פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אפס תרומה, מקסימום עושק. ברור שהמצלמות יחזרו לכבישים

      הבלון של אי מהימנות מצלמות המהירות צפוי להתפוצץ בימים הקרובים, ויותר מסביר להניח כי מחלבת כספי ציבור הנהגים תשוב לעבוד בתפוקה מלאה. אם למישהו היה ספק כי מדינת ישראל תוותר על בוננזת מאות המיליונים שנגבים מהציבור, הרי שהוא תמים ואינו מבין את אופן התנהלותה

      מצלמות מהירות חדשות (קובי ליאני)
      מצלמות מהירות (צילום: וואלה! רכב)

      ב-2.9 צריכה משטרת ישראל למסור הבהרה - האם מצלמות המהירות בהן היא משתמשת שנים, ואשר כשלו מספר פעמים בניסיונה להוכיח לבית המשפט כי הן אמינות רשאיות לשוב לפעילות רגילה? זאת לאחר שלפני מספר חודשים הודיעה המשטרה כי היא משעה את פעילותן בעקבות הוראת הפרקליטות שהוטרדה מהכשלים שהובאו בפני בית המשפט.

      בחודשיים האחרונים נערכו בדיקות אמינות רבות למצלמות, בין היתר בטכניון. ביום ראשון הקרוב יסתיים המועד שאחריו תוכל המשטרה להתחיל מחדש את שליחת הדו"חות. הערכה היא שההחלטה תהיה כי המצלמות אמינות ותחודש פעילותן כפי שפורסם אמש (רביעי), כולל שליחת דו"חות. בבדיקות האלה התברר שהסטייה של מצלמות המהירות עומדת על קמ"ש 1 - סטייה שולית שמתבטלת ממילא מאחר שבדוח שנשלח לנהג מופחתים חמישה קמ"ש מהמהירות שתועדה. כאמור, אתמול פרסמה המשטרה כי "דו"ח הבדיקות של מהנדסי הטכניון נמצא בשלבי גיבוש סופיים ועם קבלת הדו"ח הסופי, הוא יועבר לעיון ואישור פרקליטות המדינה. בכפוף לאישור זה, תחודש האכיפה והנפקת הדו"חות בתקופה הקרובה".

      תקדימים

      במקביל, עיני הנהגים נשואות לבית משפט השלום בעכו, בו דן כב' השופט יעקב בכר בתיק של כ-20 נהגים שכופרים בעבירות מהירות שמיוחסות להם, שבעקבותיו קמה המהומה.

      התקווה היא כי השופט יקבל את טענותיהם ולמעשה, יביא לנצחון הנאשמים על פני משטרת ישראל. אולם אל תהיו תמימים - אף אם ידם תצא על העליונה והמדינה תפסיד בתיק, אין לכך שום משמעות מבחינת יתר הנהגים בישראל; מדובר בערכאה שיפוטית שלא תוכל בעצמה לייצר "הלכה" , פסיקת בית המשפט בעכו אינה מחייבת שופטים אחרים כך שצפוי כי המדינה תבלע את הצפרדע ולא תגיש ערעור מהטעם הפשוט - היא אינה רוצה ליצור מצב בו בית משפט המחוזי יאשרר את הקביעה ולבטח שלא תגיש בקשת רשות ערעור לעליון.

      הקשר הרופף בין מהירות לתאונות

      בתוך כל הסאגה המשפטית, נדמה כי נשכחה הסיבה בגינה הותקנו המצלמות - הרתעת הציבור במטרה להביא לירידה במספר תאונות הדרכים הקטלניות. אלא שמתברר כי אין בנמצא שום מחקר רציני שקושר בין מספר הדו"חות לירידה במספר התאונות. עובדה היא כי גם מבקר המדינה נמנע מבדיקת הזיקה בין השניים.

      אך דווקא הסאגה המשפטית שנוצרה היא שאפשרה לבחון את הקשר הסיבתי, והתוצאה מקוממת: במהלך כחודשיים של אי פעילות מצלמות המהירות מספר ההרוגים בתאונות ירד באופן דרסטי. יתרה מזאת, גם מספר הנפגעים קשה בתאונות ירד באופן ניכר. על פי נתוני הרלב"ד -ביוני אשתקד נרשמו בכבישי ישראל לא פחות מ-46 הרוגים. ביוני השנה, שבתחילתו הושבתו המצלמות חלה ירידה מרשימה של 57% ובתאונות נספו רק 20 ישראלים.

      הירידה במספר ההרוגים אינה מקרית, אלא תולדה של ההחלטה שנתקבלה במשטרה להגביר את פעילות האכיפה המשטרתית על עבירות מסכנות חיים באמצעות נוכחות מאסיבית יותר של שוטרים בכבישים. אין ולו תהיה דרך אחרת להתמודד עם הבעיה. אולם סביר להניח כי המדינה תחזור למדיניות האכיפה הקדומת שכן הרצון לדחוף את היד עמוק לכיס של הנהגים, חזק מהכל. עובדה היא כי מרבית המצלמות מוצבות בצד כבישים מהירים, רחבים, מרובי נתיבים וישרים ולא בהכרח בכבישי הדמים.

      הכותב עוסק בדיני תעבורה