השיפורים שאתם חייבים ברכב השטח שלכם

רוב נהגי העולם אינם משפרים את רכביהם - הם קונים מכונית מיני, משפחתית או ג'יפון, ואין להם צורך להוסיף כלום, חוץ מאשר 'עץ ריח' על המראה הקדמית. האמת היא שנהגי כביש המרגישים מצוין עם רכבם החדש, אינם מודעים לפוטנציאל השיפור שהם מחמיצים; שיפור אדיר בעבודת המתלים, ביצועי מנוע, או צמיגים טובים יותר. אבל רובנו (וכך גם כותב שורות אלה) אינו משקיע כסף ומאמץ בשיפורים לאחר הקנייה. כל כך קשה לממן רכב חדש, שלאף אחד אין חשק להשקיע סכומים נוספים במסנני אוויר, רפידות או בולמי זעזועים איכותיים יותר.


כך רובנו, אבל יש גם חריגים - משפרי מכוניות ספורטיביות למשל, או נהגי שטח השואלים את עצמם: למה, לעזאזל, אנחנו צריכים להחליף את בולמי הזעזועים שטויוטה הרכיבה בלנד קרוזר החדש שלנו? למה הם לא יכולים להיות מותאמים מלכתחילה למטרה המוצהרת של הרכב, נסיעת שטח שאינה תובענית מדי? האם זה נובע מחוסר ידע, קמצנות, או שניהם?

אז באו נסדר את העניינים; למהנדסי טויוטה (או ניסן, או סוזוקי) יש את כל הידע הדרוש על מערכות מתלים. הסיבה שהם מתקינים מתלים נחותים (ואין לי כינוי אחר לצינורות המתחבאים מתחת לכנפי רכבי שטח סטנדרטיים) פשוטה ביותר, זה חיסכון של כמה גרושים על כל בולם... במאבק ההרואי על כיסו של הצרכן כופפו "סופרי האפונים" את ידו של "המהנדס". יצרני פרימיום בודדים משקיעים במערכות מתלים פניאומטיות המעניקות נוחות מדהימה, אבל הן פוגעות ברווחיות ובאמינות הרכב.

שיקול שני הוא שהיצרנים אינם יודעים מי הלקוח הסופי של הרכב; לקוחות רבים אינם יורדים מהכביש, אז למה לתת להם מתלי שטח מוקשחים? שיקול שלישי הוא יציבות ובטיחות; הגבהת מתלים עלולה לפגוע בבטיחות הנסיעה, תצרוכת הדלק, ורמת הפגיעה בהולכי רגל; למה להם להסתבך? השיפורים גם מוסיפים עשרות קילוגרמים למשקל הרכב, פוגעים בביצועיו הדינמיים ובתצרוכת הדלק... כך יוצא שהרבה מביני עניין מוציאים את הרכב מאולם התצוגה, ונוסעים ישר אל סדנת השיפורים הסמוכה.

אנחנו מדברים היום על צרכן שטח מתון; מי שרוצה להכין רכב עבירות מקצועי או טרופי טראק, לא צריך את הכתבה שלי. אנו מדברים על לקוח שרכש רכב שטח חדש או משומש, והוא רוצה לטייל בארץ. לא לטפס את מעלה וורדית, לא לתפור את הנקרות ב-120 קמ"ש, לא לצלוח את אגני הבוץ של נחל הבשור. סתם לטייל עם המשפחה והחברים, ולדעת שהסיכויים עומדים לצידו - הוא לא יתקע על כל מדרגה סרבנית, לא יתיישב על קוליס סטנדרטיים, לא יקרע צמיג חמישה קילומטרים לאחר שירד מהכביש.

בואו ניתן בהם סימנים - אנחנו מדברים על רכבי שטח בעלי הילוך 'כוח', המכלול המפריד בין נערות בלט עירוניות לבין עכברי שטח רציניים. פלח השוק הזה כל כך מצומק, עד שאפשר לפרט את הדגמים: סוזוקי ג'ימני, סאנגיונג רקסטון, טויוטה לנד קרוזר, מיצובישי פאג'רו, ג'יפ רנגלר. ליחידי סגולה אלה מתווספים טנדרי 4X4 השומרים אמונים למכלולי שטח ראויים. יכולנו לצרף לרשימה גם את גרנד צ'ירוקי וחלק מדגמי לנד רובר ומרצדס; הבעיה עם רכבי הפרימיום היא שצמיגיהם רגישים מדי לעבודת שטח ראויה, על כך בהמשך.

