פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עצבים בפקק? תראו כמה זה עולה לכם

      הפקקים כל בוקר משגעים אתכם? אז קודם כל אתם לא לבד, מאות אלפי ישראלים מכלים את זמנם מדי יום בעמידה בעומסי התנועה ברחבי הארץ. אבל יש לפקקים האלו גם היבט כלכלי אדיר

      נתיבי איילון. נובמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      כל בוקר אותו הסיפור, עכשיו מתברר המחיר הכלכלי (צילום: רואבן קסטרו)

      אתם כבר לא יודעים מה לעשות, אם עד לפני ארבע-חמש שנים יכולתם לצאת מהבית אחרי פיזור הילדים ולהגיע פחות או יותר בזמן לעבודה, בשנים האחרונות, כל כניסה לצירי התנועה המרכזיים בישראל בין השעות 7:00 ל-9:00 ולעיתים אף מעבר להן, מובילה למקום אחד בלבד - דשדוש ארוך בטורי המכוניות האדירים המשתרכים לאיטם. שמות כמו פולג-כפר שמריהו, בין ינאי נתניה, גנות-בר אילן, ירקון-מורשה או גנות-קיבוץ גלויות יכולים להעביר צמרמורת רק למשמע הצירופים האלו.

      הסיבות לכך רבות ומגוונות, זו כמות המכוניות החדשות העולות על הכבישים בכמויות אדירות, בשל קצבי מכירות של כ-280 אלף כלי רכב בשנה. הוסיפו לכך פיתוח תשתיות תחבורה שאינו עומד בקצב (האם נכון לעשות זאת זו שאלה אחרת), תחבורה ציבורית לא מספיק יעילה ומהימנה שמונעת מאנשים לעבור אליה או המשך ההתנכלות לכלי רכב דו גלגליים. לכל אלו וסיבות נוספות אחרות יש תוצאה אחת - הכבדה משמעותית על קצב התנועה. כפועל יוצא ממנה גם על היכולת להגיע למקום העבודה בשעה שנקבעה. על מנת לבחון את השלכת העומס התחבורתי על שכיחות האיחורים של העובדים , ביצעה לאחרונה חברת "עוקץ מערכות" סקר בנושא, במסגרתו בחנה החברה את נתוני הנוכחות של 1,803 עובדים ועובדות במגוון עבודות ומיקומים גיאוגרפיים. נתוני 2018 הושוו לנתוני סקר זהה שנערכו בשנים קודמות.

      פקק תנועה, כביש 482. דצמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      יותר מדי מכוניות, פחות מדי כבישים, דו גלגלי ותחבורה ציבורית (צילום: ראובן קסטרו)

      כמה איחרנו?

      מסיכום נתוני 2018 עולה כי שיעור העובדים שמגיע בזמן למקום העבודה עומד על 74.9% - מדובר בשיפור שכן זו ירידה בשיעור של 17% במספר העובדים שאינם מאחרים כלל בהשוואה לשנת 2017. על פי נתוני הסקר, במהלך שנת 2018 חלה ירידה בשיעור זהה של 17% במספר העובדים שאחרו למקום העבודה בפרק זמן של עד חמש דקות, שעומד על 30.4%. אבל אין מקום לאופטימיות, שכן לצד הנתון הזה, חלה עליה בשיעור של 34 אחוזים במספר העובדים שמגיעים באיחור של עד עשר דקות. שיעורם נכון לשנת 2018 עומד על 17.3%.

      אולם הנתון הבא מבטא באופן הברור ביותר את המצוקה התחבורתית שהולכת וגוברת מידי שנה: אחד מכל ארבעה עובדים מאחר מידי יום לעבודה בפרק זמן של למעלה מ 15 דקות. על פי נתוני הסקר, שיעור המאחרים בפרק הזמן הזה עומד על 27.2%.

      סקר איחורים בשל פקקים (מערכת וואלה! NEWS)

      מחיר האיחורים - קיזוז משכורת בגובה של 3,840 שקלים

      לכאורה, שכיחות האיחורים הגבוהה מהווה בעיה של המעסיק בלבד שכן פריון העבודה נפגע אולם, גם העובד משלם על כך מחיר: הקיצוץ במשכורתו. לדברי עו"ד שני גולן - ברקוביץ', מומחית בדיני עבודה ומנהלת מחלקה בחברת "בקרת שכר": על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, המעסיק נדרש לשלם לעובד שכר רק בגין הזמן בו העובד העמיד את עצמו לרשות בית העסק, או במילים אחרות - רק מרגע שהעובד החתים את כרטיס הנוכחות.

