פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המוכר הסתיר ליקויים ברכב? אתם יכולים לנצח!

      מאות אלפי מכוניות משומשות מחליפות ידיים מדי שנה, לחלק מהן היסטוריה של תאונות ובעיות שלא תמיד מובאות לידיעת הקונה. מסתבר שבית המשפט בהחלט יכול לעזור לכם כאן. עו"ד אסף ורשה עונה לשאלות

      הסתרת פגמים במכירת רכב (יח"צ)
      כלום, רק שריטה קטנה, האוטו בובה

      ויתרת על בדיקת הרכב טרום קניה ולאחר מכן התברר לך שיש לו פגיעה בשלדה או בעיה במנוע? ברוך הבא למועדון הלקוחות התמימים. עשרות תביעות מוגשות מידי שנה לבית המשפט על ידי רוכשים שהולכו שולל וגילו להפתעתם שהסכום ששילמו עבור הרכב רחוק מלשקף את מצבו האמיתי. המציאות מלמדת כי בלא מעט מקרים נפסק כי העיסקה בטלה ועל המוכר להשיב להם את כספם ואף לשלם פיצוי בגין עוגמת נפש.

      היכן עובר קו הגבול בין חובת הזהירות של הרוכש לבירור מצבו של הרכב טרום הקנייה לבין חובת תום הלב שמוטלת על המוכר? מה הדין במקרה בו המוכר לא ידע כי ברכב יש פגיעות והאם בחתימה על מסמך בו הרוכש בדק את הרכב, הוא מוותר על זכויותיו. עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, שמכהן בין היתר כיו"ר משותף של ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין עונה על השאלות של "וואלה!רכב"

      הסתרת פגמים במכירת רכב (קינן כהן)
      ואתם לא תדעו מזה כלום: מכוניות שניזוקו בהצפה, מתוקנות, ונמכרות ללא גילוי נאות על עברן (תמונת אילוסטרציה)

      - מכוח איזה חוק רשאי הרוכש לדרוש את ביטול העיסקה במקרה בו התברר לו כי הרכב תקול?

      אחד מהעקרונות המהותיים במשפט הישראלי הוא חובת תום הלב. הסתרה מכוונת של ליקויים ברכב במעמד מו"מ למכירתו מהווה הפרה בוטה שלו, ממנה מסתייג בית המשפט. הנושא אף הגיע עד לערכאת העליון שפסק כי הטעיה היא הצהרה כוזבת שיכולה ללבוש שתי צורות: האחת - הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות. השניה - הטעיה במחדל קרי: אי גילוי פרטים במקום שיש חובה לגלותם".

      - אילו פרטים צריך המוכר לחשוף בפני הלקוח?

      כל פרט מהותי שמשפיע על קביעת שוויו של הרכב. החל מהעבר התאונתי, בין אם הותיר חותם בדמות ירידת ערך ובין אם לא. כמו כן, ליקויים מכניים משמעותיים כגון בעיות במנוע או בגיר. זה הדין גם בהתייחס לקילומטראז' של הרכב. במסגרת חובת הגילוי הנאות, מחוייב המוסך בו טופל הרכב לספק לקונה נתונים לגבי היסטוריית הטיפולים והתיקונים שבוצעו בו. בנוסף, במידה ומדובר על רכש חדש, יכול הקונה לבקש מהמוכר את פרטי חברות הביטוח שביטחו את הרכב בפוליסת מקיף ולאחר מכן לדרוש מהן שיעבירו לידיו גיליון שמפרט את עברו התאונתי.

      - האם חובת הגילוי חלה באותו האופן גם על סוחרי רכבים?

      לא רק שהיא חלה, אלא שהמחוקק הטיל עליהן חובה שניתן לכנותה "מוגברת". הכוונה היא לחובת מסירה של טופס גילוי נאות, בו בין היתר קיים פירוט של הפגיעות שיש ברכב, מספר הקילומטרים וכו'. כך לדוגמא, לפני שלושה חודשים חויב בעל מגרש רכב לפצות לקוח ב-28 אלף שקלים לאחר שהסתיר ממנו את העובדה כי הבעלים השני של הרכב היה חברה בע"מ. בית המשפט פסק כי "התמורה ששולמה בעבור הרכב לא שיקפה עובדה זו". אי מתן הטופס מהווה גם עבירה פלילית ועילה כאמור לביטול הסכם המכירה והשבת הכסף ללקוח.

