השתתף: יואל שוורץ
עד הדור הרביעי של מאזדה 2 נעדרו ממנה הכלים הטכנולוגיים או האמירה העיצובית לפצח את יריבותיה מהמערב. אלה תכונות שיוצאות אירופה הקלאסית מטפחות בכל הגלגולים של הקבוצה החשובה הזו שהוכרה רשמית בתחילת שנות ה-70 על ברכיה של פיאט 127, אליה הצטרפה גם פיג'ו 104, פורד פיאסטה, פיג'ו 205, פיאט אונו, רנו קליאו ועוד. כולן הפכו לשם נרדף להצלחה בתעשיית הרכב ובסופו של יום נכתבו בין דפי ההיסטוריה כמכוניות בעלות השפעה תרבותית נרחבת.
מאזדה 2 הנוכחית היא מכונה מודרנית לחלוטין, אבל יש לנו ניחוש פרוע שהיא לא תצוין בנשימה אחת עם יצירות מופת מוטוריות שמאזדה חתומה עליהן כמו MX5 המיתולוגית. מצד שני, נקודת המפנה הזו בתולדותיה של ה-2 הכשירה את הזירה לקרבות לגיטימיים וגם הוגנים יותר מול מכונית סופר מיני ב"משקל כבד" דוגמת פולקסווגן פולו החדשה, אותה היא פוגשת היום למבחן.
למרות ההערצה המופרכת לג'יפונים, את לוח הזמנים של היצרנים עדיין מכתיבות מכוניות סופר מיני חמודות. במדינות כמו צרפת, דנמרק ו-קרואטיה שולטות הקטנות בפסגת המכירות ביד איתנה. בחלקן זו רנו קליאו, באחרות סקודה פביה ופורד פיאסטה בממלכה הבריטית; ביוון המכונית הנמכרת ביותר היא טויוטה יאריס ובאיטליה מככבת פיאט פנדה במקום הראשון (כן, כן). כלומר, ג'יפונים עושים הרבה מאוד "קילומטרים" שיווקיים אבל הם רחוקים מהישגיהן של המכוניות הקטנות שבזכותן הם קיימים.
בעידן רכב הכביש-שטח (המתחזה) זה חתיכת אתגר להתבלט באולם המכירות ולפלרטט עם הלקוח. היבואנים מקדישים לג'יפונים תשומת לב מופרזת על במות ורמפות, תחת אורות בוהקים ואריזות מתחנפות, מה שגורם למכוניות נמוכות קומה להראות עוד יותר ננסיות; למאזדה 2 יש מעל הראש את ה-CX-3, לפולקסווגן פולו יהיה את ה-טי-רוק להתמודד אתו בעתיד.
למזלן של ה-2 והפולו הן צולחות בקלות את מבחן ההופעה, אפילו תחת השמש המעוורת של אוגוסט. כל אחת מגיעה עם הביטוי הייחודי שלה מהבית והמסרים החיצוניים מובחנים: הפולו, השמרנית והגדולה מתמיד ממשיכה את המסורת של קודמותיה עם גוף רבוע, שרירי וקליט - מכווצת כמו גולף קטנה שעושה חסד עם שורשיה. מאזדה, ביחס לשחור המדכא של הפולו, התייצבה בצבע שלא מקלקל את עבודת המעצבים, ולמרות שהיא ילידת 2014, היא עדיין מכונית חיננית מאוד שמעורבבת עם האגרסיביות של המותג ומתכתבת אפילו ה-CX-5 המעודכן.
תאי נוסעים
מאזדה 2 נשלחה למבחן במפרט 'פיור-וויט' (לבן-טהור) הפסאודו-פרמיום. היא ארוזה בריפודי עור בצבע שנהב על המושבים, חלק מהדיפונים, במרכז הקונסולה ובספסל האחורי. החליפה הזו מצליחה לאוורר מעט את חלל הנוסעים הקודר של ה-2 ולשדר יוקרה מינימליסטית כזו שאנשים נוטים להתלהב ממנה באולם המכירות, אולם ככל שצוללים לעומקה של הקבינה מגלים שזו שיטה אפקטיבית להסתיר תרכובות באיכות בינונית, כלומר חומרים קשיחים אך לא מרשימים כל כך למגע. פה ושם, תמצאו גם מרווחים בהרכבה במפלס העליון.
הפולו החדשה שהוצגה ב-2017 מתיימרת להיות מובילת הקטגוריה ויש לכך נימוקים טובים. איכות החומרים במרכז הקונסולה יכולה להתחרות גם במכוניות קומפקטיות מקבוצה אחת או שתיים מעליה, והיא בפרוש זו שמותירה רושם של מוצר מוטורי הרבה יותר משכנע ומאוד מחושב. למראית עין, היא באמת נראית חסרת פשרות, אבל לא הכול מושלם בפולו החדשה; מתחת לקו תעלת ההילוכים למשל ישנם מרקמים מגורענים שאינם מתעלים על פני החומרים שקיימים ב-2, במיוחד בדיפוני הדלתות של השורה השנייה. גם המתגים על גלגל ההגה נראים פשוטים למדי ואולי הגיע הזמן להחליף גם את פקדי החלונות הוותיקים.
