי כמעט מופרזים; בסיסי הגלגלים נדיבים בשתיהן, טויטה מובילה על הנייר עם 282.5 ס"מ ויונדאי עם 280.5 ס"מ. אבל ביונדאי העדיפו לבצע קיצוצים חכמים מלפנים כדי להרוויח ספסל אחורי עם ממדים הרבה יותר מרשימים.
בסעיף תא המטען מצאנו כי הסונטה מציעה נוחות הטענה טובה יותר ושימושיות עדיפה. במספרים זה אומר 440 ל' לקוריאנית ו-427 ל' לאמריקנית. שתי המכוניות סובלות מאותה כפיה טכנולוגית של המערכת ההיברידית שגובה מהמתכננים לבצע חיתוכים בשלדה למיקום הסוללות. אולם בקאמרי לפחות לא ויתרו על גלגל חלופי, בעוד בסונטה תמצא רק ערכת ניפוח לעת חירום.
מנוע וביצועים
אפשר להתווכח אם מנוע הדיזל בטל קורבנו, אתמול או מחר, אבל צו השעה לפחות עד לפריחה החשמלית בעוד כמה שנים טובות הוא מנוע כלאיים, כלומר שילוב בין מנוע בערה, תחנת כוח חשמלית וסוללות - היברידי, בקיצור. טויוטה אחראית להפצת הבשורה בממדים מסחריים כבר למעלה מ-20 שנה על סיפונה של הפריוס, יחד עם חטיבת לקסוס וספינות הפאר שלה. יונדאי, הצטרפה לחגיגה ב-2009 עם גרסה ידידותית לסביבה של האלנטרה (למרות שהיא הגתה סונטה חשמלית לגמרי עוד ב-1991).
הטכנולוגיות של הקאמרי ו-סונטה הייבריד כמעט מקבילות, אבל קיים שוני בנפחים, בכוח ובמסלול העברת הכוח לכביש. לקאמרי החדשה מנוע בנזין 2.5 ל' המפיק 178 כ"ס ו-22 קג"מ מ-3,500 סל"ד. המערכת החשמלית מוסיפה עוד 118 כ"ס ו-20 קג"מ ובסך הכול, עומד ההספק המשוקלל (ההיברידי) על 208 כ"ס. לסונטה, מנוע 2.0 ל' GDI בהספק של 156 כ"ס ו-19.3 קג"מ מ-5,000 סל"ד. התמיכה של המערכת החשמלית נאמדת ב-50 כ"ס ו-20 קג"מ, וביחד 193 כ"ס.
שתי המכוניות מסוגלות לנוע על כוחן של הסוללות למרחק קצרצר, יש אומרים גימיקי שמתאים בעיקר למגרשי חניה ולהפחדת עוברי אורח שלא מבחינים בהן מתגלגלות לעברם בדממה. ההבדל בביצוע בין השתיים מתגלה רק כשמנועי הבנזין מתגייסים לפעולה והכול נתלה בתיבת ההילוכים ובזמינות הכוח; לקאמרי תיבה רציפה עם 6 הילוכים מתוכנתים מראש, לסונטה 6 אוטומטית קונבנציונלית.
במיאוץ מהמקום ל-100 קמ"ש הסונטה ו-קאמרי גלגל אל גלגל, אבל בקו ה-50 קמ"ש הקאמרי מצליחה לנצל את 15 הסוסים הנוספים שעומדים לרשותה כדי לברוח לקוריאנית, עד שב-120 קמ"ש היא כבר עוקפת אותה בפער של מכונית שלמה. העברת הכוח של הקאמרי הרבה יותר אגרסיבית ונחושה, מנוע הבנזין שלה מסוגל לסחוט את כל מה שיש בצילינדרים בתחומים הגבוהים של הסקאלה, בעוד הסונטה עם העברות הילוכים "חסכוניות" מעדיפה לסגת מתחת לגבול האופטימלי של המנוע ומרגישה נטולת חמצן בקרבת הגבול העליון.
יכולת ונוחות
שתי המכוניות ממלאות את תפקידן היטב כמכונות שיוט נינוחות על גבי הכביש המהיר, מפליגות ברכות לאן שלא תפנו את החרטום. לחובתה של הקאמרי רגישות גבוהה מדי לרעשי רקע מבחוץ במהירות של 110-120 קמ"ש, שעה שהסונטה מצליחה ליצור מעטפת יחסית מבודדת לנוסעיה עם שאון כביש ורוח מוחלשים בתחומים תלת ספרתיים גבוהים.
