הריטואל הקבוע במסיבות עיתונאים להשקת רכב חדש יכלול שני דברים. הראשון שאלת "האם תהייה גרסת סטיישן דיזל ידנית?" אגב, גם אם מדובר בפרארי, והשאלה "כמה כלי רכב אתם מצפים למכור?" שתי שאלות מיותרות להחריד ועליהן אותן התשובות שחוזרת בדיוק.
התשובה לשאלה הראשונה היא תמיד - לא! אגב, גם אם מדובר בהצגת סטיישן דיזל ידנית והתשובה לשאלה השנייה היא מסר מעורפל בנוסח "כמה שנוכל וכמה שיקצה לנו היצרן". הפעם אי אפשר היה לפספס את הצהרת הכוונות הברורה של טלקאר - שאיפות ברורות להובלת פלח ה-B SUV פשוט כך ובמילים אלו. למה ומאיפה הביטחון? מבחינת היבואנית הסיפור פשוט, הסטוניק לשיטתם מביא את המרכיבים של שיקולי הקניה של הקטגוריה הזו בצורה הטובה ביותר לידי ביטוי. עיצוב, בטיחות, אבזור ומחיר.
אז לפנינו 500 ק"מ של נהיגת מבחן בגרסת ה-1.0 ליטר טורבו המאובזרת שעולה 119 אלף שקלים, האם היא מעניקה את התמורה? תכף נדע.
לפרק את הסטוניק
עיצוב:
כמתחרה בקבוצה שעם יד על הלב, המראה החיצוני הוא אחד הנכסים החשובים ללקוח, סטוניק עושה את העבודה. הוא שונה עם עיצוב זוויתי מאוד, פרופורציות טובות מצויד בכל תכשיטי הפלסטיקה המבוקשים, מקשתות הגלגלים ועד "מגן הגחון" הכסוף, יושב על חישוקי 17 אינץ' ושמשות כהות - הוא בהחלט נותן הופעה. מה שכן, עשו לעצמכם טובה והקפידו ללכת רק על שילובי הגוונים המעניינים. ברכב הספציפי שקיבלנו למבחן באפור על אפור, הוא היה אנונימי להחריד. זה כמו לשים את קים קרדשיאן בחרמונית - בזבוז נוראי ובלתי נסלח של משאב טבע ייחודי.
תא נוסעים:
תאי הנוסעים החדשים של קיה, מייצרים שפת עיצוב אחידה וברורה מאוד. גם הוא, כמו בעיצוב החיצוני נראה הרבה יותר טוב בגרסאות משולבות הצבעים ולא אלו של אפור על שחור.
איכות החומרים היא פחות או יותר מה שתצפו לקבל במכונית בטווח המחירים הזול של הקבוצה, אין פה איזו התעלות יוצאת דופן. מה שכן יש זו השקעה בחומרים הטובים יותר במקומות אליהם הידיים מגיעות בדרך כלל - גלגל ההגה, בורר ההילוכים ודופן הדלת.
אבזור:
מתוך שלוש רמות הגימור של קיה סטוניק (אורבן, EX ופרימיום), אנחנו נוהגים במאובזרת ביותר. הרשימה יפה מאוד, הן בתחום אבזור הנוחות והן בפן הבטיחות. תאורת יום מסוג לד ופנסים עוקבי פניה, בקרת אקלים, שמשות כהות, חישוקי 17 אינץ', הנעה בלחיצת כפתור, מסילות גג ועוד (חלק מהאבזור הוא תקני כבר ברמת הגימור הנמוכה).
מבחינת ציוד הבטיחות, כל הגרסאות מקבלות את אחד ממערכי הבטיחות המתקדמת הטובים והמקיפים יותר. בקרת סטייה מנתיב עם תיקון אקטיבי (שעובד מעולה, גם בתנאים לא אידיאליים), התראת אי שמירת מרחק, בלימה אוטומטית, זיהוי הולכי רגל ודו גלגלי, מצלמת רוורס וחיישני חניה.
