אין חולק כי עבירת נהיגה בשכרות היא מהעברות המסוכנות שיש ומשטרת ישראל משקיעה מאמצים כבירים במלאכת הקודש הזו ואוכפת אותה בנחרצות - בצדק רב. העונש הצפוי בגין עבירה זו הינו שנתיים פסילת רישיון הנהיגה בפועל כענישת מינימום, וזאת בנוסף לאיחסון הרכב למשך חודש ימים ופסילה מנהלית במקום ל- 30 ימים ע"י קצין משטרה. למעשה, נהג שהורשע בעבירה זו יאלץ להוציא רישיון נהיגה מחדש שכן בתום פסילה בת שנה, לא ניתן לחדש את הרישיון.
על פי החוק נהג שימצא בדמו למעלה מ 290 מק"ג - ייחשב כנוהג בשכרות. כאשר מדובר על " אוכלוסיות מיוחדות", כגון נהגים חדשים או מקצועיים, הרף נמוך משמעותית - די ב 50 מק"ג שימצאו בגופו על מנת ליטול את הרישיון. אלא שלעיתים, נהגים שנתפסו והואשמו - מוצאים את עצמם בסופו של יום עם ענישה מקלה.
איך ולמה? הרי החוק מאוד ברור: על השופט שהרשיע נהג בעבירה זו להשית עליו עונש מינימאלי של שנתיים פסילה. שיקול הדעת בנושא - אינו קיים. אז כיצד נהגים עבריינים זוכים לענישה מקלה? במקרה הזה, את האצבע המאשימה יש לשלוח לעבר שוטרי משטרת ישראל, שלא הקפידו לבצע את הליך רישום הדו"ח ומילוי יתר הטפסים הנלווים לו - בדיוק כפי שלשון החוק והתקנות דורשים מהם.
522 מ"ק אלכוהול וכשלים ראייתיים
אין מדובר על כשל במכשיר או על בעיה אחרת שמעוררת ספק לגבי היותו שיכור, אלא על כשלים שנובעים מחוסר ריכוז. ודוגמאות להתנהלות חובבנית מצד המשטרה במקרה הזה - לא חסרות.
ש', נהג צעיר שנתפס באפריל 2018 ברחוב קרליבך פינת החשמונאים, כאשר בליטר אחד של אוויר נשוף שלו נמצאו 522 מיקרוגרם - כזכור, פי עשר מהמותר בחוק. הבחור שיכור כלוט. אז כיצד ייתכן כי בסופו של הליך - רישיון הנהיגה הושב לו כעבור חצי שנה בלבד? עו"ד עמרי ארגמן, מומחה לדיני תעבורה שייצג את הנהג וסרק את התיק לעומקו ומצא בשל רצף בלתי נסבל של כשלים נאלצה התביעה המשטרתית לשנות את סוג העבירה: מנהיגה בשכרות - לנהיגה תחת השפעת אלכוהול ושאינה מחייבת את בית המשפט להטיל ענישה מינמאלית של שנתיים פסילה בפועל.
בדו"ח שהגיע לידנו אכן מופיעים ליקויים בתהליך המילוי התקין שלו, חלקם שוליים על פניהם, אולם אלו מצטרפים לסעיפים מהותיים כמו צבע הקטנוע עליו רכב, שם בודק מכשיר המדידה, או שיוך דו"ח הבדיקה של המכשיר לדו"ח השכרות וכן ציון שמות השוטרים הנוספים שנכחו בזמן האירוע.
השורה התחתונה היא הכרעת הדין: בתיק זה הגיע הסנגור להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב אישום אשר יתוקן לתקנה 2/26 וזאת נוכח כשלים ראייתיים. וההקלה בעונשו של הנאשם היא ביטוי מובהק לאופן בו עורכי דין מנצלים את הטעויות הכל כך מיותרות של השוטרים בשטח ומאפשרים לנהגים מסוכנים לשוב ולאחוז בהגה תוך זמן קצר.
עו"ד עמרי ארגמן: "חומרת הענישה בתיקי שכרות מחייבת אותנו להפוך כל אבן בשביל לאתר את הכשלים. זו היא חובתנו. אל מול חובת המשטרה להרחיק נהגים שיכורים עומדת זכותם של הנאשמים למשפט הוגן שמתבסס על מסכת ראייתית שאינה מותירה מקום לספק סביר. במקרה הזה, כמו ברבים אחרים הצלחנו לאתר שורת כשלים בלתי נסבלת שאילצה את המשטרה לשנות את סעיף האישום"
שוטרי התנועה הם גיבורי הקו האחרון במאבק בתאונות הדרכים, מלאכתם חשובה ובעלת משמעות אדירה בשמירה על הבטיחות של כולנו. לשמוט את הכדור ברגעים האלו זו פגיעה שהמערכת חייבת ללמוד ולתקן.