בזיכרוני האישי צרוב הזחל"ם הקדמוני מתקופת השירות הסדיר, דגם M3 שנולד ב-1940 ושרד את מלחמת העולם השנייה, עצמאות, קדש ו-ששת הימים; עם זחלי גומי ומנוע בנזין 147 כ"ס צלחתי על סיפונו את מלחמת ההתשה ואת האימונים בסיני, עד לאזרחות המאושרת. לימים קיבל הזחל"מ מנוע דיזל שלא היה הרבה יותר חזק אבל הוא נדלק לאט יותר, יתרון רב חשיבות... ב-1973 שודרגתי ל-"זלדה" M-113 וראיתי את עצמי בר מזל - אבל אחרי הטראומה הלאומית בסג'אייה (2014), כולם כבר הבינו שזה לא רכב המתאים לשדה הקרב המודרני.
מי שפיתח ב-2004 רכב סיור העמיד בפני מוקשים וירי ח"ש, "קרקל" (SandCat בלע"ז), הייתה חברת "פלסן" השוכנת בקיבוץ סאסא שעל גבול הלבנון. Plasan הוא מפעל קיבוצי המתמחה בשיריון ומיגון כלי רכב מזה כשלושים שנה. במפעל מפותחים מוצרים שהשתיקה יפה להם, אנחנו הגענו כדי להתרשם מהדור הרביעי של SandCat, רכב M-LPV שהוצג לאחרונה בתערוכת Eurosatory בפריז.
אנשי פלסן מגדירים את עצמם כ'מפעל הרכב הגדול בישראל', אבל את הפלטפורמה המוטורית הם מקבלים מארה"ב - זהו הטנדר הבינוני של פורד, F550 המוכר. F550 הוא סוס עבודה חזק ומוכח, שמשקלו המרבי 8.5 טון - כך שאין לו בעיה לשאת את שריונו של חתול החול, לאחר התאמות המתבצעות בקיבוץ. מנוע הדיזל V8 מספק 330 כ"ס ו-102 קג"מ ברצועת כוח נמוכה וזמינה להפליא, כך שאין שום בעיה לשוטט איתו בכבישי הצפון או לרדת לשטחים טכניים.
על רצפת הייצור
אינני מהנדס רכב וגם לא מומחה צבאי, אבל אי אפשר לצאת לסיבוב עם רכב ייחודי כמו סנדקט-4, בלי להבין את הזירה אליה הוא מכוון. ירון רודד, מנהל שיווק רכב ממוגן, סיפר לנו כי במפעל הקיבוצי מועסקים 500 עובדים, 680 נוספים עובדים ברחבי העולם. אנחנו מתמקדים היום בסנדקט, אבל פעילות פלסן מגוונת הרבה יותר - המפעל יודע לייצר כלי רכב במידות וברמות מיגון שונות, הוא גם מייצא מרכבים משוריינים עבור יצרנים רבים בעולם; ביניהם שמות מוכרים כמו אושקוש, לוקהיד, ג'נרל דיינמיקס ואחרים. הלקוח בחו"ל יכול לקבל את לוחות השריון מוכנים להרכבה עצמית, או לקבל קפסולה מושלמת הכוללת מערכות אלקטרוניקה, מושבים סופגי אנרגיה, ריפודים וזיוודים שונים. הסנדקט מיועד למשימות סיור ולחימה בשטח בנוי, שיטור ולוחמה בטרור, פתיחת צירים וכיו"ב. בנוסף לכוחות ביטחון קיים גם שוק ביזארי של אוליגרכים המחפשים לשכה מפנקת ומשוריינת, זה כבר בקטע של שוליים הזויים - לא תכנית עסקית.
"תתפלא לשמוע אבל האתגר שלנו דומה להפתיע לזה של יצרני מכוניות ספורטיביות", הסביר בהתלהבות ניר קאהן, מנהל העיצוב של פלסן. "כמותם כך גם אנחנו, נלחמים על הורדת משקל, כי כל קילוגרם משפיע. הודות לטכנולוגיה מתקדמת, לוחות המיגון שלנו שוקלים 30% פחות ממשקלם של מוצרים מקבילים. יכולנו להעניק את אותה רמת מיגון במחצית המשקל" הוא מציין, "אבל אז זה היה עולה כפליים". בפלסן מועסקים ארבעה מעצבי רכב, עשרות מהנדסים ואנשי אפליקציה, מומחי בליסטיקה ואשפי CAD. עובי לוחות הפלדה הוא עד שלושה סנטימטרים והם מורכבים משכבות פלדה, חומרים מרוכבים, וקרמיים. הלוחות המשוריינים וטיפול מיוחד לקרקעית הרכב מספקים את ההגנה הדרושה להגדרת "רכב סיור קל" M-LPV. "בגלל מגבלות הייצור של הלוחות הזוויתיים" מוסיף קאהן, "המרכבים מעוצבים בקונספט של כלי רכב קלאסיים המורכבים מלוחות ישרים, כמו לוטוס, למשל". קאהן רואה לוטוס ואני רואה דיפנדר, אבל ההקבלה ברורה לעין.
