פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כאוס בדרכים

      סיבוב של בוקר בתל אביב, וקשה להאמין שאנחנו חיים בכבישים ומדרכות שבעיני רוכבים החוק בהם הוא קצת פחות מהמלצה. רגע לפני שבהודו מחליפים סרטונים ומסתלבטים על "ככה נראה רחוב בישראל" כדאי שנתעורר

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      עוקף מכוניות עומדות ברמזור אדום מול הניידת

      עבירות התנועה של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים מסכנות את כולנו בכל פעם שאנחנו הולכים על המדרכה, או נוהגים בכלי רכב וגורמות למספר גדול מאוד של נפגעים מידי יום. חלק גדול מאוד מהנפגעים לא מדווח כתאונת דרכים, מכיוון שלרוב הם אשמים ולא רוצים להפליל את עצמם וכמובן גם בגלל העדר כיסוי ביטוחי. זה נכון שכמעט כל משתמשי הדרך האחרים עושים מדי פעם עבירות תנועה, אבל שום קבוצה אחרת לא עושה את זה בתדירות כל כך גבוהה ובצורה כל כך בוטה וגלויה. הפגיעה בשאר משתמשי הדרך הגיעה לרמה בלתי נסבלת וחוסר האכיפה מצד הרשויות מקוממת עוד יותר.

      זה נכון שזה לא כולם, אבל זה בהחלט הרוב. עבירות כגון: נסיעה באור אדום, נסיעה נגד כיוון התנועה, הסעה של ¬1-2 נוסעים מעבר למותר, לזגזג בצורה מסוכנת בין הולכי הרגל על המדרכות, אלו רק מקצת העבירות שכל אחד מאתנו עד להם בכל יום. לעיתים אפילו כאשר קיימים נתיבי אופניים, הם בוחרים לרכוב בכביש תוך כדי חסימת התנועה וכאשר מעירים להם על כך זוכים לתגובה אדישה ומזלזלת. את כל זה רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים עושים מול עיניהם הפתוחות של כולנו, כולל של אנשי רשויות האכיפה, אנשי הרשות המחוקקת ושאר מקבלי החלטות במדינה.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      יש נתיב מיוחד, אבל הרבה יותר כיף יחד עם האוטובוס

      תוהו ובוהו, אבל לא בספר בראשית

      לפני 35 שנים, כאשר התחלתי לרכוב על "אופנוע" 50 סמ''ק, הייתי חייב לעבור מבחן תאוריה וטסט מעשי, בכדי להוכיח שאני ראוי להשתמש בכביש הציבורי. בנוסף הייתי צריך לקנות פוליסת ביטוח חובה, לרכוב רק על כלי עם תקינה ורישוי ולהעביר אותו טסט כל שנה בכדי לוודא את תקינותו. כל זה, בשביל לרכוב על כלי, הרבה יותר יציב ובטוח מהכלים החשמליים כיום. כבר אז אופנועי ה-50 סמ''ק הגיעו עם גלגלים גדולים בקוטר 21-18 אינץ' ובלמים ומתלים ברמה גבוהה. בנוסף, בתקופה זו התנועה הייתה אפסית לעומת המצב היום וגם התאוצה והמהירות המרבית של "האופנוע" שלי לא היו עדיפים בהרבה מהביצועים של הכלים החשמליים כיום. המשטרה דאגה לאכוף, את כל החוקים הקשורים לכלים דו גלגליים, באופן קפדני במיוחד וכמעט כל מפגש עם שוטר היה מלווה במבט מהיר של השוטר בכדי לראות האם לוחית הרישוי תקינה, קיימת מראה בצד שמאל של הכידון, מערכת הפליטה לא רועשת מידי ועוד. גם נושא הקסדות זכה כבר אז לתשומת לב מיוחדת מצד המשטרה והאכיפה בנושא הייתה קפדנית מאוד.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      ואם אפשר אז גם עם טלפון