היו בינינו חילוקי דעות לגבי הנדסת האנוש, אבל הסכמנו שכל אחת מהתפישות המנוגדות בביצוע ראויה למחמאות, כלומר מייצגת נאמנה את עמוד השדרה של המותג. במאזדה 2 הקדישו הרבה מחשבה לעיצוב פנים מקורי ומגוון בעל מוטיב עגול וספורטיבי, והמתגים שבה רק נראים לכאורה פשוטים; תפעול חוגת המדיה הראשית או חוגות המזגן הפריכו את קו המחשבה הראשוני שמדובר בפלסטיקים חלולים. אלו מתגים בעלי "משקל" שניתן לחוש אותו בכריות האצבעות כמו ברכב אירופי מהוקצע. כך גם לגבי המתגים בגלגל ההגה ועיטורו.
הפולו יורה בלי לחשוב פעמיים למערת החנונים של חובב הטאבלטים והאפליקציות, והכול בה מוברג לתוך בלוק מוצק ושמרני שממשיך את הפילוסופיה של הסדרה הזו מיום הווסדה לפני כמעט 40 שנה. כאן מקבלת התכליתיות ולא הנראות את הבמה המרכזית, בדומה לרציונל המסורתי שחרות על דגלה של פולקסווגן גולף. אי לכך, היא עשויה להראות קונבציונלית מדי כשקופצים לסיפונה אחרי ישיבה ממושכת בסופר מיני היפנית.
נוחות ואבזור
הפלטפורמה המודולארית של הפולו היא הנדסה מחוכמת, שכן היא מצליחה להפיק מנתונים כמעט זהים למאזדה 2 שטח מחיה ידידותי יותר. זה מתחיל במושבים נוחים וגם מרווחים מאוד שיתרונם במרחב הולם (1.75 מ' לעומת 1.70 מ') ותא מטען בעל רצפת הטענה כפולה לו 350 ל' לעומת כ-280 ל' במפלס אחיד במאזדה 2. זו באמת מכונית קומפקטית שרותמת כל מילימטר באורך ובסיס הגלגלים (2.56 מ') לטובת הנוסעים שלה בזכות הרצפה העדכנית. ולמרות זאת, כשניגשנו לחטט בתאי המטען ההבדלים בכושר הנשיאה הצטמקו משהו; בפשרות שנעשו במושב האחורי של המאזדה ניכר כי אינה מסוגלת לאכלס יותר משני מבוגרים בגודל ממוצע, להבדיל מהפולו שמסוגלת לשאת גם נוסע שלישי צנוע מידות ולשמור על ריווח נאות.
מנוע וביצועים
אז ככה: שני מנועי הבנזין מצוינים עם גמישות וביצועים כהלכה. שיטת היישום שונה מאוד בין היפנים לגרמנים, אבל היכולות קולחות ושילובי המנוע-גיר הולמים כל אחת מהמתמודדות; למאזדה מנוע 1.5 ל' סקיי-אקטיב בעל הספק מרבי של 111 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-14.8 קג"מ מ-4,000 סל"ד, על סיפונה מתורגם הכוח לגלגלים הקדמיים באמצעות תיבת-6 מהירויות אוטומטית פלנטרית (רגילה). בפולקסווגן פולו נפח של 1000 סמ"ק טורבו וצילינדר אחד פחות, אבל ההספק גבוה יותר עם 115 כ"ס והמומנט עומד על 20.4 קג"מ הזמינים מ-2,000 סל"ד. השידוך הוא לתיבת DSG דו-מצמדית 7 מהירויות.
לתלת הבוכנות הגרמני, כשם שכבר למדנו ממבחנים קודמים, לא חסר מרץ בצילינדרים המעטים או אינטליגנציה בתיבת ההילוכים הרובוטית; הוא משייט על אוטוסטרדות בנינוחות - מאיץ ממהירות ביניים בהחלטיות לתחומים גבוהים, עוקף בקלות, מוריד הילוך בזריזות, מעלה הילוך בתזמון הנכון והכול נעשה בסנכרון מעולה, בסמיכות אל התחום הנציל ביותר ועם צלילים מנסרים. רק בעיר ובפקקים מגלה פולו סרבנות לצאת מהמקום בדהירה עד שהמחשבים מסיימים לשוחח ביניהם.