אלמנט ייחודי לסנדקט-4 היא "רצפה צפה", המצמצמת מאוד את חדירת הדף הפיצוץ של מוקש או מטען צד. רצפה זו מצטרפת למכלולי הגנה נוספים כמו מדרכי רגל גמישים ומושבים סופגי אנרגיה, המצמצמים את עוצמת הפגיעה בתוך הסנדקט. בתכנון המרכב צריך לקחת בחשבון זוויות שיקטינו את הסיכון לחדירת קליעים וטילים, חלק מהכלים מקבלים מיגון נוסף לדפנות, אקטיבי או פסיבי. צורתם המוזרה של החלונות, למשל, אינה נובעת משיקולים עיצוביים אופנתיים; חלון משוריין שוקל פי כמה מלוח שכבות רגיל ולכן תוכננו החלונות, כך שיעניקו מקסימום תצפית כלפי חוץ, בשטח זכוכית הקטן ביותר.
פס ייצור רציני
הופתעתי לשמוע כי במהלך השנים יצאו משערי המפעל למעלה מ-30,000 כלים משוריינים, חלק גדול מהם הגיע אל שדות הקרב בעיראק ואפגניסטן - בחודשים מסוימים בשנים 2008-2011 הגיע קצב הייצור לכ-1200 תאים משוריינים בחודש, רבים מהם עבור כלים מתוצרת אושקוש. במשך השנים יוצרו בפלסן כ-700 סנדקטים בתצורות שונות, 80 מתוכם פועלים עד היום בשורות מג"ב. בתקופות שגרה עומד הייצור השוטף על קצב של כ-מאה חתולים לשנה. ניתן להוביל שני חתולים במכולה אחת, הם מוכנים גם להטסה. את הגרסה הפתוחה אפשר להכניס גם למסוק. מחיר הבסיס של סנדקט נושק ל-250,000 $, במונחים צבאיים זה ממש לא הרבה; המחיר הנמוך מאפשר רכישה של מספר גדול של כלים שיעניקו גיבוי הדדי ובעיקר, יאפשרו צמצום מספר הלוחמים בכל כלי. הסנדקט מסוגל להסיע עד 11 לוחמים + נהג, אבל תמיד עדיף לצמצם את מספר הלוחמים בכל רכב.
בגרסתו האזרחית מורשה פורד F550 להגיע למשקל כולל של 8.4 טון, אבל זה 'עומס מקסימאלי מזדמן'. הרכב הצבאי שוקל במצבו העירום 9.1 טון וכדי לאפשר לו זריזות ותמרון טובים, מחליפים בו הבולמים והקפיצים (סליל קדמיים, עלים אחוריים) והתוצאה מורגשת בעליל. בידיו האמונות של נהג הניסוי מיקי פרל דוהר הסנדקט בכבישי הצפון, במהירות וקלילות מפתיעים. זה לא רכב כביש אזרחי רגיל אבל זוויות הגלגול מינימאליות, איכות ונוחות הנסיעה טובה מאוד במונחים של רכב צבאי. איזה שיפור ביחס לכלים צבאיים אחרים, כבדים ומגושמים!
כדי לשפר את כושר התמרון מקוצר בסיס הגלגלים, ובחלק מהדגמים משמש התא המשוריין כ'מרכב אחוד' - עם קשיחותו המבצעית, הוא לא זקוק לשלדה המקורית של פורד. במסגרת המפרט הצבאי נדרש החתול לתפקד בטמפרטורות עד מינוס-38 מעלות, ידיות פתיחת הדלת צריכות לאפשר תפעול עם כפפות ארקטיות. מסתבר שבעולם יש צבאות שאינם נלחמים רק במדבר...
