הכתובת הייתה על הקיר, אבל נראה שקריאת ההשכמה של בנק ישראל לחברות האשראי ולבנקים לבצע שינויים בהערכת הסיכונים למתן אשראי לרכישת רכב נפלה על אוזניים ערלות. בנק ישראל העלה פרסומים אלו עוד ממחצית שנת 2017 - אבל מהנתונים שנצברים מדי שנה, לא נראה שאלו האוזניים שערלות אלא בעיקר מדובר בתאוות בצע של חברות האשראי ולצידה תאוות הניילונים של רוכשי הרכב בישראל.
אחרי ששנת 2017 רשמה גידול של 24 אחוזים ביחס למספרי 2016, שנת 2018 הציגה זינוק מדאיג מאוד של לא פחות מ-65 אחוזים במספר המכוניות שהגיעו לכינוס נכסים. מה הסיבות לך? התשובה בעבר הייתה לא ברורה, אבל השנה ניתן להצביע על שני גורמים מרכזיים.
בעוד בשנים קודמות ניתן היה להפנות אצבע לכמויות המכוניות הגדולות שעלו על הכבישים ונשקו ל-300 אלף מכוניות חדשות בשנה, הירידה בכמות המכוניות החדשות ולצידה העליה בכמות המכוניות שהגיעו לכינוס נכסים שולחות לחפש את התשובה במקומות אחרים.
"התנהלות לא נכונה של משקי הבית"
עו"ד בנימין בני כהן, העוסק בדיני חדלות פירעון, פשיטות רגל, ובעלים של משרד עוה"ד כהן, דורה, ויצמן : "במהלך השנה שחלפה לא חל שינוי מהותי בנהלי תפיסת הרכבים ובאופן שבו הבנקים וחברות הליסינג ממשות את זכותן לגביית החוב, כך שאת הגידול בתפיסת הרכבים ניתן לתלות בהתנהלות לא נכונה של משקי הבית בניהול התקציב המשפחתי וכפועל יוצא של מדיניות מתן האשראי הלא מבוקרת של המוסדיים בשנים האחרונות".
אולם הסבר זה מביא לחשיפה של חלק מהסיבות בלבד. השאלה היא האם המסר של בנק ישראל להידוק הפיקוח על מתן אשראי ייושם או לא, תוכל להיבחן רק בשנים הבאות קדימה. זאת בשל העובדה כי לא ניתן לדעת האם המכוניות שהגיעו לכינוס הנכסים הן עדיין שאריות של בועת המכוניות החדשות של לפני שנתיים או נוגעת לשנה האחרונה.
וגם אם אכן יעשה השינוי הזה, לא בטוח שהוא יביא להפחתת התופעה. עו"ד בנימין מסביר: " בשנה האחרונה חל שינוי במדיניות מתן האשראי של המערכת הבנקאית, שנכפה עליה ע"י המפקח על הבנקים, שהורה על ביצוע סינון קפדני יותר של הזכאים לאשראי בתחום, אולם אין בכך די: הוראות הפיקוח על הבנקים אינן חלות על החברות שמעניקות אשראי חוץ בנקאי, שפועלות בשיתוף של מספר יבואניות רכב, כך שהיכולת לרסן באופן אפקטיבי את השוק - מוגבלת. נדמה כי לאיש אין מידע מעודכן ומדוייק על היקף תיק האשראי שלהן."
במילים פשוטות - לחברות שנותנות אשראי קל מאוד לפתות את הרוכשים לקבל הלוואות נדיבות, כאשר אלו לא עומדים בהן, קל להן באותה מידה לגלגל את החוב הלאה ולהביא לעיקול הרכב.
רבות מכר - גם במגרשי כונס הנכסים
על פי הנתונים, שמפורסמים בוואלה!רכב באופן בלעדי, ונאספו ע"י חברת "כונס פרי" שעוסקת במכרזי רכבים מכונס נכסים.
אז מי היצרניות ש"מככבות" בכינוס נכסים. באופן טבעי שלוש המובילות בטבלאות המכוניות החדשות הן גם אלו שמגיעות למקומות הראשונים במצעד המעוקלות. אולם גם שם יש שינויים, אם בשנת 2017 היו אלו יונדאי (445 מכוניות), מאזדה (404 מכוניות) וטויוטה (374 מכוניות) שהובילו את המספרים, השנה זו טויוטה שמזנקת לראש הדירוג - 1,005 כלי רכב שהם זינוק של 168 אחוזים ביחס לשנה שעברה. במקום השני קיה עם 837 מכוניות (זינוק של 226 אחוזים) ובמקום השלישי יונדאי עם 713 כלי רכב (עליה של 60 אחוזים).
חיטוט יסודי יותר במספרים ובפערים חושף את האמת הפשוטה, השוק המוסדי הוא זה ה"חולה" בקדחת האשראי. שכן בקרב מותגים שפחות חשופים למכירה בערוצי הליסינג וציי הרכב ומתנהלים בעיקר מול השוק הפרטי השמרן יותר - הגדילה הייתה באחוזים בודדים ובמקרים מסוימים גם ירדה וזאת בלי קשר למספר המסירות. כך למשל הונדה, מוכוונת השוק הפרטי עם 6,186 מסירות ב-2018 מראה גדילה של 2 אחוזים לעומת פיג'ו עם 6,379 מסירות וקפיצה של 17 אחוזים במספר המכוניות המעוקלות.
מה קורה עם המכוניות המעוקלות?
רובן המוחלט מגיעות למכירות פומביות, שההכנסות מהן מיועדות להחזר החוב של הלווה. אבל יש עדיין מה לעשות. לדברי עו"ד בני כהן "הסברה כי לא ניתן לערער או להשיג על עצם הטלת העיקול לאחר תפיסת הרכב היא שגויה. החוק מאפשר לחייב להגיש בקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל בתוך 14 יום מיום תפיסת הרכב ורק לאחר תקופה זו תפתח ועדת המכירות בהליכי מכירת הרכב".
הדוגמה הנפוצה לעילה בגינה ניתן להשיג על החלטת רשם ההוצאה לפועל לעקל ולתפוס את הרכב, היא עניין הבעלות על הרכב. "אדם הטוען כי הרכב הנתפס שייך לו ולא לחייב, יפנה בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל לעכב הליכי מכירת הרכב בכדי לאפשר לו לפנות לבית המשפט המוסמך לקבלת פסק דין הצהרתי אשר יקבע למי זכות הבעלות ברכב. רשמי ההוצאה לפועל נוטים להיעתר לבקשה זו ומעכבים את הליכי מכירת הרכב עד להכרעת בית המשפט המוסמך".