מתי הולך רגל אשם בתאונת דרכים עם מכונית?

קיים פער משמעותי בין ההיגיון הבריא של כולנו לבין האופן בו בית המשפט מפרש את לשון החוק. את הפער הזה, כולנו חווים על בשרנו כאשר אנו נדרשים לשלם פיצויים בעקבות תאונה בה היינו בטוחים כי האשמה מוטלת על הצד השני.

למעשה, תחושת חוסר האונים מתחילה ממש לאחר התאונה, כאשר לא ברור כיצד עלינו לפעול על מנת לממש את זכותנו לקבל פיצוי. לפיכך, גייסנו את עורכי הדין אסף ורשה יוסי אלגבי, מומחים לדיני ביטוח ונזיקין בשביל לקבל תמונת מצב מציאותית.

לפני מספר שנים ניתנה הנחיה לשוטרי משטרת התנועה על פיה אין לאכוף את איסור הרכיבה בשול הימני, ובלבד כי מדובר על רכיבה במהירות נמוכה ושעומס התנועה מצדיק זאת. הוראה זו הביאה לעליה משמעותית במספר הרוכבים בשול ובתוך כך, גם להגדלת מספר תאונות הדרכים שהתרחשו בשל סטיית רכב מנתיב הנסיעה ופגיעה ברוכב.

אי האכיפה יצרה בקרב ציבור הרוכבים הנחה שגויה כאילו הרכיבה בשול מותרת בחוק, אולם ההיפך הוא הנכון - לא רק שהרכיבה אסורה אלא שגם אם התאונה התרחשה בשל רשלנות הנהג. עדיין - האשמה, במלואה או בחלקה תוטל על הרוכב. כלומר, גם אם הרוכב נע בשול במהירות של 7 קמ"ש בזהירות מירבית ורכב סטה מנתיב נסיעתו, פגע ברוכב, פצע אותו ותוך כדי גם ריסק את האופנוע - האחריות תוטל על האוחז בכידון.

העובד זכאי לתשלום גמלה שכוללת דמי פגיעה וזאת עד לתקופה מקסימאלית של 91 ימים. משך התקופה תקבע בהתאם לתעודת אי הכושר שהונפקה ע"י הרופא המטפל. על-פי סעיף 97 לחוק הביטוח הלאומי, שיעור דמי פגיעה ליום הוא 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח, בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, חלקי 90. למשל, עובד שהשתכר 9000 שקלים לחודש יקבל 225 שקלים ליום.

במידה שהנפגע עצמאי שאין לו הכנסה קבוע, עליו להציג את מלוא החומר החשבונאי למוסד לביטוח לאומי ולדרוש לקבוע בסיס שכר גבוה (ככל ובסיס השכר גבוה יותר כך הפיצוי גבוה יותר, שכן הפיצוי נלקח מגובה בסיס השכר).

קיימת נחיתות מובנת להולך הרגל בשל מידת פגיעותו, אולם בשנים האחרונות אני עדים ליותר ויותר פסיקות מהן עולה כי בית המשפט מכיר בכך כי גם הולכי הרגל צריכים לקחת אחריות למעשיהם.

בפסק דין של השופטת רנה הירש נכתב באופן ברור כי "הדין בא לסייע להולכי הרגל המבקשים לחצות את הכביש בבטחה אך אין בכך כדי להתיר להם לחצות בכל מקום שיחפצו תוך סיכון עצמם ואחרים, מבלי שיהיו אחראיים לתוצאות מעשיהם".

וכך למשל, בפסק דין יוצא דופן שנתקבל השנה, חויבה אמא לפצות נהגת שהתנגשה ברכב אחר בנסיונה למנוע פגיעה בבנה שפרץ לכביש. בית?המשפט קיבל את טענת הנהגת כי האם לא אחזה בידה של בנה ולא מנעה את ריצתו לכביש, וחייב אותה לשלם לה קרוב ל?10,000 שקלים ו?7,000 שקל כהוצאות משפט.

כן קיימת האפשרות לבקש מחברת הביטוח "תשלום תכוף"- גם הוא תשלום מוקדם לתשלום הסופי בגין סילוק התביעה", אומר עו"ד יוסי אלגבי מומחה בדיני ביטוח ונזיקין.

תשלום זה בא לכסות עבור הוצאות מחייתו של נפגע בתאונת דרכים שאין ביכולתו להשתכר בעת הזאת ואין ברשותו מקורות הכנסה אחרים לשמירה על רמת חיים נאותה. לצד זאת, בניגוד להליך תביעה כנגד חברת הביטוח שמבטחת בפוליסת חובה או המוסד לביטוח לאומי, כאשר מדובר על פוליסת תאונות אישיות, חברת הביטוח צריכה לרוב לשלם למבוטח את הפיצוי כעבור זמן קצר. כמו כן, מדובר על כספים נוספים אותם הוא זכאי לקבל שאינם מקוזזים מכל תשלום אחר שיקבל.

אחד מדפוסי ההתנהגות של רוכבי דו"ג הוא לשעוט קדימה לאחר שהרמזור מתחלף לירוק. מעבר לסיכון שהם נוטלים במקרה בו רכב "יגנוב" רמזור ויפגע בהם, הם למעשה גם מבצעים עבירת תנועה. תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כי לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך ברכיבה.

משמעות תקנה זו היא כי על הרוכב, לוודא כי הנהגים ביתר המסלולים עצרו את רכבם, בטרם הוא יחל בנסיעה, או לכל הפחות, לוודא כי מהירות נסיעת הרכבים תואמת את כוונתם לעצור. וכך יוצא כי בשל ההפרה השכיחה של חובה זו, רוכבים רבים שחצו צומת באור ירוק, ונפגעו מרכב שלא עצר באדום, מוצאים את עצמם בפני בעיה משפטית לא פשוטה.