החתול נמכר בכמה תצורות מרכב - תא לוחמים סגור, פלטפורמת טנדר חד-קבינה, שלדה עירומה לאפליקציות שונות. הלקוח הסופי יכול להרכיב על הסנדקט משגרי טילים, מקלעים ומרגמות, מערכות נשק מתוחכמות, מערכות תצפית בקרה ותקשורת, כל מה שצריך. רשימת האופציות כוללת מערכת אב"כ, מערכות ניווט וראיית לילה, חרכי ירי, ציפוי גג נגד החלקה, צריח מסתובב, ציוד לפיזור הפגנות, מצלמות היקפיות. רק תחתמו כאן, כאן וכאן... מוצר נוסף הנמצא בשלבי פיתוח / בדיקות סופיות הוא, HYRAX מחליפו העתידי של "דוד" (שהיה מבוסס על דיפנדר); HYRAX הוא רכב סיור קל על בסיס מרצדס G.
חתול שטח
אבל עם כל הכבוד לטכנולוגיה הצבאית ולקרבות בעיראק ואפגניסטן, אנחנו הגענו לקיבוץ כדי לרכב על גבו של החתול. אנשי פלסן מדברים על מהירות מרבית של 160 קמ"ש אבל עם כל הכבוד ל-V8 האמריקני, הוא נזקק לכ-23 שניות כדי להאיץ מאפס ל-100. הזינוק הראשוני שבלולי למדי אבל תוך מטרים ספורים הופך החתול להיות זריז להפתיע. צמיגי מישלין X-Force 335/80R20 על חישוקי Bid Lock Run Flat מאפשרים נסיעה של כחמישים קילומטרים במהירות 80 קמ"ש, עם צמיגים קרועים. לא צריך להחליף גלגלים, אל נוכח פני האויב...
התרשמנו מהנינוחות בה נהג מיקי את החתול בכבישי הצפון המתפתלים. התנהגות הכלי אינה שונה בהרבה מזו של F550 אזרחי העמוס לעייפה. רוב הסנדקטים יבלו את זמנם המבצעי על כבישים סלולים ושבילי כורכר אבל לפעמים, יהיה עליהם לעבור בשטחים קשי עבירות. בניסויים שגרתיים טיפס הסנדקט מכשולים כמו מעלה יאיר, והוא צולח גם דיונות טובעניות - זה לא חתול דיונות קליל אבל עם צמיגי 41-אינץ' ומנוע בשרני כל כך, יש לו עבירות טובה למדי. נהיגת המבחן שלי הייתה קצרה מכפי שרציתי, אבל היא נתנה לי הזדמנות להרגיש כיצד מתנהג הכלי בשבילים משובשים ותלולים - בחצר האחורית של פלסן מתפתלים כמה מהשבילים התלולים והצפופים שבנמצא.
תנוחת הנהיגה דומה מאוד לזו האזרחית, אם כי המושבים פחות חובקים ומפנקים - בסופו של דבר, אלו מושבים המיועדים להגן עלייך מפני חדירת הדף פיצוצים, לא לשיטוט בחוף מאליבו. לכל לוחם יש חגורת בטיחות 5-נקודות, אתה לא רוצה להיטלטל בחלל הרכב בעת מבחן! שדה הראיה לפנים טוב להפתיע, מראות הצד הגמלוניות מעניקות תצפית לא רעה לאחור. לתמרוני שטח הדוקים יש מצלמת רוורס והתצפית לצדדים? המממממ, ובכן, הבה נקווה שאף אחד לא יתקרב אלייך יותר מדי...
למעלה מ-15 צבאות זרים כבר בחרו בסנדקט וגם מג"ב מפעיל 80 סנדקטים, בהצלחה מרובה. מסיבות שונות, צה"ל עוד לא הזמין החתולים של פלסן, ואנשי המפעל ממשיכים במאמצי שיווק מול משרד הביטחון. סנדקט-4 יוכל להעניק ללוחמי צה"ל פלטפורמת סיור טובה ובטיחותית, במחיר אטרקטיבי. הוא גם יכול להיכלל בתקציב הסיוע האמריקני, תנאי הכרחי. לטובת לוחמינו ולטובת הכלכלה הישראלית, אני מקווה מאוד שייסגרו בקרוב חוזים חדשים, גם מול צה"ל; כפי שאמר לנו ירון רודד, "הייתי רוצה שהבן שלי ייסע בשירותו הצבאי, בסנדקט". אינשאללה, בשנה הבאה.