מערכות המתלים טובות בסך הכול, גם בסונטה וגם בקאמרי. רוב השיבושים חולפים תחת הגלגלים בלי דרמות מיוחדות או קרקושים שיעירו את הילדים משינה. הקאמרי נשענת על כיול רך יותר ונימוח שמדמה לעתים את כלי הרכב האמריקניים הקלאסיים של עידן האסדות. השפעה זו ניכרת בנהיגה על כבישים לא מפולסים דיו שגורמים לבולמים לנענע את היושבים על הציר הרוחבי. הקאמרי גם פגיעה יותר לחריצים או בליטות קטנות ולעתים הסרן האחורי נטרק על הכביש בבוטות.
לסונטה יש כיול מאוזן ממנה, כלומר לא רך מדי ולא קשיח מדי. בניגוד לקאמרי היא מסתדרת יפה מאוד עם שינויים בגובה המפלס ושומרת על יציבות כיוונית נאותה. גם בעיר, הסונטה מוסיפה להצטיין על פני קאמרי בתחום ספיגת המהמורות וביכולת התמרון בין המדרכות. יש לה גם שדה ראיה עדיף ופרופורציות עגלגלות שמאפשרים לדעת באופן ברור היכן גבולותיה הפיזיים.
כשהפנינו את ההגאים לכביש המפותל גילינו קאמרי אחרת מכפי שהכרנו עד היום; קצת יותר דיוק, מעט יותר תחושה מהגלגלים וריסון של זווית הגלגול. אם בעבר, כל שינוי כיוון היה גורם לה להרים דגל לבן בהכנעה, אז ב-2018 הקאמרי משתדלת שלא להתחרפן בכל איבוד אחיזה מזערי. הפלטפורמה החדשה מסייעת לה לנוע על האספלט כמו מכונית מודרנית, וגם המתלה האחורי מסוג עצמות עצה כפולות מזין ניהוג מבוקר יותר. זו עדיין לא מכונית דינמית, אבל חל שיפור גדול.
לסונטה יש תגובות קצת יותר מדויקות מהקאמרי. היא מיושבת ממנה על הכביש המתפתל ופחות נוטה להרחיב את קו הפניה או למרוח את הצמיגים בפניקה. אבל בואו לא נסיק מסקנות מרחיקות לכת: אף אחת לא גוברת בניהוג מושחז על האחרת; שתיהן סובלות מבלימה רופסת, הגאים מלאכותיים ורחוקות מאוד מלהיות מלהיבות לנהיגה ספורטיבית או אפילו סתם לנהיגה קצת יותר הרפתקנית מהנורמה. חלק מהיריבות שלהן, דווקא מצטיינות בתחום זה.
על חסכון, הנעה ומעט הנאה
מבחן בין שתי מכוניות היברידיות הוא לא מפגש רווי אדרנלין - שתיהן נשלחות לכביש עם בנק מטרות מצומצם: חסכון בדלק והובלה בקצב רגוע. על שני הסעיפים האלו מגיבות קאמרי וסונטה עם ביצוע ראוי, הבא לידי ביטוי בצריכת דלק משולבת תחת תנאים תובעניים של 13 ק"מ לליטר ו-12.2 ק"מ לליטר בהתאמה - נתון מרשים שיקטן בשיעור חד אצל נהגים מן היישוב ב-5% לפחות, קל וחומר בנסיעות נטולות גילוח צמיגים חוליגני.
הדור השמיני של קאמרי הוא המגובש בתולדות הסדרה הזו, שנולדה ב-1982. טויוטה קילפה את החזות המסרסת ובחרה בקווים מרדניים בשאיפה למשוך קונים צעירים לצד חוג הגמלאים בקליפורניה; זו מכונית נעימה, בטיחותית, עם מנוע חזק ונוחות נסיעה "אמריקנית" למהדרין שעשויה להתאים לנהגים שמעריכים את התכונה הזו. בשורה התחתונה, קאמרי עושה הכול טוב יותר מקודמתה וראויה למחמאות, אבל זה לא מספיק כדי לנצח את הסונטה במבחן הזה; הסונטה, לא רק שעדיפה על פניה מבחינה דינמית ואיכותית יותר ממנה, היא גם זולה בפער לא מבוטל של כ-16 אלף שקלים, ועל זה כאמור אף מתוגברת באבזור ובמפרטי בטיחות מורחבים גם בגרסאות הכניסה, החל ב-165 אלף שקל.
הדמיון בין קאמרי לסונטה גדול, מוחשי, אבל כבר מזמן אינו כרוך סביב הרמה הרעיונית בלבד; הסונטה מוכיחה שהקוריאנים מסמנים מכוניות אסטרטגיות ולא מרפים עד שהם שותלים מתחת לגלגלי היריבים את זרעי המהפכה. במקרה שלפנינו, גם אם המספרים העולמיים לטובת קאמרי והמוניטין צועד לפניה, התעלה התלמיד על המורה הרוחני שלו.
.