      תוהו ובוהו בדרכים

      המצב כיום, הוא שכל אדם ללא קשר למיומנות הרכיבה שלו יכול להיכנס לחנות, לקנות כלי רכב דו גלגלי חשמלי, במרבית המקרים אפילו לבקש מהמוכר לשפר את הכלי באופן שלא יעמוד בתקן ולצאת ולרכוב בכל מקום שבא לו ואפילו לא לחבוש קסדה. אפשרות אחרת היא, לשכור כלי חשמלי מתוך האלפים שחוסמים את המדרכות ולהתחיל לרכוב, ללא הכשרה בכלל וכמובן גם ללא קסדה. פעמים רבות שאלתי את עצמי, מדוע לא מחייבים את חברות ההשכרה להצמיד לכל כלי קסדה, הרי אנשים לא מטיילים עם קסדות ביד והקסדה היא התנאי לרכיבה בטוחה והשימוש בה הוא חובה לפי החוק. זה כמו לשכור רכב ולדרוש מהשוכר להביא חגורות בטיחות בעצמו ואז לבוא אליו בטענות שהוא נוסע ללא חגורות בטיחות.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      כמעט תאונה? לנו מותר הכל

      מה השתנה מאז ועד היום? ולמה הרשויות לא באמת עושות מה שצריך בכדי להחזיר את הסדר לרחובות ולמדרכות? ההסבר היחיד שמצאתי לכך, פרט לכך שהאנשים כיום הם בעלי יכולות רכיבה ונהיגה טבעיות עדיפות בהרבה על אלו של הדורות הקודמים, היא העובדה המצערת שהמצב יצא מכלל שליטה. לפני מספר חודשים נתקלתי בסרטון שבחורה העלתה לפייסבוק לאחר שפקח/שוטר רשם לה דו''ח, על כך שרכבה על המדרכה ברחוב אלנבי בתל אביב. הבחורה המשיכה לצלם את השוטר בזמן שתפס עבריינים נוספים ותוך כדי כך צעקה לכל עבר והזהירה רוכבים אחרים שיש כאן שוטרים שברוב חוצפתם מתנכלים לרוכבים.

      מקרה זה מציג את חוסר האונים שחשים השוטרים והפקחים שאחראים על אכיפת החוק, כאשר הם מנסים לאכוף את החוק על רוכבי הכלים החשמליים.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      אתם ראשונים ברמזור, אבל תוקעים את כל התנועה בקצב שלכם

      מי אשם?

      את האצבע המאשימה צריך להפנות בראש ובראשונה כלפי הרוכבים עצמם, שמרשים לעצמם לעבור על החוק בלי שום בעיה, כי זה פשוט נוח להם והם כלל לא מתחשבים בחוק ובשאר האנשים שנעים סביבם. אחר כך כלפי הרשויות המחוקקת והשופטת בגלל קלות הענישה והעדר הרתעה מספקת שתגרום לעבריינים לחשוב פעם נוספת לפי שהם עוברים עבירה. אשם נוסף, הקשור להיבט הטכני של הכלים זהו משרד התחבורה, שלא דואג לתקינות הכלים ולאכיפה של החוקים בנושא. חלקם של הקורקינטים והאופניים החשמליים הלא חוקיים שנעים בכבישים הוא עצום. אלו בטח לא מתאימים לשמש כלי רכב בכבישים ציבוריים. הסיבות לכך הן רבות, אציין רק חלק מהן:

      - כמעט בכל האופניים החשמליים שמסתובבים בכבישים, ניתן להשתמש במנוע החשמלי ללא צורך בסיבוב הדוושות כנדרש על פי החוק ולכן הם צריכים להיתפס כקטנוע חשמלי ולא אופניים עם מנוע עזר.

      - כלי רכב שנוסע על הכביש ומשתלב בתנועה, חייב להיות מצויד במראה אחת לפחות, צופר ומערכת תאורה ומרביתם הגדול לא מותקנות מערכות אלו.

