אני רגיל לנסוע בשיירה של רכבי שטח עם אוהלי גג, בדרך כלל זה קורה לי במסעות של מועדון הפטרולים. אוהלי גג הם 'הצעקה האחרונה' אבל מעולם לא הרכבתי אוהל על הדיסקו שלי מכיוון שאני לא מטייל מספיק, ומכיוון שתוספת הגובה לא תאפשר לי כניסה לחניה. למרות זאת ברור לי שנעים יותר לישון בפנטהאוז, מאשר בדירת המרתף. לאחרונה הזדחלתי בפקק עירוני וגיליתי דאסטר עם אוהל גג קשיח ואירודינמי למראה; הדאסטר המאובק נעל צמיגי שטח, תא המטען היה עמוס בציוד מחנאות ובקיצור - רציתי לבדוק את העניין מקרוב.
הרמתי טלפון לאריק נגל מחברת Extrip4x4, המספקת אוהלי גג וציוד מחנאות לג'יפאים המטיילים חזק בשטח. "מה קורה אריק" שאלתי אותו, "התחלת למכור אוהלים לזוגות צעירים שלא זכו ב'מחיר למשתכן'?"
מסתבר שלאחרונה מתחילים אוהלי הגג לחלחל גם לשורות קרוסאוברים - החל בג'ימני שהוא רכב שטח לכל דבר, עבור דרך פורסטר ודאסטר, וכלה במיצובישי אקליפס 2X4 המופיע בדפים אלה. כדי לתהות על יתרונות וחסרונות אוהלי הגג יצאנו לסיבוב השוואתי קצר עם שני מיצובישי אקליפס, עם ובלי אוהל גג.
מפרט קבלן
לפני שאנו בודקים כיצד משפיע אוהל גג על ביצועיו הדינמיים של קרוסאובר, רצינו לשמוע על המוצר עצמו. אוהלי גג מסורתיים הם מוצר גדול וכבד, בנוי מברזנט ומערכת של מוטות ברזל ומנופים. אוהלים אלה באים במידות עד 2.20X2.50 מטרים, מסוגלים להלין משפחה שלמה אבל הם מתאימים רק לרכבי שטח בגודל מלא - לנד קרוזר, פטרול, טנדרים וכיו"ב. זאת מכיוון שהם מצריכים גגון מסיבי מאוד, וצורתם הרבועה מהווה אסון אירודינמי.
האוהלים המתאימים לקרוסאוברים קשיחים למחצה, עם גג פיברגלס המתרומם אופקית על ארבע בוכנות (ואז קוראים להם "מג'ולינה"), או על צירים קדמיים ושתי בוכנות אחוריות (ואז נקרא להם אוהל "צדפה"). האוהלים מתקפלים למבנה אירודינמי למדי, הם שוקלים כ-60 קילוגרם וקל מאוד לפתוח ולקפל אותם. אחת מסגולותיו הטובות של אוהל גג היא שהוא מכיל בתוכו מזרן ספוג בעובי כ-7 סנטימטרים ואת כל ציוד השינה; זה משחרר נפח איכסון קריטי בתא המטען. יתרון נוסף בקיץ הישראלי, אתה נוסע עם צל צמוד...
את המיצובישי אקליפס-קרוס הלבן הביא אריק נגל, עם אוהל גג מג'ולינה מתוצרת Mekik Motors הטורקית. זהו אוהל במידת פנים של 2.10X1.40 ונוח מאוד לשבת ולהתארגן בתוכו, מכיוון שהגג מתרומם בארבעת הפינות. מרחב הפנים מספיק לזוג טיילים עייפים, אבל הבוכנות גוזלות מעט נפח.
את הג'ימני השחור הביאה הדר וולרשטיין (אינסטגרם: hadari_vall), הרפתקנית חיננית בת 31: הדר קנתה את הג'ימני לפני כארבע שנים, וכבר עשתה איתו כ-125,000 קילומטרים. הדר מטיילת בשטח בכל סופשבוע ונמאס לה לישון על הקרקע, לקפל ולפרוש את הציוד בכל בוקר. אוהל הגג משחרר את תא המטען שלה המלא וגדוש בציוד ג'יפאות - מדחס, ג'ריקן, ציוד חילוץ, רצועות, כיסאות ובקיצור, כל מה שנחוץ כדי לברוח לסוף שבוע מבודד. יציאת 'סולו' לשטח עשוייה להיראות הרפתקנית אבל הדר מכורה לאדרנלין; היא רוכבת על טרקטורונים ואופנועי שטח, בנתה ונהגה באגים, גרה כמה חודשים בקראוון, ממצה את החופש של אוהל הגג עד תומו.
