פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "חברות הביטוח מעדיפות שהנפגע ימות"

      פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט העליון שם סוף למצב המקומם בו חברות ביטוח מערימות קשיים על חברת הפינוי בהיטס "להק" אשר מספקת שירותי פינוי במסוקים למד"א. "חברות הביטוח מעדיפות שהנפגע ימות"

      תמונות מהתאונה הקשה בים המלח, 30 באוקטובר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות מד"א)
      זירת התאונה סמוך לים המלח (צילום: דוברות מד"א)

      תאונת הדרכים הקשה שאירעה לפני יומיים בכביש ים המלח היא אחת מני תאונות רבות המתרחשות באיזורי הפריפריה וכן במקומות המרוחקים מבתי חולים. במקרים של תאונות דרכים קשות במקומות מבודדים אלו, סוגיית הפינוי המהיר, שהינה קריטית להצלת חיים, בשל "שעת הזהב" שהינה פרק הזמן הראשוני שטיפול בפצוע בפרק זמן זה משפר משמעותית את הסיכוי שלו להישאר בחיים. אחד האופנים בהם מתבצע פינוי מהיר זה מזירות תאונה מרוחקות הינו באמצעות מסוקים, פתרון הנפוץ ומקובל בעולם מזה שנים. בעולם, אבל לא בישראל, כי יוקר המחייה פה אולי גבוה, אבל החיים שלך זולים מאוד - כך מסתבר.

      בפסק דין שניתן השבוע הכריע בית המשפט העליון לטובת חברת "להק תעופה" המספקת שירותי פינוי בהיטס למד"א. פסק דין זה ניתן בעקבות סדרת ערעורים שהגישו חברת הביטוח "מגדל" ו"להק תעופה" על פסקי הדין הקודמים שניתנו. בבסיס המחלוקת - סירובה של חברת הביטוח לממן פינוי בהיטס של פצועי תאונות הדרכים המבוטחים אצלה.

      משתלם יותר שתמות

      לפני שנשוב לפסק הדין, תקציר הפרקים הקודמים:
      במשך שנים ארוכות עשתה מד"א שימוש במערך המסוקים הצבאיים של חיל האוויר על מנת לפנות נפגעי תאונות דרכים מזירת התאונה. אולם הזמינות הנמוכה של מסוקי חיל האוויר וכן קשיי תקשורת בין הגופים הפכו את דרך פעולה זו למסורבלת.

      בשנת 2007, מקימים מספר טייסי מסוקים מחיל האוויר את חברת "להק תעופה", המספקת שירותי פינוי בהיטס למד"א. אולם מהר מאוד מתחיל העסק לחרוק. חברות הביטוח שנושאות בחלק ממקרי הפינוי במסוק (בשאר נושאת קופת החולים, אליה מעבירות חברות הביטוח תשלום שנתי מראש, תחת חוק סל שירותי הבריאות) החלו מתנערות מחובתן לשלם את עלויות הפינוי המוסק. בדיון בועדת הכלכלה של הכנסת בחודש נובמבר 2008 האשים נציג איגוד חברות הביטוח את מד"א ולהק תעופה, כי הן מקפיצות מסוקים למקרי תאונות שלא לצורך ממניעים כלכליים ולא משיקולים רפואיים. בתגובה אמרו אנשי להק תעופה כי חברות הביטוח מעדיפות שנפגעי תאונות ימותו, שכן עלות "אחזקת" פצוע קשה הינה יקרה מאוד. יצויין כי מוקדי הרפואה הדחופה של מד"א מקבל את ההחלטה להקפיץ מסוק על פי קריטריונים קבועים ושיקוליו המקצועיים.

      להק תעופה (יח"צ)
      אחד ממסוקי "להק תעופה" (צילום: יח"צ)

      המחלוקת הזו מגיעה לפתחו של בית המשפט השלום ברמלה, שם קבע בית המשפט כי חברת להק תעופה זכאית למימון הפינוי תחת הכיסוי הביטוחי של ביטוח החובה. אולם, חברת הביטוח "מגדל" מחליטה שלא לקבל את פסק הדין ומערערת עליו לבית המשפט המחוזי בלוד. גם שם קיבל בית המשפט את זכותו של המבוטח לפינוי בהיטס, אולם גם ציין כי במקרה שבו תוכיח חברת הביטוח כי הפינוי בהיטס לא היה הכרחי לא תישא בעלות הפינוי. לכאורה, הוגן והגון, אלא מה? החשש היה כי חברות הביטוח יעשו מעשה "שיטת מצליח" ותטען בכל מקרה כי הפינוי בהיטס היה מיותר, ובחסות הסחבת המשפטית "תייבש" את מערך הפינוי המוסק.
      מדוע ניתן להניח זאת? מקריאה של פסק הדין של בית המשפט השלום עולה כי בשבעה מתוך שמונה מקרי פינוי בהיטס נקבע כי הייתה "להק תעופה" זכאית לתשלום עבור שירותיה.

      האבסורד הוא הרבה יותר גדול, מהו פינוי "הכרחי"? האם ילד שיאבד בקטיעה רק רגל אחת ולא שתיים מצדיק פינוי באמבולנס במקום מסוק? אולי "מותר" יהיה לדרדר פצוע רק מבינוני לקשה ולא מקשה לאנוש? הכסף, שתצטרך לשלם חברת הביטוח קובע אם ואיך תחיו.

      בעקבות פסק דין זה פונה חברת להק תעופה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד שלום סביון ועידן עקיבא ממשרד חיים קליר ושות'. בהכרעת הדין של בית המשפט קיבלו השופטים את טענות חברת "להק תעופה" לפיהן לחברות הביטוח אי כל זכות לסרב לשלם את הוצאות הפינוי בהיטס.

      ובאיחולי בטלה גמורה למד"א, לחברות הביטוח ול"להק תעופה" - סעו בזהירות.