פלח השוק של המסחריות הקטנות (500 עד 700 קילוגרם) נשלט על ידי שלושה דגמים צרפתיים: רנו קנגו, סיטרואן ברלינגו ופיג'ו פרטנר (גם פיאט דובלו ופולקסוואגן קאדי נוכחים במסיבת הטנדרונים, אם כי בהצלחה פחות מרשימה). הטנדרונים מתאימים במיוחד לעבודה בשטח עירוני, משמשים מחלקי סחורות קטנות, בעלי מלאכה, טכנאים ואנשי שירות. היצרנים היפאנו-קוריאניים נעדרים מפלח שוק זה ומשאירים את הזירה לאירופאיים, ואלה אינם ממהרים להחליף את המסחריות הקלות שלהם; שלושת מובילי הסגמנט מתבססים על פלטפורמות בנות כעשר שנים, זהו פרק זמן אדיר במונחי תעשיית הרכב התזזיתית. בשנה הבאה יחול טריפל-מהפך בתעשייה: לאחרונה הושקו באירופה סיטרואן ברלינגו ופיג'ו ריפטר הכול חדשים, רנו קנגו דור-שלישי יוצג בתערוכת פריס באוקטובר הקרוב. שלושת המוסקטרים אמורים להגיע אלינו ב-2019, אם כי אין עדיין תאריכים ומחירים.
באווירת 'סוף קורס' שכזו, רנו מציגה גרסה חדשה ל-קנגו הוותיק; זה דגם שחודשיו עלולים להיות ספורים אבל בכל זאת, אין להתייחס בביטול לגרסת דיזל-אוטומט המתאימה כל כך לעבודה עירונית. עד היום נמכר הקנגו כדיזל ידני, או בנזין אוטומטי; דיזל-אוטומט יוכל למשוך אליו לקוחות חדשים. בוודאי כאשר מדובר ברכב המיועד בעיקר לבעלי מלאכה, שפחות מתרגשים מעיצוב מתקדם ומיתוג יוקרתי. לקוחות רבים נרתעים מעליית המחירים הצפויה להגיע עם הדור החדש, שיהיה מתוחכם ובטיחותי יותר - ומחיריו יעלו בהתאם. רכב המבחן עולה 144,000 שקלים, דומה מאוד למחיר הדגמים המתחרים. דגמי 2019 יהיו חזקים ומאובזרים יותר, כולל מערכות בטיחות אקטיביות, שיעלו את המחירים כלפי מעלה.
Do you think I'm sexy?
אנשי מכירות מתקשים לגייס מילים כדי לתאר את צונאמי המכוניות של 2018 - היום הן חייבות להיות מחוטבות ומגולפות, שריריות ואלגנטיות, נחשקות ונכספות והתואר המדליק ביותר, סוג של 'סקסיות' המולבש על קרוסאוברים מודרניים. באנדרלמוסיה תקשורתית זו מתבלט רנו קנגו כסלע איתן, שריד לתקופה אחרת. הוא לא מעוניין להיות סקסי או מפתה, הוא בא לעבוד, לעבוד קשה, כל בוקר. בעשרים שנותיו על הפלנטה בנה הקנגו מוניטין של רכב חסון ואמין ביותר, המשלב סגולות של רכב עירוני קומפקטי, עם כושר העמסה לא מבוטל. הוא שרד קציני צבא וקיבוצניקים, אינסטלטורים וארכיטקטים, פקחי שמורות הטבע וטכנאי 'בזק' עמוסי ציוד.