יש בשוק אינספור אופציות לשיפור רכב שטח, לא ניכנס לבדיקה ספציפית של מכלול זה או אחר. מטרתי היא להסביר ולדרג חלופות, את ההחלטה הסופית תבצעו בעצמכם על ידי חיטוט באינטרנט, וביקור בסדנאות שיפורים המתמחות ב-4X4: רסטה, גתוס, אספיר, פרו-ג'יפ, עדו כהן ואחרים. שם תקבלו ייעוץ המותאם לסוג הנהיגה שלכם ולדגם הרכב, תקבלו הצעות מחיר ותחליטו לאן מועדות פניכם. המחירים הנקובים כלליים בלבד מכיוון שלכל נהג יש תקציב וצרכים אחרים, לכל רכב המאפיינים שלו.

המתלים חבויים מתחת למרכב ואין בהם ערך שיווקי; הלקוחות אינם מבינים בנושא, לא רואים אותו, ואינם יכולים להשוות בולם טוב מול בולם גרוע. הבולמים הסטנדרטיים מתאימים לכביש משובח אבל הם לא נוחים ברגע שהכביש משתבש, ובוודאי בנהיגת שטח. תרומת המתלים לנוחות הנסיעה, הבטיחות והעבירות גדולה מאין כמוה; זה השיפור הגדול ביותר שתוכלו להכניס ברכב השטח שלכם, במחיר של 7,500-10,000 שקלים לפני מע"מ. אם תחפצו בסט FOX'ים משובחים, יוכפל התקציב או אף יותר. נבהיר כי במונח "החלפת מתלים" אנו מדברים על החלפת 4 בולמי זעזועים + 4 קפיצים; איננו עוסקים בשינוי גיאומטריית המתלה, או הסרן האחורי.

החלפת הבולמים גם תגביה את המרכב, שיפור גדול ליכולת השטח - בעזרתו תחלפו מעל סלעים ומדרגות שאחרת, היו גורסים את הגחון. החוק בישראל מאפשר הגבהה עד 2-אינץ' (כ-5 סנטימטרים), זו הגבהה מצוינת לצרכינו הצנועים. הדעות חלוקות באשר להשפעת ההגבהה על בטיחות הנסיעה; הגבהת מרכז הכובד מגדילה את רגישות הרכב לפניות חדות ושיפועי צד אבל מצד שני, ריסון תנודות המרכב בגלל בולמי הזעזועים הטובים מייצבת אותו. בעיקרון, הגבהה של שני אינץ' מעניקה שיפור גדול מאוד באיכות, נוחות ובטיחות הנסיעה. מומלץ מאוד.

אם לא קניתם דיפנדר או רוביקון, גדולים הסיכויים שרכב השטח שלכם נועל צמיגי M&S בעלי נטיית כביש חזקה. אלו צמיגים מצוינים לנהיגת כביש או שביל, אפילו בדיונות או בסלעים הם מתפקדים לא רע. הבעיה היא שדופן צמיגי M&S רגישה מאוד לפגיעת סלעים וטרשים. כמה רגישה? אספר לכם כקוריוז כי לפני כמה חודשים יצאו חמישה ג'יפונים לנסיעת השקה מקומית, במדבר יהודה. מסלול השטח היה באורך שלושים קילומטרים, לא תובעני מדי; למרות זאת סיימנו אותו עם שלושה צמיגים קרועים. גם ממבחן הטנדרים הגדול חזרנו עם צמיג קרוע, וכך גם בעוד אירועים. צמיגי M&S עלולים להיות החוליה החלשה ברכבכם, כדאי לשדרג אותם בהקדם האפשרי.

החוק בישראל מאפשר לשנות את פרופיל הצמיג, אבל לא את מידתו. נהגים קיצוניים יכולים להרכיב צמיגי שטח מלא, MT בדירוג 6-Ply למשל; אלה חסונים מאוד ומצוינים לבוץ אבל הם רועשים, רועדים, ואינם אוחזים טוב באספלט רטוב. פשרה טובה יותר תהיה צמיגי AT (דירוג 4-Ply בדרך כלל), הנקראים לפעמים "50:50". צמיגי AT שומרים על נסיעה טובה ובטיחותית, ומעניקים אחיזה טובה בכל סוגי שטח - למעט בוץ עמוק. צמיגי שטח בחתך 65 ומעלה מאפשרים הורדה משמעותית של לחץ האוויר, המשפרת את עבירות הרכב ונוחות הנסיעה בכל סוגי השטח.