האוהל השחור הוא צדפה תוצרת Teehoo Outdoors מסין, גם הוא בגודל 2.10X1.40 מטרים. שני האוהלים נפתחים בתוך פחות מדקה, הקיפול לוקח 2-3 דקות לכל היותר. בפנים יש מזרון נוח ונקי מגרגרי אבק, כריות ושמיכות פוך, חדר שינה על גלגלים. התרווחתי לרגע בשני האוהלים, הם נעימים ונותנים תחושה מאוד ביתית. הגג הקשיח מבטיח עמידות מצוינת כנגד גשם, הוא גם מצל על הנוסעים מפני קרני שמש מוקדמות.
כמה עולה?
כל אחד משני האוהלים המצולמים כאן עולה 6,500 שקלים, כולל מע"מ. יש גם אוהלי ברזנט העולים 4,000 שקלים, אוהלים משפחתיים (שאינן מתאימים לקרוסאובר) עשויים לעלות 7,000-15,000 שקלים. עבור מי שיוצא לשטח פעמים מועטות בשנה, אין הרבה טעם לרכוש אוהל גג; אבל עבור זוג המטייל 12-20 פעם בשנה, זה כבר פינוק ששווה לשלם עבורו. יש שוק ער של אוהלי גג משומשים, כך שחלק ניכר מהכסף יחזור לכיס המשתמש. ציוד נוסף העשוי להתאים לקרוסאובר הוא צילייה מתקפלת, מגירות ציוד נשלפות, מיכל מים עם משאבה, שולחן קפה מתקפל על דלת תא המטען, ועוד.
איך זה נוסע?
אין ספק שבחניון הלילה, אוהל גג משדרג פלאות את המטייל שאינו נלהב לישון בין קוצים ועקרבים. אבל רציתי גם לבדוק כיצד משפיע האוהל על התנהגותו של קרוסאובר טיפוסי, מעודן ושונה מרכב שטח קלאסי. כי לכן הבאתי למפגש מיצובישי אקליפס סטנדרטי, וביצעתי כמה השוואות בסיסיות. עם משקל עצמי של 1,500 קילוגרם ומנוע 1.5 ליטר טורבו המספק 163 כוח סוס, האקליפס בכלל לא הרגיש את 60 הקילוגרמים של האוהל. האצות ופניות, בלימות, אתה פשוט לא מרגיש שינוי בהתהגות הרכב. ניסיתי לטלטל את האקליפס באופן יזום, השתעשעתי בכבישים הריים, נאדה, לא מרגישים כלום.
זה מצוין אבל בכל זאת, אוהל הגג פוגע בכמה פרמטרים דינמיים. במסלול הניסוי שלנו, תצרוכת הדלק של האקליפס עם האוהל הייתה גבוהה בכ-15% מזו של הרכב הסטנדרטי. זה הבדל משמעותי שיילך וייגדל, ככל שהרכב נוסע יותר קילומטרים בכביש המהיר. אוהל הגג גם משמיע רעשי רוח הבולטים על רקע השקט המאפיין קרוסאוברים מודרניים. רחשי הרוח מתחילים בכ-70 קמ"ש והולכים ומתגברים מעבר ל-100 קמ"ש.
חמור מזה, אוהל גג מחייב אותך להוריד מהירות. המהירות המומלצת על ידי יצרנים היא עד 120 קמ"ש, מחשש של תלישת אוהל מעל הגגון. גגונים מודרניים בנויים לשאת עד 75 קילוגרם, זה מספיק למשקלו העצמי של האוהל. עם שני טיילים הוא הרבה יותר כבד אבל אז הוא גם לא נוסע, אז זה בסדר. אבל בנהיגה מהירה נדחקת הרוח בין תחתית האוהל וגג הרכב, מאיימת לתלוש את האוהל - וכבר היו דברים מעולם.
במנהרת רוח מתחילים לראות סימני עומס מוגזם כבר ב-140 קמ"ש. זו מגבלה בחיי היום-יום אבל האמת היא שלא קשה לפרק את האוהל בין טיול לטיול (פתיחה של ארבעה ברגים בלבד), בוודאי אם יש לך מוסך גבוה המאפשר תליית האוהל מהתקרה, מעל הרכב.
ההצדקה העיקרית לרכישת אוהל גג היא תדירות טיולים גבוהה יחסית, או טיילים הנרתעים מלינה על הקרקע. בבדיקתנו גילינו כי למעט רעשי הרוח, אוהל הגג אינו פוגע בהתהגות הג'יפון. המחיר העיקרי הוא עלייה בתצרוכת הדלק, והימנעות מנהיגה במהירויות מעל 120 קמ"ש. זה מחיר סביר ביותר, בתמורה לעלייה ברמת החיים של המשפחה המטיילת. המשפחה יכולה לטייל אגב, בגי'מני מסוקס ומשופר, או בקרוסאובר 2X4 מעודן כמו האקליפס שלנו - יתרון הלינה על הגג מתקיים גם בחניונים הנגישים לכל סוגי רכב, לא מוכרחים לישון למרגלות מעלה זיק.
תודה רבה לדודי מוסקוביץ על העזרה בצילום הכתבה, עוד עבודות תוכלו למצוא באתר הרשמי.