כי לכן, אין טעם להתעסק יותר מדי בעיצובו של קנגו-2 אותו אנו בוחנים; יש לו חרטום מקומר ואנושי, הנשלט על ידי משטחי פלסטיק שחורים וקודרים, מתחתית הפגוש ועד מכסה המנוע. יחידות התאורה וחלק מהפלסטיקה מעוצבים במראה המשפחתי של רנו אבל אין בו פנסי ערפל נפרדים, או כונסי אוויר אופנתיים. החלון הקדמי ענקי, נמתח ממכסה המנוע לאחור, במבנה ארגזי למדי. הגג מתנשא ל-1.80 מטר, זה כבר גובה של רכב שטח אמיתי. גם חלונות הצד והחזית גבוהים, מעניקים תחושת אוורור בתא הנוסעים. יש לקנגו שתי דלתות הזזה צדדיות, והדלתות האחוריות נפתחות ב-180 מעלות, בשני חלקים אנכיים; זה נוח לתפעול עירוני, אבל חיבור הדלתות מגביל את הראות לאחור. אורכו של רכב המבחן 4.282 מטרים אבל יש גם גרנד קנגו 7-מושבים, באורך 4.666 מטרים. תא המטען של קנגו קצר מכיל 660 עד 2600 ליטרים, כאשר המושבים מקופלים. זהו נפח מרשים ואפקטיבי מאוד, אם כי למתחרים יש מספרים טובים יותר. גם כושר ההעמסה של הקנגו, 510 קילוגרם, פחות טוב מזה של ברלינגו ופרטנר היוצאים.
רנו קנגו אינו מתיימר להעניק לנוסעיו חוויית נסיעה מפנקת ומאובזרת, זהו רכב המקדש פשטות פונקציונאלית. לוח המחוונים יצוק מפלסטיק נוקשה ושחור, המתגים גדולים וארגונומיים, אבל רמת האבזור נמוכה מאוד - מערכת הצליל מורכבת ממכשיר רדיו פשוט למדי, ותפעולו אינו נוח מאוד, אפילו לא במתגים הצמודים לגלגל ההגה. אין מולטימדיה ותצוגת מחשב הדרך מזכירה ימים קדמוניים. תא גדול וריק במרכז לוח המחוונים מזכיר לך שבארצות אחרות, קנגו נמכר גם עם מערכת מולטימדיה מודרנית עם ניווט וצג מגע, לא אצלנו.
בתאי הנוסעים והמטען משתרעים דונמים של משטחי מתכת לא מדופנים, זה באמת רכב מסחרי נטול יומרות. המושבים הקדמיים נוחים למדי, כולל כוונון גובה. תנוחת הנהיגה טובה במפתיע, אם כי אין מקום טבעי להנחת מרפק שמאל, וברך ימין צמודה מדי לקונסולה המרכזית. החלל הפנימי ענקי ומרשים; החלון הקדמי נמצא הרחק מלפנים, יש תאי אחסון גדולים בדלתות ובקונסולה המרכזית, מגירת כפפות גדולה והכי טוב, מדף רוחבי ענקי הצמוד לגג. פה לא יחסרו מקומות לאחסון טלפון ותיק מסמכים, שלא לדבר על פנקסי חשבוניות ותעודות משלוח.
שורת המושבים האחורית מורכבת משלושה כיסאות נפרדים, נוחים אך בעלי כוונון מוגבל. אפשר לפרק אותם לחלוטין, וליהנות ממחסן קטן על גלגלים - הוא ייבלע בקלות רהיט בגובה 1,15 מטרים, 1.12 רוחב ו-1.80 אורך. טכנאים יעדיפו אולי לבנות מאחור מחסן חלפים, מגירות ומכשירים הנחוצים לעמל יומם. בסך הכול מציע הקנגו תא נוסעים / נפח מטען מאוד יעיל ומרווח, אבל נטול כל סממני פינוק ואבזור מודרני. בינינו ובאופן אישי, אני מאוד אוהב מכוניות נטולות פוזה הבאות לבצע משימה, ולא רק להרשים את השכנים.
