"האם אתה רובוט?" כולנו נתקלנו בשאלה הזו במספר רב של אתרי אינטרנט המנסים לברר האם הגולש שמבקש להיכנס אליהם הוא בן אדם או לא, בתשובה לשאלה הזו, אתם נדרשים להקיש סדרת אותיות המוצגות באופן משובש או פריטים מסוימים בתמונה, באופן המקשה קריאה שלהן על ידי מחשב, אבל קריאה ומובנת עבורנו בני האדם.
מבלי להיכנס לדקויות של שיטות הבדיקה, הבסיס מאחורי הטכניקה הזו הוא "מבחן טיורינג" שהציע המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג בשנת 1950. במבחן, שנועד לקבוע את מידת האינטיליגנציה או כמה טוב מחקה מערכת את מוח האדם, מנהל הבודק שיחה מול אדם ובמקביל מול מכונה מבלי לדעת מי הוא מי. אם אינו מסוגל לקבוע בבדאות מי מהם הוא האנושי ומי המחשב, אזי המערכת עברה את המבחן בהצלחה.
מה הקשר בין יכולת ניהול השיחה ונהיגה אוטונומית? העניין הוא שנכון לעכשיו, הרוב המוחלט של מערכות הנהיגה האוטונומיות מסוגלות לקבל החלטות רק על פי סך מוגדר מאוד של כללים. היא תדע מתי ולאן לפנות, באיזו מהירות ולחמוק ממכשולים. אולם היא תנוע בשלב הראשון שלה בסביבה בה היא מוקפת בנהגים אנושיים, בלתי צפויים ולא תמיד עקביים. על מנת לשפר את היכולת להתמודד עם הסביבה המשתנה והדינאמית הזו, היא חייבת להיות כזו שמסוגלת לחקות התנהגות אנושית. הן כדי לצפות מצבים והן כדי להשתלב בהם.
במהלך דבריו בוועידת המשפיעים של חברת החדשות, הכריז פרופ' אמנון שעשוע, מדען באוניברסיטה העברית, יזם, ממייסדי מובילאיי ואורקם, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית כי הרכב האוטונומי של מובילאיי יעבור את מבחן טיורינג. "מבחן טיורינג שלנו מתמקד בכך שנוסע לא יוכל להבדיל בין המערכת שלנו לנהג אנושי מבחינת אסטרטגיה וטקטיקה של מערך ההחלטות בהשתלבות בתנועה וגם מבחינת נוחות הבקרה".