עד לפני כמה שנים, קביעת הבעלות על נכסים שונים הייתה בעיני רבים סמל סטטוס שאפשר לצרכנים לסלול את הדרך שלהם להצלחה פיננסית. אך בשנים האחרונות החשיבות בקניין ובבעלות הולכת ופוחתת והציבור מעדיף למצוא דרכים שיאפשרו להם לשמור על רמת חיים גבוהה בלי לפגוע בחסכונות. אם פעם אנשים ביקשו לרכוש להם רכב שיהיה בבעלותם, גם אם אינו עונה לצורך שלהם, היום הם יעדיפו לנהוג ברכב חדש שמתאים לדרישות שלהם גם אם הוא אינו רשום על שמם, ולשמור על הכסף שלהם לצרכים אחרים. זו הסיבה ששיטת החכירה או ה'ליסינג' הולכת ונעשית יותר ויותר פופולארית, היא משרתת את הצורך הזה ומאפשרת לצרכנים לקבל נכס לשימושם למשך תקופה מוגדרת מראש בתמורה למחיר מוסכם.
לעיתים נדמה כי התפיסה המסורתית והארכאית לפיה יש ערך רב יותר בבעלות על רכוש עדיין מנחה רבים מהציבור אשר בכל זאת נמנעים מביצוע עסקאות חכירה אך למעשה בתחום הרכב כמחצית מהצרכנים כבר הביעו עניין בביצוע עסקאות אלו על פני בעלות פרטית. הרעיון לפיו רכב הוא הוצאה הכרחית שמחייבת איסוף ממון ופתיחת חסכונות הולך ונעלם, ויותר צרכנים מבינים כי הם יכולים לפנות לאפיקים אחרים שיאפשרו להם ליהנות מרכב חדש ללא העול הכלכלי הכרוך בכך.
התמורות הכלכליות של השנים האחרונות מקשות על ציבור רחב לעמוד בסכומים הדרושים לרכישת רכב חדש, והשיטות המסורתיות בהן הצרכן נדרש לעיתים לסכומים של עשרות אלפי שקלים כבר אינן מתאימות לחלק נרחב מהאוכלוסייה. בעלי הכנסה קבועה שהולכת וגדלה לאורך השנים אולי לא יצליחו לעמוד ברכישת רכב חדש מבלי להיכנס לבור כלכלי, אך הם בהחלט יוכלו לעמוד בביצוע של עסקת ליסינג שעומד על סכומים שנעים בין 1,200 שקלים ל-2,200 שקלים בחודש, ובכך ליהנות מאיכות החיים שמבטיח רכב חדש מבלי לפגוע במצבם הכלכלי.
אין ספק כי בעלות על נכס יכולה להבטיח לנו רווחה כלכלית, אך טעות להסתכל על הרכב הפרטי כנכס, שכן מדובר במוצר שהולך ומאבד מערכו מרגע לרגע ולמעשה תוך שנים ספורות בלבד הוא עלול לאבד כמחצית מערכו. המטרה של הרכב היא לא להוות נכס אלא להוות מוצר צריכה שאמור לספק את הצרכים שלנו ושל משפחתנו. ראיית הרכב בצורה כזו והתנתקות מהרעיון שהרכב הוא נכס היא ראייה צרכנית חכמה יותר. כשהרכב לא נמצא בבעלותנו, ירידת הערך של הרכב היא לא מענייננו אלא עניינה של חברת הליסינג.
הכותב הוא מנכ"ל שלמה רכב חדש, קבוצת שלמה סיקסט