על רכיבה ביום כיפור אתם תשלמו עוד בעולם הזה

חלפתם במהירות על פני הולך רגל וזה נבהל , נפל ונחבל? רכבתם בפראות ובגלל זה רוכב אחר סטה מנתיבו והתהפך - יתכן מאוד שבית המשפט יחייב אתכם לשלם לו פיצוי. לכאורה תאונת דרכים מוגדרת כמפגש תאונתי ישיר בין שני כלי רכב אולם בפועל, אין כלל צורך במגע בין השניים. ואומנם, ללא שיובאו ראיות שתומכות בגרסה, התובע לא יקבל שקל אבל בדיוק בשביל כך קיימים עדים נייטרלים - הולכי רגל או רוכבים אחרים ששהו בזירה ויוכלו לשפוך אור על הנעשה. המשקל הראייתי שניתן לעדות כזו גבוה.

סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין, וסעיף 15 לחוק קובע, כי חובתם של ההורים בין היתר "לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו...." ועוד. כך, הורה יכול למצוא עצמו משלם פיצווים לצד שלישי בגין הפרת חובותיו של ההורה כלפי הקטין, הפרה שבעקבותיה נגרם נזק הנזק. במילים אחרות - כל עוד הילד לא חצה את גיל 12, ההורה אחראי באופן אוטומטי לכל נזק שיגרם על ידיו. בגילאים מבוגרים יותר התובע ידרש להוכיח כי ההורה התרשל בתפקידו. אך בשורה התחתונה - גם אם רק הילד יחויב בפיצוי, מן הסתם ההורה הוא זה שישלם אותו. ולמעשה, אין צורך שהילד ירכב על אופניים או על קורקינט בשביל שההורים ימצאו את עצמם נתבעים ומשלמים. די שהילד התפרץ לכביש, ברגע של חוסר תשומת לב מצד האימא - בשביל שבית המשפט יחייבה לשלם פיצוים.

במשך שנים נתנו פסיקות סותרות בבתי משפט השלום לגבי הקביעה האם אופניים חשמליים מוגדרים ככלי רכב מנועי. היות והחוק קובע כי כל כלי רכב מנועי חייב בביטוח חובה, במקרה בו התרחשה תאונה בה נפצע הנהג או הרוכב בלא שרכש מבעוד מועד כיסוי ביטוחי - אין באפשרותו לקבל פיצוי מחברת הביטוח. לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה שקבע כי מדובר על כלי רכב מנועי שחייב בביטוח חובה. המשמעות של הפסיקה הזו היא כי היה והילד יפגע בתאונה שנגרמה ברשלנותו - ההורים יכולים למצוא את עצמם משלמים הון תועפות מכיסם עבור הטיפולים הרפואיים ויתר ההשלכות של הפגיעה הפיזית. וכך למשל, במקרה של תאונה עצמית בה הילד החליק ללא מעורבות של כלי רכב נוסף או בנסיבות בהן ברור שהתאונה נגרמה באשמתו. יש לציין כי כי טרם נתנה הלכה מחייבת של בית המשפט בעליון בנושא אולם פסיקת המחוזי מהווה פסיקה מנחה ולפיכך היה ותוגש תביעה לבית משפט השלום יידרש השופט לנמק באופן מעמיק ביותר מדוע הוא סובר ההיפך.

רוכב אופניים שאינם ממונעים נוסע נגד כיוון התנועה ונפגע מרכב חולף. אין ספק שהרוכב אשם אולם הנהג הוא שישלם את הפיצוי. הסיבה לכך היא חוק הפלת"ד שמטיל חובת אחריות מוחלטת על הנהג ברכב המנועי. זה הדין גם במקרה של תאונה עם מעורבות רוכב רולרבליידס או כל כלי תחבורה אחר שלא מוגדר כמנועי וחב בביטוח חובה. במסגרת זו נכלל גם הסגוויי וההוברבורד שאומנם מונעים חשמלית אך פטורים מחובת ביטוח.

זה אינו פיתרון מושלם ולבטח שאינו מהווה חלופה לכיסוי ביטוחי נרחב, אך כמובן שעדיף לקבל פיצוי מאשר להישאר ללא כלום.

סעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה קובע כי כל תלמיד הזכאי לחינוך חינם חייב להיות מבוטח בביטוח תאונות אישיות באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד. ביטוח תאונות אישיות לתלמיד מקנה, בין היתר, זכאות לפיצויים במקרה של נכות זמנית, נכות קבועה או מוות, הנגרמים כתוצאה מתאונה. אלא שאחד מסעיפי הפוליסה קובע כי לא ינתן כיסוי במקרה של תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אלא שעל פניו, היות והחוק עדיין לא תוקן ובהיעדר החלטה מחייבת של בית המשפט העליון - ניתן להגיש תביעה מכוח פוליסת התלמידים ולקבל פיצוי. מה גובהו?

פוליסת הביטוח מכסה מקרה מוות מתאונה והסכום עומד על כ-150,750 שקלים. ישנו כיסוי בפוליסת הביטוח גם למקרה של נכות כתוצאה מתאונה בסכום מירבי של 402,000 ש"ח בגין מצב של 100% נכות לצמיתות, כלומר, 40,200 ש"ח עבור כל 10% נכות לצמיתות שממנה סובל התלמיד הנפגע. במקרים של נכויות קשות במיוחד, קיימת בפוליסת הביטוח אפשרות לתשלום "מענק חומרה" בגובה של 50% נוספים מגובה הפיצוי המקסימאלי שצוין לעיל.הפוליסה אף מקנה כיסוי בגין נכות זמנית כתוצאה מתאונה והסכום עומד על כ-213 שקלים לכל יום החל מהיום השישי, בו התלמיד הנפגע מרותק למיטתו, וככל שמדובר בתקופה העולה על 45 ימים רצופים לפחות.

הכותב הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין