פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא רואים בעיניים: הדברים שאנחנו מפספסים על הכביש

      מחסור בשעות שינה, ליקויי ראיה אצל בני 40 ומעלה, הפרעות קשב וריכוז והצצה תכופה בנייד - כל אלו תורמים לשלל מצבי סיכון קיצוניים בחוש החשוב ביותר בזמן נהיגה. אלו כמה מהסכנות

      בעיות ראיה ונהיגה (יח"צ)
      החום, הבינג', התינוק בלילה, החומוס - בסוף עולים על ההגה עייפים

      אין נהג בישראל שלא מסנן בעצבנות לנהג שסמוך אליו לפחות פעם בשבוע: "תגיד אתה עיוור?!". אז הסבירות כי הוא עיוור הלכה למעשה - שואפת לאפס. אך מה הסיכוי כי הוא ראייתו פגומה מאוד? והאם יתכן שמדובר על נהג שהמוח שלו פשוט "ישן" באותם רגעים? וכיצד הרשויות המקומיות מנצלות לכאורה את העובדה כי רבים מאיתנו לוקים בהפרעת קשב? שורה של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות על תהליך קליטת המידע החזותי דרך העין, התמרתו לאותות עצביים ועיבודם בתוך המוח, מספקים הסברים חלופיים על הקשר שבין ראייה ותאונות דרכים. אספנו את המרתקים שבהם.

      הבינג' הזה עוד יהרוג אתכם

      מה הסבירות כי ההחלטה לראות סדרה בבינג' במהלך הלילה תגרום לכם להיות מעורבים בתאונה קטלנית? אין ספור מחקרים נערכו על הזיקה שבין הרדמות ועצימת עיניים במהלך נהיגה לבין תאונות דרכים. בכך אין חדש. אולם מחקר שנערך בהובלת ד"ר יובל ניר מהפקולטה לרפואה למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב שופך אור על הקשר שבין עייפות, האטת פעילותם של תאי העצב והיכולת להבחין ולהגיב ביעילות למתרחש בכביש.

      במילים אחרות: העיניים פקוחות ובעדשתן נקלטת משאית שדוהרת לעבר הצומת בלא שום סיכוי לעצור, אך המוח אינו נותן לרגל את הפקודה ללחוץ על דוושת הבלם. איך זה יתכן? המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חשף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון כמו גם ההשפעה של חסך בשינה על פעילות תאי עצב במוח. על פי מסקנות המחקר: כשאנו עייפים, גלי מוח דמויי-שינה 'פולשים' לפעילות המוח הער בזמן שאנחנו מבצעים משימות, הרבה לפני שאנחנו נרדמים ממש, או סתם עוצמים את העיניים ולמעשה משפיעים על רמת הריכוז.

      בעיות ראיה ונהיגה (יח"צ)
      הסטת המבט לנייד גוררת גם פגיעה בריכוז שניות אחר כך

      מציצים בנייד ומתפוצצים על הגדר

      רבים מאיתנו מחברים את הסמארטפון למעמד קבוע ברכב, כאשר די בתזוזה קלה של המבט על מנת לראות את המסך. כמובן שמדובר על פיתרון עדיף בהרבה (וחוקי) על פני הנחתו במושב הסמוך, אולם מתברר כי הדבר גורם לירידה ביכולת המוחית. באוניברסיטת אוסטין התפרסם מחקר שמראה שעצם הנוכחות של מכשיר הסמארטפון בטווח העין גורמת לירידה ביכולות הקוגניטיביות. החוקרים ביקשו מ-800 משתמשי סמארטפון לבצע משימות שמודדות יכולות אלו במחשב תוך כדי שהמכשירים הסלולאריים נשארים על מצב שקט ועם המסך כלפי מטה על השולחן, בכיס או מחוץ לחדר. הם גילו באופן עקבי שככל שהקשר והמרחק מהמכשיר גדלו, כך השתפרו הריכוז והתוצאות במשימות הקוגניטיביות שהנבדקים ערכו. הבעיה נעוצה ביכולת של המוח, או יותר נכון חוסר היכולת שלו "לדלג" בין הריכוז בשתי המטלות, בין ההתרכזות, הקלט והעיבוד של המתרחש על מסך הטלפון ומעבר ממנו את ההתרחשות בכביש.

      חניה בכחול-לבן ברחוב ישעיהו, תל אביב (ארז מיכאלי)
      המדרכה: כחול לבן, השלט: חידת חמיצר

      קשב, ריכוז ודו"ח של 250 שקלים

      בשנים האחרונות מצאו הרשויות המקומיות גנרטור חזק מאוד להגדלת הכנסותיהן - הכבדה של האכיפה כלפי עבירות חנייה. הנחת היסוד היא כי מצוקת החניה היא שבעיקר גורמת לנהגים למקם את הרכב במקום אסור, אולם ייתכן כי יש במקרים רבים סיבה נוספת משפיעה על ההחלטה להחנות את הרכב במקום אסור: עפ"י מחקר שנערך ע"י פרופסור ראסל בארקלי, פסיכיאטר המומחה בנושא הפרעות קשב וריכוז ונהיגה - לאנשים עם הפרעות כאלו יש סיכון מוגבר פי 2 או 3 להיות מעורבים בתאונת דרכים, פי 3 לשלילת רישיון ב-5-8 שנים הראשונות של הנהיגה ופי 5 לקבל דו"חות חניה.

      בכל שלושת המקרים, בארקלי מציין את חוסר הסבלנות ואת האופי האימפולסיבי שמשותף לאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז. לניסוחים הפתלתלים והלא ברורים של הנחיות החניה ברחובות הערים הגדולות - יש חלק לא פחות מכך בחוסר ההבנה של הנהגים את הנחיות החניה. כי מה לא ברור בכך שהחניה אסורה פרט לבעלי תו חניה ג' בימים א'-ה' בשעות 08:00-17:00 ובין 14:00 ל-20:00 בימי מנוחה וסופי שבוע לבעלי רגישות ללקטוז ובעלי כנף.

      בעיות ראיה ונהיגה (יח"צ)
      בדיקות ראיה, כבר לא תנאי לחידוש רישיון מעל גיל 40

      שיעור הנהגים שלא רואים טוב - מבהיל

      כ-30% מהנהגים מעל גיל 40 שלא מרכיבים משקפיים, התגלו כבעלי ראייה לקויה. כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט משותף, בין היתר של עמותת אור ירוק ודור אלון, בו נבחנה איכות הראייה של 517 נהגים. הנתונים צריכים להטריד את כולנו מאוד שכן לפני שנתיים בוטלה החובה לביצוע בדיקת ראייה אצל אופטמטריסט לנהגים מעל גיל 40, עם חידוש רישיון הנהיגה. עד למועד השינוי, תוצאות הבדיקות הועברו למשרד הרישוי, במידה ונתגלה ליקוי ראיה מעל דרגה מסוימת, עוכב חידוש הרישיון עד בדיקה שמאשרת כי ראיית הנהג תקינה או הרכבת משקפי ראיה.
      משמעות הנתון הוא שבכל רגע נתון עשרות אלפי נהגים בעלי ליקוי ראיה עולים על הכבישים ומסכנים את עצמם ואת הסובבים אותם. בחלק מליקויי הראיה, דוגמת קטרקט, הרגישות יכולה לבוא לידי ביטוי בקושי להבחין בעצמים באור יום ישיר או לחלופין בשעות החשיכה.

      המחקרים נאספו בסיוע של חברת אסותא אופטיק