      - על חלק גדול מהקורקינטים והאופניים מורכבים מושבים נוספים לצורך הסעת רוכבים נוספים. אף אחד לא בדק מה המשקל המרבי שהכלים הללו מסוגלים לשאת והאם מערכת הבלימה, הגלגלים והתפעול של הכלי מותאמים למצב שבו יש רוכבים נוספים על הכלי.

      - קיימים אלפי כלים משופרים מבחינת ביצועי המנוע וכתוצאה מכך מהירותם המרבית היא הרבה מעל אותם 25 קמ''ש המותרים לפי החוק.

      - חלק מהכלים הפכו לתלת גלגליים, או אפילו לגוררים שלוקחים איתם משאות כבדים ומשמשים כרכבי שליחויות באופן המזכיר את התחבורה במדינות בלתי מפותחות.

      -מצב התחזוקה והתקינות של הכלים נתון לשיקולם של הרוכבים בלבד ואין כל חובה לבצע טיפולים, או בדיקת כשירות שנתית כמו בכל כלי הרכב האחרים שנעים על הכבישים.

      אלו הן רק מקצת הבעיות הטכניות של הכלים הללו וזה ללא ספק מעלה שאלות גדולות ביחס לתפקודו של משרד התחבורה בנושא זה.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      אדום ברמזור? מה זה?

      מה עושים?

      הכלים החשמליים הם ללא ספק אחד מהפתרונות הנכונים למצוקת התחבורה העירונית, אבל כיום המצב הוא מסוכן ובטח לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, שבינתיים רק הולך ומחריף. הכלים החשמליים זולים משמעותית לרכישה, לתחזוקה ולא מחייבים הכשרה כלשהי, פרט למבחן תאוריה עיוני, על מנת לרכוב עליהם ולכן הם מתאימים לקהל נרחב מאוד. למרות זאת, עלינו להבין שהחיסכון הכלכלי בא על חשבון דברים אחרים, כגון הבטיחות של הרוכבים ושל כל שאר משתמשי הדרך.

      מכיוון שעיקר הבעיה היא המשמעת של הרוכבים, צריך להחמיר את הענישה כלפי העבריינים ולהגדיל באופן משמעותי את האכיפה בנושא. את האכיפה ניתן לבצע גם באופן אוטומטי בעזרת המצלמות המפוזרות בכל העיר בשילוב תוכנת זיהוי הפנים המוכרת היטב לאנשי רשויות החוק. משרד התחבורה צריך להרחיב באופן משמעותי את האכיפה בנושא הכלים עצמם, לקבוע כללים ברורים ולדאוג לאכוף אותם באופן יעיל. עד שכל הרשויות השונות יחליטו מי עושה מה, אני חושב שכדאי שנסתכל קצת במראה ונחשוב כיצד כל אחד מאתנו יכול לשפר את המצב.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      ערך הרעות, מערכי צה"ל - גם על קורקינט...

      רוכבי הכלים החשמליים יכולים לאבד כמה שניות בעמידה באור אדום, לא לרכוב נגד כיוון התנועה ולהשתדל לרכוב במסלולים המיועדים להם, אם קיימים. למעשה, בהיותם החוליה החלשה והפגיעה ביותר - הם הראשונים שצריך להיות אכפת להם.

      שאר משתמשי הדרך יכולים להתחשב יותר בכלים החשמליים והולכי הרגל חייבים להשתדל יותר שלא ללכת בנתיבים המיועדים לכלים הללו. אין ספק שהפתרון הוא מורכב ודורש שינויים תפיסתיים אצל כל המעורבים בעניין, אבל אם לא נתחיל בשינוי ימשיכו להיהרג ולהיפצע רוכבים, הולכי רגל ושאר משתמשי הדרך והתסכול אצל כולם, רק יגרום להתדרדרות מהירה יותר של המצב עד לאובדן שליטה מוחלט של הסדר בכבישים.