למרות שבדפדוף אחורה ברשימת הדגמים שלה, לאודי יש כמה יציאות עיצוב מעניינות מאוד, כמו ה-A2 של תחילת שנות ה-2000, ה-TT של סוף שנות ה-90 וגם לכל אורך הדורות של ה-R8, כאשר זה מגיע למכוניות המרכזיות שלה, ההנחיה לצוותי העיצוב ברורה - קודם כל שהיא תראה כמו אודי, אחר כך נגיע ליצירתיות שלכם.
כי כאשר מדובר במכוניות שמביאות את הכסף הביתה, עם דגמים כמו אודי A4, אודי A6 וגם ה-A8 לאודי, כמו גם לרוב המוחלט של יצרניות הפרימיום ברור שהם יכולים לשחק עד גבול מסוים עם העיצוב, אבל לא ללכת רחוק מדי כי כמו בב.מ.וו, או מרצדס, גם באודי לא רוצים להבריח משם את הלקוחות הכבדים שמזמינים אתן. לא רק זה, במכוניות האלו, התפקיד שממלא העיצוב החיצוני ביצירת המראה האחיד והמזוהה מייד עם המותג הוא חשוב מאוד.
אבל פה נמצאת גם ההטעיה של אודי A6, כי מתחת לעיצוב המופנם הזה, נמצאת מכונית שאוצרת בתוכה כל כך הרבה טכנולוגיות ויכולת, עד כדי כך שאני תוהה האם כל האריזה הזו לא עושה לה עוול.