ביציאה מקזבלנקה, העיר הגדולה במרוקו ובירתה הכלכלית, נשקף האוקיינוס האטלנטי במלוא עוצמתו. גלי ענק כחולים מתנפצים בקצף לבן על הטיילת הארוכה שלמרגלות מסגד חסן הגדול המפואר, כמו באים להעיד על עוצמתה של הממלכה המערב אפריקנית, אופייה הסוער ועומק החוויה שבליבה. הרכיבה מאפשרת לנו ללמוד את הסביבה החדשה בצורה נינוחה יחסית, מאחר והדרך עדיין אינה אתגרית. כמו להקת ציפורים נודדות, אנו נפרדים מהמישורים הרחבים ומושכים אל עבר ההרים. תנועת כלי הרכב נהיית דלה יותר והפשטות חודרת לנוף. משאיות ישנות עמוסות חציר לעייפה ובשדות הירוקים יש עכשיו קטיף של מלונים צהובים. משני צדי הדרך חורשות של אלונים ואדמת טרשים רחבה. ממעל עננים אפורים וכבדים מחשיכים את השמיים ובאופק נצבעת קשת.
אנחנו בעצירת מנוחה אל מול מופע הטבע העשיר ולפתע מקיף אותנו עדר גדול של כבשים, שבאו לשתות מן הבאר הסמוכה. רועה צעיר וגבוה, שלראשו מגולגל טורבן לבן מתקדם לעברנו בחצי חיוך, שולח חבל אל הבור ומעלה דלי מלא במים. המים נשפכים על משטח סלע גדול, מלא שקערוריות, כמו עשרות קעריות טבעיות של מים. הכבשים לוגמות בשקיקה, כשבכל רגע אחת אחרת דרוכה במבט חשוד לעברנו.