רבים מבעלי הכלבים נוהגים להסיע אותם במכונית, אולם סביר להניח כי מעטים לוקחים בחשבון את הנתון הבא: במחקר שנערך באוניברסיטת אסטון באנגליה, נמצא כי במרבית המכוניות שנדגמו בהן הוסעו כלבים, נמצא חומר צואתי שפוזר בחלל הרכב. איך הוא הגיע לשם? בניגוד לבני אדם, הכלבים אינם מנקים את ישבנם לאחר ריקון הקיבה, חלקים ממנה נשארים בחלקה החשוף של פי הטבעת לאורך שעות ארוכות. הסבירות כי רסיסי צואה מיקרוסקופיים ידבקו במושב ולאחר מכן יתעופפו בכל חלל הרכב גבוה מאוד גם אם חלפו שעות מהטיול האחרון שלו. על פי המחקר, זיהום של חיידקים צואתיים לא נמצא רק בתוך תא הנוסעים, אלא אותר גם בתא המטען - המקום בו אתם מניחים את המצרכים שלכם.
חבל על הבריאות
ומה הסיכון בחשיפה לצואת כלבים? לדברי הוטרינר ד"ר אסף אלקלעי - מנהל בית החולים הוטרינרי בפלורנטין, ישנם סוגים שונים של ביצי תולעי מעיים שמועברים לבני אדם במגע עם צואת כלב ובכלל זה יש סוג אחד מאוד שכיח: נמטודות - תולעים אדומות. "מגע עם צואה טומן בחובו סיכון נוסף של טיפילות חד תאית - חיידקים או וירוסים או כאלו שמשתייכים למשפחה אחרת - סוג של פרוטוזום חד תאי. כך למשל טפיל שנקרא 'גיארדיה למבליה', מביציו מתפתח פרזיט בוגר שמתרבה במעי הדק ומביא לנזק לרירית המעי, להפרשת נוזלים מהמעי וגם וחוסר ספיגה".
מה הפיתרון? לאחר הסעת הכלב ברכב - יש להקפיד לשאוב אותו כהלכה, קל וחומר אם הוא משמש גם להסעת ילדים ואוכלוסיה בסיכון שמטבע הדברים רגישה יותר. ד"ר אלקלעי מוסיף כי על מנת להקטין דרמטית את שכיחות ההדבקות בתולעים, יש להקפיד על מתן טיפול מניעתי סדיר לחיות המחמד נגד תולעים שמהווה סוג של חיסון. ככל שהתברר כי הכלב נדבק בהן, יש לפנות באופן מיידי לוטרינר לצורך טיפול מתאים.
הריפוד ברכב שלכם מזוהם כמו אסלה בתחנה המרכזית
על Staphylococcus aureus שמעתם? מדובר על חיידק שמסוגל לזהם פצעים פתוחים ולגרום במקרים קיצוניים לרעלת דם ולנמקים. בנוסף בכושרו לגרום לקילוף חמור בעור כתגובה לרעלן שהוא מייצר. ומה הקשר בינו לבין הרכב שלכם? ד"ר אנתוני הילטון, מומחה למיקרוביולוגיה מאוניברסיטת אסטון, מסביר כי בנוסף לכל החיידקים שמסתתרים בריפודי הרכב, גם החיידק הזה אוהב מאוד להתחבא בריפודי הרכב שלכם ודווקא בימות הקיץ, הסבירות להתרבות החיידקים במושבות הגידול עולה - ולפיכך גם הסבירות לחלות.
במחקר שנערך באוניברסיטת נוטינגהם עולה כי במושב הרכבים שנבדקו נמצאו 700 חיידקי אי קולי לכל מ"ר לעומת 500 חיידקים לכל מ"ר בשירותים ציבוריים. ואם לא די בכך, התברר כי דווקא במכוניות בהן מסיעים ילדים - מספר החיידקים גדול יותר. הסיבה: המזון והשתיה שמפזרים הילדים ברכב שמהווים מצע טוב יותר להתפתחות של מושבות חיידקים.
מה הפיתרון? בשונה ממקרה של הסעת כלבים שמחייב שאיבה בסמיכות, אפשר להסתפק בשאיבה של הרכב אחת לשבוע או שבועיים וכתלות בזוהמה שנוצרת גם מפירורי האוכל שנערמים בו.