המנוע של המאזדה אולי פחות מתוחכם מהליבה של הפולו, אבל מכוון שהוא "פרמיטיבי" במהותו (כלומר בלי טורבו) והמכונית קלה מהפולו בכמה עשרות ק"ג, תגובת המצערת הרבה יותר תקיפה, מה שנותן למאזדה הרבה כוח בתחום הנמוך וגם בקצה העליון של מד הטורים, קרוב קרוב למנתק ההצתה. הוא מעט יותר מחוספס באופיו וקולני, אבל הוא מכפר על חסרונות מסוימים בזכות ערוץ תקשורת יעיל יותר בין התיבה ליחידת הכוח, ולכן במיאוצים מהמקום ל-100 קמ"ש הצליחה מאזדה 2 להקדים את הפולו, למרות שעל הנייר האחרונה מהירה ממנה ביותר מחצי שניה; גם אם נוציא מהמשוואה את העובדה שהתיבה הדו-מצמדית של הפולו עצלה ברמיסה מיידית, היא לא הצליחה לסגור את הפער ממנוע הסקיי-אקטיב ברגע שה-2 העלתה הילוך - והגדילה את המרחק ביניהן פעם נוספת. זו בהחלט הייתה הפתעה.
ביצועים ונוחות
צמד המנועים הולבשו על שלדות עם אופי; וזה אומר שכן, וגם סחטיין - אפשר לדבר על חדוות נהיגה כי היא חלק אינטגרלי מחווית הנהיגה שאנחנו כל כך אוהבים לדבר עליה. בין שתיהן התקשינו לבחור באופן חד משמעי מי מהנה יותר בכביש מפותל - מי קורצת לנהג שמחפש מנת ריגושים ומי בעלת אופי שובב, אבל נדמה לנו שמאזדה 2 מתגמלת יותר מהפולו; היא חדה ממנה, ההיגוי שלה טוב יותר, המנוע מפגין נכונות למשוך ולמשוך עם הרבה אנרגיות והיא בעלת זנב שמח, על אף שבקרת היציבות מתערבת בנעשה במידה מוגזמת. בפולו להבדיל, בקרת היציבות היא כמו שמרטפית מנוסה שלא מגיבה בבהלה לכל התנהגות סוררת ובכלל, האחיזה של הצמיגים הייתה גבוהה יותר.
את הפסקול של האספלט וצלילי התנועה מסביב מצליחות שתיהן להשתיק עם רמת אקוסטיקה לא רעה בכלל ב-2 ומעודנת מאוד בפולו. נקודת המוצא שלנו הייתה שהפולו תהיה שקטה לעומת ה-2 בתחום זה בכמה דרגות על רקע כל השינויים בפלטפורמה, הבידוד בדלתות ובזגוגית הקדמית. אבל היפנית הוותיקה שמרה על רמת דציבלים סבירה בהתחשב באיכויות הפנים שלה ובגילה המתקדם.
שיכוך בורות או טיפול במהמורות ותחלואי הכבישים הישראלים עבר בלי תלונות מיוחדות על סיפונן של שתי המכוניות. ההבדלים בין שתיהן היו כמעט חסרי חשיבות בעיר או מחוצה לה כשהפולו מטה את הכף לטובתה רק במקטעים משובשים מאוד על קרעי כביש קיצוניים. כך או כך, אלו בפרוש מכוניות שאפשר לצלוח איתן את המדינה ממטולה ועד אילת בלי לרסק את החוליות בגב; בשתיהן קיימת מערכת מתלים בעלת תמהיל מאוזן בין קשיחות לרכות, והבולמים כמעט ולא מייצרים דפיקות או מתפרקים על בקעים בפריכות.
צריכת דלק בסיום המבחן:
פולקסווגן פולו: 13 ק"מ לליטר.
מאזדה שתיים: 11.4 ק"מ לליטר.
לא הכול שחור ולבן
ההיכרות המוקדמת שלנו עם פולקסווגן פולו החדשה העלתה סימני שאלה גדולים לגבי היכולת של מאזדה 2 להתמודד מולה. הפולו החדשה היא עדיין אמת המידה לפיה כל מכוניות הסופר מיני נמדדות ובדור השישי היא לקחה את זה צעד נוסף קדימה, בין אם זה בזכות הממדים, הטכנולוגיה, הבטיחות או הבגרות שלה.
עוד בטרם יצאנו לבחון אותן מעשית, עמדנו מול שתיהן ותהינו איפה יכולה ה-2 לעקוץ את הפולו ולפגוע בה היכן שכואב. אולי נקודת התורפה טמונה במחיר? הפולו משווקת ב-120 אלף שקל ומאזדה 2 ב-115 אלף שקל. אולי המוניטין, הסחירות, האמינות? אוקיי, יש פה משהו, לפחות על פי חכמת ההמונים. אבל מה לגבי התכלס? אנחנו בסופו של דבר נוהגים במכוניות ולא מנפיקים אותן בבורסה כדי למקסם רווחים.
אז מה בסיכום? הפולו הייתה הפייבוריטית הברורה במבחן, אין מחלוקת שהיא טובה יותר אבל היא נכשלה בדבר אחד - היא לא הצליחה לגרום ל-2 להרגיש נחותה ולפרוש בחוסר אונים. בהתחשב בהבדלי הגילאים ביניהן להישג הזה יש חשיבות, ולכן מאזדה מסיימת את המבחן עם תעודת הצטיינות מהמקום השני. לא פראיירית בכלל, ה-2 הקטנה הזו.
