פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תאונת האופניים החשמליים: קחו אחריות ולא צד

      הפקרת פצועים לאחר תאונה היא מעשה חמור, לא מוסרי ולא חוקי. על המשטרה לחקור ועל בית המשפט לפסוק דין. אבל על כולנו מוטלת האחריות - לשאול את עצמנו האם את כל האצבעות המאשימות במקרה הזה צריך להפנות אך ורק לנהג?

      תאונת האופניים החשמליים: קחו אחריות ולא צד

      ערימות המאמרים שנכתבו על סכנת האופניים החשמליים מחווירים אל מול התמונה של זוג אופניים אחד, כרוך סביב עמוד תאורה. הברזל המעוקם הגלגל המנותק הם עדות אילמת לרגע אלים של פגיעת המכונית באופניים החשמליים.

      תאונת האופניים שהתרחשה לפנות בוקר בצומת הרחובות אבן גבירול ורוקח בתל אביב, אינה שונה ממאות תאונות כאלו המתרחשות בכל הארץ. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017 נפגעו בתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים 1,747 בני אדם. עליה של כ-200 נפגעים לעומת שנת 2016. מתוך נפגעים אלו 357 היו מתחת לגיל 18. נכון לתחילת חודש ספטמבר 2018 15 רוכבי אופניים חשמליים נהרגו מתחילת השנה לעומת 8 בכל שנת 2017 - הכתובת על הקיר - האופניים החשמליים והרוכבים עליהם מסוכנים לעצמם ולסביבה.

      אתה לא צריך להיות נהג שחווה את הרגע מקפיא הדם של רוכב אופניים המתפרץ לצומת/חותך נתיב/ נוסע נגד כיוון התנועה/מסכן את עצמו ואת הסביבה ולעיתים רבות עושה את כל אלו גם יחד - אופניים חשמליים הם פתרון מצוין לתחבורה אישית קצרת טווח בעיר - אבל סכנה באופן הפרוץ וחסר האחריות בו הם נמצאים היום.

      תאונת פגע וברח בשדרות רוקח בתל אביב -24 ספטמבר 2018 (חטיבת דובר המשטרה)
      זירת התאונה בשדרות רוקח (צילום: חטיבת הדוברות במשטרה)

      בתאונה המדוברת היו כל המרכיבים האפשריים לרקיחה של סיפור שמזניק את הבעיה הזו לכותרות.
      השילוב הטרגי של נהג פוגע שהינו שחקן כדורגל, שני נערים צעירים בצד הנפגע, התיעוד המצולם של הפגיעה, אי העצירה להגיש עזרה וטענות המשטרה על שיבוש וניסיון הסתרה - כל אלו יצרו את הקרקע ללינץ' האינטרנטי, שבו את הלפידים והקלשונים מחליפות מקלדת ומסך.

      אז את כל האשמה על ההפקרה, ההימלטות וניסיון ההעלמה שאותו חוקרת המשטרה אי אפשר להעלים, אבל לשאול שאלה אחרת שבה אין את המילה "אשמה" אלא המילה "אחריות" אפשר וחובה לשאול.

      האם לשני הנערים, על אופניים חשמליים בנתיב ראשי, בשעות לפנות בוקר, בבגדים כהים, ללא קסדות, כאשר פער המהירויות בינם לבין התנועה כל כך גדול - אין כל אחריות בתוצאות התאונה הזו? לאור השטויות הנוראיות שעשינו כולנו בגיל הזה, קשה לבוא אליהם בטענות.

      אבל אפשר לבוא בטענות לכל המעטפת שיש סביב מכת האופניים החשמליים והסכנה שהם מייצרים לרוכבים עליהם ולמשתמשי הדרך. הטרור שמשליטים רוכבי אופניים פרועים על מדרכות הוא רק שורת הסיכום של אוזלת יד חינוכית, הורית, משטרתית, מוניציפלית - שהעלימה עין עד שלא הייתה ברירה ואז הגיבה באופן רפה.

      אופניים חשמליים, תל אביב, יוני 2016 (ראובן קסטרו)
      להחליף את המילה "אשמה" ב"אחריות" (צילום: ראובן קסטרו)

      אתם בכל זאת רוצים לבוא בטענות ולזעוק? תעשו את זה לא כלפי הנהג, אלא כלפי ההורים שלא לוקחים אחריות, יורדים עכשיו לחניה, ועושים בדק בית יסודי באופן שבו הילדים שלהם רוכבים. גופי הממשלה שעל שולחנם מונח דוח מבקר המדינה מחודש יוני, שהגדיר את הכאוס בתחום זה כ"מחדל". לכו לאנשי משרד החינוך שלא יוצרים תוכנית לימודים ייעודית, אנשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שלא הופכים שולחן, המשטרה שמעלימה עין, משרג התחבורה שלא מחיל חובת רישוי על הכלים - אליהם צריכות להיות מופנות האצבעות.

      הקלות בה ההמון המוסת רודף ושופך את דמו של הנהג הפוגע אולי יספק את ליטרת הבשר לכותרות הראשיות, לטוקבקים ולמהומת הרשתות החברתיות - אבל בלי לעסוק במהות ובתיקון של מחדל האופניים החשמליים - התאונה הבאה היא רק עניין של זמן, את הידיעה אפשר לכתוב מעכשיו ורק להשאיר ריבוע ריק לתאריך, גיל הנפגעים ומקום הפגיעה.