38% מהאימהות מכבסות את מושב הרכב פעם בחצי שנה
הייתם נותנים לתינוק שלכם להכניס את היד לבית שימוש ולאחר מכן לפה? כמובן שלא. אולם זה בדיוק מה שקורה כאשר הילד נוגע במושב הבטיחות ברכב ולאחר מכן בפיו. בכל סנטימטר מרובע של כסא בטיחות יש 100 בקטריות וחיידקים שונים, בעוד בשירותים ביתיים ימצאו בממוצע כ-50 חיידקים ובקטריות. ועד כמה האימהות מודעות לסיכון שטמון בכך? לצורך כך ערך מועדון הצרכנות של האימהות בישראל "מאמא גורו" סקר בקרב 307 נשאלות, ממנו עולה כי רק 5.2% מהאימהות מקפידות לכבס את ריפודי המושב לכל הפחות אחת לחודש.
עוד מתברר מהסקר, כי 52% מהן מכבסות את המושב אחת לחודשיים עד שלושה חודשים ו-38.6% - מידי ארבעה חודשים עד חצי שנה. מה לגבי יתר המשיבות? שלא נדע: 4.2% נוהגות לכבס את הריפודים מידי חצי שנה ומעלה. ואם עדיין הסיכון אינו נראה לכם דרמטי, אז בנוסף לכל, פרופ' ניר אשרוב, מבכירי החוקרים בארץ בתחום הפטריות מחוללי המחלות מסביר שעובשים או שמרים למינהם שמקורם בפטריות שנמצאות לנו באופן טבעי על העור נוטים להערם על גבי מושבי הרכב. כך גם נבגים שמסתתרים בתוך הריפוד, שתוך כדי ניסיון הניקוי מתפזרים בחלל הרכב ועלולים ליצור תגובה אלרגית.
מה הפיתרון? במועדון מאמא גורו מבהירים כי ראשית, יש לרכוש כיסאות שהריפוד שלהם פריק היות וישנם בשוק מוצרים שאינם מאפשרים זאת. בנוסף, לכל כיסא יש את הוראות הניקוי שלו, ויש לפעול על פיהן.
בטרם תרוצו לשפשף את הרכב עם ספוג פלא ואקונומיקה, מוטב להבין מספר דברים לגבי האופן בו מנקים רכב ביסודיות
אין זה משנה אם מדובר על נוזל שמנוני שנשפך על ריפוד הרכב, הקאה של תינוק או אפילו על מי באנג מסריחים שנשפכים על המושב - המכנה המשותף הוא הנטייה הראשונית לשפשף את הכתם עם מים וסבון. אלא שמעבר לעובדה כי בכך למעשה אתם מרחיבים את שטח הפנים של הכתם, מורחים את האבק שכבר קיים על המושב ויוצרים עיסה דוחה של שומן ואבק, בנוסף, מים שחודרים פנימה ולא נשאבים החוצה במקום לא באמת מתייבשים ונעלמים אלא מותירים כתם שחור על גבי הריפוד, אותו קשה לנקות.
אז מה צריך לעשות? לדברי איתמר מור יוסף מומחה לניקוי ספות, שטיחים ומושבי רכב מחברת 'אש בניקיון' יש לסלק בעדינות את הרוטב או הקיא שנשפך באמצעות מטלית לחה.:"את הפעולה עושים בתנועה שדומה להרמה של מנוף וזה על מנת למנוע החדרה של הנוזלים פנימה דרך הריפוד ובשום אופן לא לשפשף את הבד אלא בעדינות רבה לנסות ולספוג את מירב הנוזל מבלי להחדירו עוד יותר. ישום השלב השני מצריך שואב שיונק גם נוזלים - מוצר שקיים כיום ביותר ויותר בתים. הסיבה לכך פשוטה: זה כמו לעשות כביסה מבלי לתלות אותה לייבוש הדבר יוביל לכך שהבדים יצחינו תוך זמן קצר ואף יעלו עובש בהמשך."
מעבר לכך, הוא אומר "מים ממוססים את הלכלוך והאבק שהצטברו על גבי הריפודים, מעבירים אותם פנימה, ויוצרים כתם שחור עגול על פני הריפוד ותתפלאו, ישנם אף כאלו שעושים את הטעות ומתיזים מעט נוזל להסרת שומנים בתקווה כי יפרק את מולקולות השומן שנשפך על הבד; זו טעות גסה - רוב התכשירים כוללים נתרן הידרוקסידי (סודה קאוסטית) שמעכל לכם בקלות את ריפוד הרכב, בנוסף להישארות הכתם."