על סוסים והילוכים
הגרסה החשמלית של קנגו, ה-ZE, היא המסחרית החשמלית הנמכרת ביותר באירופה. בעתיד תגיע ZE גם לישראל אבל כרגע, אנחנו שורפים דיזל במנוע 1.5 ליטר ארבע בוכנות. תיבת 6-ההילוכים היא רובוטית כפולת מצמדים, אבל המנוע אינו החזק שבחבורה; הצרפתים בחרו לשדך את התיבה האוטומטית דווקא למנוע ה-90 כ"ס. זו בחירה מוזרה במקצת, בעיקר לאור העובדה שלאותו מנוע יש גם גרסת 110 כוח סוס (וטנדרוני המתחרים מתהדרים במנועי 130 כוח סוס). המניע לבחירה הוא כלכלי כמובן, והקנגו מאתגר את המנוע עם משקל עצמי של 1470 קילוגרם, וכושר העמסה של 510 קילוגרם נוספים. האם יוכלו 90 סוסונים להזיז את שתי בזריזות מתקבלת על הדעת?
אז התשובה היא 'כן' רבתי, וההסבר טמון במומנט בשרני של 22.4/1750 קג"מ, וביחסי העברה טובים בתיבת ההילוכים. הזינוק מהמקום זריז ונחרץ, אם כי לקראת המהירות החוקית מתחיל להיגמר לו האוויר. המאוץ ל-100 נמשך 14.9 שניות תמימות, עקיפות בכביש דו-מסלולי מחייבות מחשבה ותכנון אבל איכשהו, אתה לא מרגיש שבלולי. לא נהגתי בעומס מלא אבל עם שלושה נוסעים טיפס הקנגו בקלילות בכבישי הגליל, שום בעיה. הוא גם משייט היטב במהירויות כביש 6, 150 קמ"ש לא מפחידים אותו. אני משער שבעומס מלא ועם נגרר עד 1350 קילוגרם, הוא יהיה שבלולי למדי.
צליל המנוע מבודד היטב, וב-120 קמ"ש הוא מסתובב ב-2000 סל"ד. מנוע הדיזל שקט אבל יש רעשי רוח וצמיגים; בכל זאת אנו במסחרית סגורה, ותא הנוסעים מתפקד כתיבת תהודה רצינית. אף אחד לא מצפה לנהיגה ספורטיבית, אבל הקנגו משייט מהר ויציב על צמיגי 195/65R15 דקיקים, ונוחות הנסיעה טובה מאוד מלפנים; מאחור ובלי משקל, הוא קצת יותר קופצני. על הבטיחות מופקדות 6 כריות אוויר, ומערכות בטיחות פאסיבית. אל תחלמו אפילו על בלימה אוטונומית או שמירת נתיב, תגידו תודה שמכרו לכם מוביל איי. למרות כל זאת, אני חייב לומר שמאוד נהניתי לנהוג בטנדרון הקטן. נוחות הנסיעה, התנהגות הכביש הצייתנית והאותנטיות שלו, מתאימים לי עד מאוד. תצרוכת הדלק טובה, אם כי לא עוצרת נשימה; במהירויות חוקיות הוא עבר 20 קילומטר לליטר אבל ברגע שמתחילים לזרום עם התנועה, הוא יעבור 14-16 קילומטרים לליטר. לא מדהים עבור דיזל קטן שאינו עמוס לעייפה.
האם יכול קנגו-2 לתפקד כמכונית משפחתית, או תחליף לקרוסאובר?
השאלה חייבת להישאל, בוודאי לאחר שנהגנו את הדגמים החדשים של פיג'ו וסיטרואן. ב-144,000 שקלים, מחירו של הקנגו האוטומטי כמעט זהה לזה של ספורטאז' 1.6 ליטר, או רנו קדג'אר עם מנוע ה-110 כ"ס. גם המידות והמשקלים דומים, וכושר ההובלה של הקנגו עשוי היה לשכנע משפחות ברוכות ילדים הצריכות לטייל עם אופניים, קורקינטים, ולול תינוקות.
אבל האבזור הכל כך בסיסי והגימור הפשטני, מרחיקים את הקנגו מכל יומרות משפחתיות או דימוי של רכב פנאי. עד שיגיע קנגו-3 יישאר רכב המבחן בחירתם של טכנאים ואנשי שירות, להנאתם של קציני רכב ומנהלי חברות. גרסת הדיזל אוטומט תקסום בוודאי לרבים, שאינם רוצים או יכולים להמתין להגעת הגל החדש של טנדרונים צרפתיים.
