"בואי נימלט מן האספלט ומן הערים המקומטות" שר ליאור ייני ב"בואי לאילת". מסתבר שיש סיבה טובה מאוד לברוח מהערים המקומטות, בעיקר אם אלו הערים הבעייתיות להולכי רגל ומשתמשי הדרך המובילות את הדירוג שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
הדירוג מודד שני מדדים עיקריים, הראשון הוא רמת הסיכון האישי בשטח העיר, הכולל את כלל התאונות עם נפגעים שהתרחשו בעיר וכוללות למשל גם אנשים שמגיעים לעיר לצורך עבודה והשני את רמת הסיכון לתושבי העיר. הדירוג גם משווה בין נתוני 2017 לנתוני 2018 וכן משווה מגמות מתוך ניתוח של שלוש השנים האחרונות.
כמו כן, בהתאם לתוכנית העבודה של הרלב"ד, מתאר המסמך את חלקם של בני האכלוסיה המבוגרת בני 65 ומעלה בקרב הנפגעים. אכלוסיה זו זוהתה כפגיעה ומעורבת בתאונות דרכים יותר מחלקה היחסי באכלוסיה והרשות ממקדת מאמצים לאחרונה בשיפור המודעות בקרב אכלוסיה זו ובקרב הנהגים לבטיחות בדרכים.
אז האם העיר שלכם נמצאת ברשימת הערים המסוכנות או הבטוחות ומה זה אומר לגבי הבטיחות שלכם. אבל בעיקר מה צריכות הערים והמדינה לעשות ומה אנחנו צריכים לדרוש מהן כדי שהשימוש בכבישים האלו לא ימשיך להיות הימור לנו לילדים שלנו ולהורים שלנו.