בחינת מציאות או ביקורת מציאות (באנגלית: Reality testing) היא מונח המכוון לבדיקה של אופי הסביבה הפיזית והחברתית של האדם. אדם בעל בחינה תקינה הוא אדם ש"רגליו על הקרקע", מקושר לסביבה המציאותית שלו, ותופס באופן מדויק את הנעשה סביבו. המונח נמצא בשימוש נרחב בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בהערכת מאפיינים והתנהגויות של אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות. עם זאת, ישנם לעיתים חילוקי דעות לגבי מה נתפס כחיבור למציאות.
באדיבות עמותת אור ירוק, ליקטנו שורה של סרטונים וצילומים בהם נצפים נהגים מתנהגים באופן שמעלה חשש כבד כי תפיסת המציאות שלהם משובשת, או במילים אחרות - האם מלבד טיפול משטרתי, יש צורך גם לערב מומחה מתחום בריאות הנפש?
הסרטון הראשון שצולם בשגב שלום, מתעד מספר בחורים שהעמיסו עמוד תאורה במשקל של מאות קילוגרמים על יונדאי גטס. אנחנו לא מומחים גדולים, אבל יש כאן התנהגות תמהונית במיוחד. בהנחה כי מדובר על גנבי מתכות - האם לא סברו כי בשלב מסוים יבחינו בהם אזרחים מודאגים או ניידת משטרה?
גם יתר הסרטונים לא פחות מוזרים, מסוכנים והזויים. שימו לב מי נמצא לידכם בכביש.
לא צריך ידיים על ההגה, אפשר גם רגל
רק יצא לשאוף אוויר
רולטת כביש, מול משאיות
טרקטורונים מופרעים. לזה כבר התרגלו השוטרים
מה היה קורה לו חלילה הייתה תאונה? עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, מסביר כי המכנה המשותף של הסרטונים הוא כי בכולם הנהגים יצאו ללא פגע, אולם היו מקרים רבים בהם כן התרחשה תאונה שבעקבותיה, מעבר להתמודדות עם פציעה, נאלצו הנהגים להתמודד גם עם ההשלכות הכלכליות של התנהגותם: "זה תלוי נסיבות. אולם לרשות המבטחת עומדות האפשרות לטעון בין היתר כי התנהלות הנהג עולה לכדי גרימת תאונה במתכוון או כי מדובר על מקרה בו יש להטיל עליו אשם תורם חוזי.
עוד אומר וורשה, "הנהג צריך לקחת בחשבון כי הנזק שיגרם לרכבו עשוי להיות צרתו הקטנה שכן חברת הביטוח גם תתנער מאחריותה כלפי נזקים שנגרמו לצד ג". עוד הוא אומר לנו, כי "אומנם במקרים אלה היות והמבטחת היא זו שדחתה את התביעה, הרי שחובת ההוכחה מוטלת עליה ואין מדובר על משימה פשוטה. אולם הוכח כבר כי ניתן לעמוד בה".