מסיבות לוגיסטיות שונות לא יצא לנו לבחון את שברולט סילברדו המחודש. למרות שדור חדש שלו הוצג בארצות הברית ויגיע אלינו בעוד שנה וחצי, הכלים האלו עדיין זוכים לביקוש גבוה למדי. לכן כשנפלה בידי ההזדמנות, מיד הרכבתי את דורבנות המגפיים, שלפתי את כובע הבוקרים מהארון, ושמתי פעמיי לעבר סוס העבודה המודרני בן זמננו - הטנדר האמריקני.
טיפוס לקבינה ומיד מרגישים על גג העולם. הישיבה מאוד גבוהה - הרבה מעל שאר פחיות הכביש שבקושי מגרדות לסילברדו את קצה החרטום. רק כדי להכניס אותך לפרופורציות, מכסה המנוע יושב בערך 1.5 מ' מעל פני הכביש וזה גם אורכו מתחילת הפגוש ועד השמשה הקדמית. יחד עם חזית ענקית, בוהקת, ומלאה בפתחים, מקבלים קובייה רבועה שמאיימת לשאוב כל דבר שנקלע לדרכה, כמו בני טיפש-עשרה על אופניים חשמליים שחושבים שהם מספיק זריזים כדי לחצות את הכביש לפני שהמפלץ טורף אותם. ואם בכל זאת משהו, איכשהו, הצליח לטפס מעל החרטום, על מכסה המנוע נמצא עוד כונס אוויר, שהתווסף במסגרת מתיחת הפנים שעבר הדגם, שיבלע וישים לכל העולם סוף.