פוסלים במומם: הנחיית פסילת הרישיונות השערורייתית

מטיוטת דו"ח מבקר המדינה, עולה התנהלות לא תקינה של בכירי אגף התנועה של משטרת ישראל. על פי הדו"ח, הציבה ראש מחלקת התביעות לשעבר יעד לפיו ככל שהתובעים יגישו יותר בקשות לפסילה כך יקבלו ציון גבוה יותר על תפקודם.

עורכי הדין העוסקים בתחום התעבורה, נתקלו לאחרונה בתופעה חוזרת ונשנית של בקשות שניתן להגדירן כהזויות, לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים בתיקים בהם המהירות לא חורגת באופן משמעותי מסף ברירת הקנס ובתיקי שכרות, כאשר המדובר בכמות מזערית של אלכוהול. כלומר, קציני משטרה, הונחו, כנראה, לפסול רישיונות נהיגה ל- 30 יום מנהלית גם בגין חריגה פעוטה מהמהירות המותרת ובכל מקרה של שתיית אלכוהול העולה במידה, ואפילו מזערית, מהמידה המותרת. מסתבר שגם מבקר המדינה הבחין בתופעה יוצאת הדופן והחריגה של מלחמת משטרת ישראל בנהגים, כאשר היעד הוא להרבות בפסילות ולהרבות במעצרים.

גם לאחר מכן, כאשר מוגשת בקשה ע"י הסניגור לביטול הפסילה, ואפילו בכפוף להודאה בעבירה עצמה, תובעי המשטרה הונחו שלא להסכים לאפשר לנאשם להודות במיוחס לו ולהרשיע אותו בדין, טרם שירצה את מלוא 30 ימי הפסילה המנהלית. כל זאת על מנת לתת גב לקצין המשטרה הפוסל מבלי שכלל נלקחה בחשבון הצדקה, אם קיימת, להמשך ריצוי הפסילה. הגיעו הדברים עד כדי כך שהתביעה זימנה נהגים לדין בלי לציין במה מדובר, ואז כשהגיע הנאשם לבית המשפט הודיעו לו שמתכוונים לבקש את פסילת רישיון הנהיגה שלו עד תום ההליכים. זאת כאמור מבלי שקיבל קודם לכן הודעה על הכוונה לבקש לפסול את רישיונו. בתיקים רבים הוגשו בקשות לפסילה עד תום ההליכים מבלי שהבקשות נשלחו כלל לנהגים עצמם ואז כשהופיע עו"ד על מנת לייצג את אותו נהג בבקשה לביטול הפסילה המנהלית, התבקש הסניגור ע"י ביהמ"ש לשמש דוור ושליח של משטרת ישראל ולהעביר את הזימון לנהג עצמו, וזאת כיוון שהמשטרה עצמה כלל לא טרחה להודיע לנהג כי היא מתכוונת לבקש את פסילת רישיונו עד תום ההליכים.

למותר לציין כי פסילת רישיון נהיגה עלולה לגרום לנהגים נזקים בלתי הפיכים, כגון פגיעה אנושה בפרנסת הנהגים שרישיונם נפסל. מה גם שאין דין פסילת רישיון נהיגה מיידית, מבלי שהנהג נערך לריצוי עונש הפסילה, כדין פסילת רישיון נהיגה לאחר מתן גזר דין, כאשר הנהג ערוך לריצוי העונש, תוך מתן האפשרות להתארגן, ככל הניתן ולצמצם את הנזק עקב פגיעה בפרנסה כתוצאה משלילת רישיון הנהיגה. עולה מטיוטת דו"ח מבקר המדינה כי תובעי משטרה הונחו לשמש כשליחים שתפקידם לבצע הנחיות, ונשללו מהם שיקול הדעת והסמכות להגיע להסדרים והסכמות בתיקים בהם הם מופיעים, למרות שמדובר בעורכי דין מוסמכים, המייצגים את התביעה המשטרתית וככאלו אין מקום לשלול מהם את שיקול הדעת. כתוצאה מכך, תיקים שהיו יכולים להסתיים בישיבה אחת של הסדר טיעון, נמרחים לעיתים על פני 6-7 ישיבות, הכוללות גם הליך של שמיעת הראיות בהעדר האפשרות להגיע להסדר, וזאת משנשלל, כאמור, שיקול הדעת מהתובע המופיע בדיון. המשמעות של קיום כל אותן ישיבות רבות בכל תיק, בהעדר אפשרות להגיע להסדרי טיעון עם התובע המופיע בביהמ"ש ואף לא מתקיימות פגישות סדירות ביחידות התביעה, הוא עומס על מערכת המשפט, לא בשל ריבוי תיקים, אלא עקב עבודה כפולה ומיותרת.

אכן הדבר משמח כי סוף סוף גוף מקצועי ואובייקטיבי כמו מבקר המדינה נתן את הדעת להתנהלות הלא הראויה הזו, שבה מתנהלת התביעה המשטרתית, כפי שהונחתה על ידי הממונים עליה. לטעמי הגיעה העת לבצע רפורמה מקיפה כדי לייעל את ההתנהלות בבתי המשפט לתעבורה ואף לעשות צדק עם אותם נאשמים שלאו דווקא חוטאים בנהיגה פרועה אלא נכשלים נקודתית בעבירות שחומרתן לא בהכרח בולטת.

הכותב הינו מומחה בדיני תעבורה, סנגור, ויו"ר ועדת התעבורה בלשכת עו"ד מרכז