מרווח:
מכיוון שסטוניק הוא לא הרבה יותר מקיה ריו מעוצבת ומוגבהת, מי שישלה את עצמו שהוא קונה פה איזה מכונה מרווחת להפליא יתקל באכזבה, הוא גם ייתקל בקורת הגג. למרות שהוא יושב מעט גבוה יותר מסופר מיני ממוצעת לא מדובר בפתרון שחוסך התכופפות בכניסה אליו. למעשה, בהשוואה לקיה סול הפרטית שלי, היא גבוהה, עם כניסה ויציאה נוחות יותר ואפילו מרווח גחון טוב יותר. אבל אולי אני רציונלי מדי ביחס ללקוחות הסגמנט הממוצעים. סך הכל בפנים לא חסר מקום מלפנים, המושבים טובים לבעלי מידות ממוצעות, אבל קצת קטנים לנדיבי מידות.
מאחור, המרווח טוב יחסית לרכב לא גדול כמותו, המושב עצמו קשיח יחסית וזקוף. לא יכנסו כאן יותר משני מושבי בטיחות או שלושה ילדים בבוסטר. הפלסטיקה מאחור נוקשה ובסיסית, אין יציאות מיזוג, יש שקע כוח. לא משהו חריג בקבוצה.
332 ליטרים בתא המטען לא נשמעים הרבה, אבל בהחלט מספיק למשפחה קטנה. פתח הטעינה רחב יחסית, אם כי קצת גבוה וסך הכל את מבחן שקי האוכל לכלבים שלי הוא עבר מצוין.
הנדסת אנוש ושימושיות:
הנדסת האנוש טובה ברובה, יש כמות טובה של תאי אחסון ובמגוון גדלים, הראות החוצה טובה בזכות קורות קדמיות דקות יחסית. מבחינת מערכות ותפעול ברור מאוד מה עושה כל דבר, בעיקר בזכות הכפתורים הגדולים והימנעות מכל מיני התחכמויות של תפריטים ומערכות המופעלות דרך מסך המולטימדיה. המערכת עצמה מקבלת ציון טוב בשל היותה קלה להבנה ותפעול, בעברית שוטפת ברמת שפת אם בלי תרגומים מוזרים. למערכת יש קישוריות לטלפונים ניידים עם מערכות הפעלה של אפל ואנדרואיד. בעוד כחודשיים ניתן יהיה להקרין על המסך גם את אפליקציית הניווט וויז למשתמשים בטלפונים של אפל, בעוד משתמשי אנדרואיד יכולים לעשות זאת דרך אפליקציה חיצונית בשם weblink.
אהבתי פחות את הדופן של הקונסולה המרכזית הנוקשה שלא נוח להשעין עליה את רגל ימין ואת פתחי המיזוג המכוונים ישר לכפות הידיים. אלו שתי נקודות שאם אתם שוקלים את הסטוניק חובה לשים אליהן לב בנסיעת המבחן לגבי ההתאמה שלו אליכם.
יוצאים לדרך
אחת הבשורות המעניינות שמביא איתו הסטוניק לשוק הג'יפונים הוא שימוש במנוע הליטר, שלושה צילינדרים טורבו בשילוב תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמד. הקומבינציה הזו, שהייתה נחלת האירופים, מגיעה כעת לא רק בסטוניק, אלא גם באחיו לקונצרן, אך השרירי הרבה יותר - יונדאי קונה. המשמעות הרחבה יותר של האמירה הזו - "אמנם הגענו מאוחר - אבל אנחנו נחושים לגמרי להשתתף במסיבה הזו".