מחיר צמיג שטח יכול להיות 500-600 שקלים, עד 800-1200 שקלים למותג "נחשב"; הכפילו את הסכום פי חמש, והגעתם להוצאה רצינית. אני לא חושב שצריך להוציא יותר מ 500-700 שקלים לצמיג, אבל אל תרדו למחירים זולים מדי - בדרך כלל מסתתר מאחוריהם צמיג ישן, או יצרן מפוקפק.

מקובל למגן את גחון הרכב, אם כי אני לא חושב שזה תמיד הכרחי. מידת הצורך תלויה בסוג הטיולים שאתה מתכוון לעשות (דיונות, שבילי אדמה, או סלעים), ובסוג הרכב. חלק מרכבי השטח הקשישים אינם זקוקים למיגון, מכיוון שהם תוכננו מלכתחילה לעבודת שטח. הדיסקברי דור-1 שלי למשל, אינו ממוגן; ברגע של חולשה מיגנתי את הדיפרנציאל הקדמי (300 שקלים) אבל חוץ מזה, הוא עירום וערייה. בעשרים שנותיו לא ספג שום פגיעה רצינית, פגושי המתכת המקוריים אינם מתרגשים מפגיעה בסלע או הנפת היי-ליפט.

אני לא אוהב מיגון-יתר מכיוון שהוא מוסיף משקל וגורע סנטימטרים יקרים ממרווח הגחון, צובר חום, לכלוך ואבנים, מרעיש ומקשה על הגישה למכלולי הגחון. אבל כלים מודרניים צריכים מיגון, מלא או חלקי - יש להם מכלולים היורדים אל מתחת לקו השלדה, מכלי דלק פגיעים, תיבות העברה מאלומיניום וכיו"ב. מיגון מלא עשוי לעלות 3,500-4,000 שקלים. איני מאוהב במדרגות צד, שבדרך כלל מרחיבות את הרכב ומקשות על התמרון בין סלעים; אם בא לכם, תכינו 2,500 שקלים.

זהו, יש לכם מרכב מוגבה, צמיגי שטח ומיגון מינימלי? אתם לא צריכים שום דבר נוסף, כדי ליהנות מעולם השטח המופלא. אם בא לכם להשקיע עוד קצת, למה לא תתהדרו בשנורקל גברי ומסוקס? מעברי המים שלנו אינם מזכירים את נהר הג'ארדין בקייפ יורק אבל בחורף הקודם, מנועים רבים שאבו מים ונדמו לנצח. שנורקל טוב גם מקטין את כמות האבק ששואב המנוע, זה תמיד טוב. שנורקל סיני יעלה כ-2,000 שקלים, מותג אמריקני או אוסטרלי יכפיל את התקציב. זכרו רק שכדי לשכשך במים עמוקים יש לבצע פעולות רבות נוספות - לאטום מערכות חשמל ותא הנוסעים , לוודא שהנשמים מותקנים כראוי, וכיו"ב. מים אינם שעשוע של מה בכך!

הפגושים המודרניים פריכים מאוד, מחוברים למרכב באמצעות 'קליפסים' שלא יעמדו בפגיעת סלע. הרכבת פגוש מתכת תפטור אתכם מדאגה זו, ותאפשר גם התקנת כננת. הפגוש הקשוח נראה מצוין אבל אל תשכחו שבפגוש המקורי היו חיישני כריות אוויר, והוא בטיחותי יותר לטובת הולכי רגל. פגוש קדמי יעלה 5,000-10,000 שקלים. לעתים קרובות יציעו לכם להתקין גם וו גרירה; אם אין לכם צורך בגרירה, אל תתקינו וו - הוא פוגע בזווית הנטישה, ומסכן את הנוסעים מאחוריכם.

כננת חשמלית היא תעודת ביטוח, אלמנט חשוב לג'יפאי המטייל לבדו, או מוביל טיילים. הכננת היא כלי חילוץ רב עוצמה אבל גם מתקן מסוכן מאוד, העלול לפגוע בגוף וברכוש! היא מוסיפה משקל רב על החרטום, המחייב התאמת המתלים למשקל הנוסף. המחיר ינוע בין 6,500 ל-9,000 שקלים, ואף יותר. ואם כל זה לא מספיק לכם, תוכלו להשקיע גם בנעילות דיפרנציאל נשלטות, זיווד לתא המטען, מקררים ומקלחות... על כך בפעם אחרת