      אז כמה כסף מקוזז בממוצע משכרם של העובדים בישראל בשל איחורים למקום העבודה?

      השכר השעתי מחושב על בסיס של 182 שעות עבודה לחודש. בהינתן כי השכר הממוצע במשק עומד על 10,592 שקלים, הרי שגובה השכר הממוצע לשעת עבודה עומד על 58.2 שקלים. יוצא כי בגין איחור של חמש דקות, מפסיד העובד סכום ממוצע של 4.85 שקלים (השכר הממוצע לחלק במספר שעות עבודה לחלק במספר דקות בשעה כפול חמש דקות איחור). בהנחה כי העובד מאחר מידי יום במשך חמש דקות, ההפסד המצטבר החודשי עומד על 107 שקלים (לפי חישוב של 22 ימי עבודה בחודש). כלומר, בחישוב שנתי גובה ההפסד מצטבר לכדי 1,280 שקלים. כמו כן, על פי התחשיב, הסכום הממוצע שמפסיד עובד שמאחר מידי יום ב-10 דקות עומד על 2,560 שקלים בשנה. הסכום מגיע ל 3,840 כאשר מדובר על איחור ממוצע של 15 דקות. אפשר לראות זאת אחרת, שכל דקת איחור עולה לעובד שמרוויח שכר ממוצע סכום של 97 אגורות.

      אל מול הגישה שקובעת כי המעסיק נדרש לשלם שכר רק בגין שעות העבודה בפועל, ישנם כאלו שסוברים כי הנסיעה לעבודה גם היא מהווה זמן שתכליתו לאפשר לעובד להעמיד את עצמו לרשות המעסיק, ועל כן, יש לשלם לעובד סכום מסוים שמגלם את פרק הזמן הזה. אולם החוק בעניין מאוד ברור. לדברי עו"ד ברקוביץ "חוק שעות העבודה והמנוחה קובע כי שעות שבהן עשה עובד את דרכו אל מקום העבודה ומהעבודה, אינן שעות עבודה המזכות בתשלום שכר, אלא אם קבעו הצדדים אחרת. מענה חלקי מקבל העובד בדמות חובת תשלום החזר הוצאות הנסיעה מביתו אל מקום העבודה ובחזרה. אבל, מהפסיקה עולה כי בנסיבות מסוימות עשויות שעות הנסיעה של העובד להיחשב כשעות עבודה המזכות בתשלום שכר. כך למשל, אם קיים הסכם קיבוצי שקובע זאת או סעיף בחוזה העבודה. כך גם במקרה בו העובד אינו נדרש להגיע ראשית כל למשרדי המעסיק, אלא לפגישה אצל לקוח. במקרה כזה זמן הנסיעה ללקוחות החברה נחשב כזמן עבודה.

      תל אביב, 21 בדצמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      מפסידים זמן גם בחזרה הביתה, על זה משלמים כבר הילדים...

      המחיר למשק? תלוי את מי שואלים

      מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2016, עולה כי מהנזקים הללו הנובעים מאיחורים של עובדים למקום העבודה בשל פקקים, וכוללים בין השאר אובדן שעות עבודה, זיהום אוויר, צריכת דלק ובלאי מואץ לרכב, מפסיד המשק הישראלי 25 מיליארד שקל בשנה. לאלו יש להוסיף תאונות הנגרמות בשל העלייה בעומסים, נסועה מיותרת של תחבורה ציבורית לא מנוצלת ועוד. משרד האוצר היה הרבה יותר נחרץ ובתחילת השנה קבע כי הנזק השנתי הנגרם למשק בשל עומסי התנועה עומד על 35 מיליארד שקלים. נתוני משרד התחבורה מראשית השנה הנוכחית היו צנועים יותר ודיברו על 15 מיליארד שקלים.

      לדברי חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות: "הנזק שנגרם לעובדים מתגמד אל מול הנזק שסופגים המעסיקים. היקף ההפסד רק הולך וגדל מידי שנה ודשדוש התחבורה הציבורית בישראל אינה נראה באופק".

      אז מדוע עשרות מיליארדי השקלים שאנחנו משלמים בשנה על המכוניות החדשות שלנו, הדלק ושאר האגרות לא חוזרים אלינו בהשקעה בתחבורה? שאלה טובה, את המצע של המפלגה הראשונה שמתחייבת לטפל בזה אנחנו מתחייבים לפרסם כאן.