מנוע, תיבת הילוכים:
אז יחידת הכוח שלו בגרסה זו, מחלצת 120 כ"ס ו-17.5 קג"מ משלושת הצילינדרים שלו באמצעות מגדש טורבו. המנוע קטנטן, פיזית, ממש מנוע כיס. אבל מתוחכם מאוד עם כמה פתרונות חכמים לאספקת אוויר לטורבו, צינון שלו וגם קלות התחזוקה והנגישות אליו. תיבת ההילוכים שלו, כפולת מצמד, בת שבעה יחסי העברה מניעים רק את הגלגלים הקדמיים. הביצועים הרשמיים של גרסה זו: 10.6 שניות ל-100 קמ"ש ו-185 קמ"ש מירביים.
איך זה בפועל? התאוצות טובות, לא מדובר במשהו שהייתי מהמר עליו במירוצי רמזורים, אבל בהחלט טובות. המנוע גמיש ומספק כוח כבר בסל"ד נמוך. הוא קצת נחלש בנחישות הזו בסל"ד הבינוני והגבוה, מה שאומר שהוא חסר קצת "פאנץ'" כשצריך אותו, הכוונה היא לתאוצות ביניים.
בכל הקשור לכוח שלו וליכולת שלו לנוע, פנינו אל הכביש העוקף של צפת, למי שלא מכיר, מדובר בכביש עם שיפוע בריא ועליה ארוכה מאוד מאוד. בדיוק המקום להתרשם מכוח המנוע. בנסיעה בקצב רגיל למנוע הליטר לא הייתה שום בעיה למשוך את הסטוניק על 1,220 הק"ג שלו. במעבר השני עם רגל ימין עמוק ברצפה ומחט סל"ד על הקו האדום הוא צובר מהירות בקצב יפה מאוד. רק בשליש האחרון של העליה, עם התגברות העומס, הוא ניתק את מדחס המזגן.
תיבת ההילוכים כפולת המצמד, היא בדיוק מה שתצפו מתיבות כאלו לטוב ולרע. היא מגיבה מהר, כנראה חסכונית יותר מתיבת הילוכים פלנטרית ויחס העברה סופי שמאפשר לה שיוט במהירות גבוהה בסל"ד נמוך ביחס לנפח המנוע. החסרונות הם אלו הרגילים של תיבה כזו - הססנות בגלישה איטית והעברת הילוכים לא חלקה במיוחד בנסיעה בעיר.
היעדר מצב ספורט כבר רומז לך שכאן לא כדאי לפתח ציפיות, וגם במצב הידני של התיבה היא מעלה הילוכים עצמאית עם ההגעה שלה לקרבת הקו האדום. אבל בשביל לשמור על הבלמים בירידה ארוכה זה מספיק.
התנהגות:
מכיוון שהציפיות מקרוסאובר או ג'יפון קטן אינן גבוהות לכתחילה, אני חייב לציין שדי הופתעתי. לא מאיזו הצטיינות יוצאת דופן שהפגין הסטוניק, כמו מהבגרות והאיזון שלו. הוא מאוד ניטרלי, עם חרטום קליל והיענות טובה להפנייה של ההגה גם בכבישים מפותלים ומתאגרים הוא לא מאבד את עצמו. הוא יסבול ויבליג גם על כמות חריגה של נהיגה מטומטמת, כולל טעויות נפוצות כמו העברות משקל או בלימות חזקות באמצע פניה. האחיזה טובה מאוד הודות לצמיגים הרחבים יחסית (אבל יש לזה מחיר) ובסך הכל למרות ששום חיוך לא עולה פה על הפנים, הערכה דווקא כן.
הרבה פחות הרשימו הבלמים שהעלו ריח חזק עוד באמצע הירידות של מבוא חמה, ודרשו האטה של הקצב. בסוף הירידות גם הורגשה שקיעה של דוושת הבלם וספוגיות בתחילת המהלך שלה, אם כי בעוצמת הבלימה לא נרשמה איזו ירידה דרמטית. לא במהלך הנסיעה בירידה ולא במספר בלימות חזקות במהירות בינונית וגבוהה שערכתי מיד לאחר מכן.
נוחות נסיעה:
את אחד המחירים המידיים שמשלם הסטוניק על ההופעה שלו בחישוקי 17 אינץ' משלמים מיד בנוחות הנסיעה. בתוך העיר ועל כבישים שבורים הוא נוקשה מדי. הוא משתפר משמעותית ב-80 קמ"ש ומעלה, שם הוא מתמודד טוב יותר עם קפלים, טלאים ושברים. במהירות שיוט של 110-130 קמ"ש וצפונה משם הנוחות כבר טובה משמעותית, אבל אז אלו רעשי הצמיגים הרחבים שמהמהמים בתא הנוסעים. ישיבה במושב האחורי מוסיפה עוד קצת נוקשות בשל המושבים הדקים יותר ועוד כמה דציבלים של רעש בשל התהודה מאחור.
צריכת דלק:
כדרכם של מנועי טורבו בנזין קטנים, כל עוד נוהגים בסטוניק באופן נינוח, הוא מספק צריכת דלק טובה למדי. פרק הנהיגה הרגועה, בשיוט משפחתית נינוח וסידורים הביא אותנו ל-15.6 ק"מ לליטר בקלות ובלי להתאמץ בכלל. אבל רק תנהגו בו בקצב תובעני והיא תזנק מיד. אם כי גם כאשר בדקנו את צריכת הדלק לאחר הפרק המאומץ, הגענו לצריכה משולבת של 11.5 ק"מ לליטר.
סטוניק בסיטונאות?
אז האם לקיה סטוניק אכן יש מה שצריך כדי להוביל את קבוצת הג'יפונים הקטנים? על פניו בהחלט כן. הוא נותן עבודה בכל הפרמטרים החשובים לקטגוריה הזו, לא נכשל בשום דבר אחר באופן יוצא דופן ואורז את הכל במחירים שנמצאים בשליש התחתון עד אמצעי של הקבוצה שלו.
עם גרסת ה-1.4 ליטר האטמוספרית בתפקיד ה"החל מ-" שעולה 108 אלף שקלים, אבל כרגע נשאיר אותה בצד, אבל עם 114 אלף שקלים למנוע הטורבו הקטן ברמת הגימור EX ועד ל-119 אלף שקלים לרמת הגימור "פרימיום" הנבחנת, הוא צריך להתחיל להדיר שינה מהמתחרים, שרבים מהם כבר וותיקים למדי ויצטרכו לרענן את המחירים שלהם, כדי להתאים לאלו של הסטוניק.
אז הוא לא מייצר פה את הסנסציה של הספורטאז' בגרסת האורבן שוברת השוק של הדור הקודם, אבל הוא בהחלט ממקם את התצורה הנחשקת שלו קרוב מספיק למחירי הסופר מיני כדי לשכנע לקוחות לעלות אליו ומספיק נמוך ביחס למתחרים.
אגב מתחרים, איך הוא בהתמודדות מולם? את זה נוכל לספר לכם רק בהמשך כאשר נפרסם את המבחן ההשוואתי מולם.
על הצד הטכני: קיה סטוניק, 1.0 ליטר "פרימיום"
מנוע, הנעה - בנזין, שלושה צילינדרים, טורבו, קדמית
נפח - 998 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס) - 6,000/120
מומנט/סל"ד (קג"מ) - 1,500/17.5
תיבת הילוכים - כפולת מצמד, 7 הילוכים
ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) - 10.6
מהירות מירבית (קמ"ש) - 185
מידות
אורך (ס"מ) - 414
רוחב (ס"מ) - 176
גובה (ס"מ) - 152
בסיס גלגלים (ס"מ) - 258
תא מטען (ליטרים) - 332
משקל (ק"ג) - 1,220
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' - מק'פרסון/קורת מתח
בלמים קד'/אח' - דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים -205/55 17R
מחיר - 119 אלף שקלים