      הסתרת פגמים במכירת רכב (יח"צ)
      שפשוף קטן, וואלה לא רואים כלום

      - ואם הקונה לקח את הרכב לבדיקה? האם עדיין חלה חובה גילוי מצד המוכר?

      בהחלט. בית המשפט העליון קבע כי לקיחת הרכב לבדיקה ע"י הרוכש, אינה פוטרת את המוכר מגילוי יזום של הפגמים והתקלות שידועות לו. אומנם קיים כלל משפטי של "יזהר הקונה" אולם הוא אינו גובר על חובת הגילוי שמוטלת על המוכר.

      - ומה הדין במקרה בו הסוחר הציג בפני הלקוח בדיקה טרום קנייה , בה פורטו ליקויים שמעידים כי הרכב עבר תאונה אך משמעותן לא הובנה כראוי והמחיר ששולם רחוק מלשקף את מצבו האמיתי?

      לאחרונה פסק בית המשפט כי סוחר רכב אינו יכול להניח שהקונה יסיק לבד את המסקנה לגבי מצבו של הרכב ועליו לציין מפורשות כי הרכב עבר תאונה. במקרה הנדון, בטופס הבדיקה שהציגה חברת אלבר נכתב "תיקוני מרכב, משמעות נמוכה: סימני פגיעה לפנים, הוחלפו חלקי מרכב, מכסה מנוע הוחלף, כנף קדמית שמאלית הוחלפה, תקוני מרכב וצבע, מעיכות/מעוך/שריטות בצבע+פגמים, נזק לפגושים." אולם כאמור, אין בכך די.

      בדיקת הרכב היא גם אינטרס של המוכר

      - במצב בו אין זכרון דברים שמפרט את הליקויים שהיו ברכב, כיצד הרוכש יוכיח לבית המשפט כי המידע לגבי מצבו הוסתר מפניו?

      הנחת היסוד היא כי המחיר שמשלם הלקוח משקף את מצבו של הרכב. שום בר דעת לא ירכוש רכב עם שילדה פגומה שלא בהנחה דרמטית. כך גם לגבי בעיה אקוטית במנוע. המוכר יתקשה מאוד לשכנע את השופט כי חשף בפני הלקוח את מצבו האמיתי של הרכב וזה בכל זאת בחר לשלם לו מחיר גבוה עבורו.

      - האם מלבד ביטול העיסקה והשבת הכסף ללקוח, זה זכאי לבקש שישולם לו גם פיצוי בגין עוגמת הנפש?

      כן. אומנם לעוגמת נפש אין הגדרה אחת אבסולוטית שחלה על כלל התובעים וזהו מונח סובייקטיבי, שמשתנה מתובע לתובע ובהתאם לנסיבות המקרה, אולם תביעות לא מעטות בנושא מסתיימות בחיוב הנתבע לשלם רכיב זה. כך למשל, בדוגמא שהובאה מעלה, פסק בית המשפט כי חברת אלבר תשלם 10,000 שקלים כפיצוי בגין עוגמת נפש.

      - האם יש מקרים בהם אין חובת גילוי?

      דיני המסחר במשפט העברי יונקים מעקרון-על האמור בפסוק: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה עמיתך, אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כה, יד). מפסוק זה נלמד האיסור להונות את הצד השני לעסקה מסחרית. ההסתמכות על העיקרון באה לידי ביטוי גם בחוק הגנת הצרכן שקובע שהעוסק חייב לגלות לצרכן "כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס". ומה הוא אותו פגם או איכות נחותה שמהווה נזק מהותי? מוטב כלל לא להגיע לכדי מצב של הידיינות בו בית המשפט יקבע זאת. כפועל, יוצא, האינטרס לעשות בדיקת קנייה היא גם של המוכר. כך הוא ימנע מצב בו הקונה יטען להסתרת ליקויים שמהווה עילה לביטול העיסקה.

      אילוסטרציה – מכון רישוי (טסט) (קובי ליאני)
      לא משנה מה שווי המכונית, לא לוותר על בדיקה במכון

      - האם חתימה על מסמך בו מצהיר הקונה כי בדק את הרכב ואין לו טענות "מחזיק מים" במקרה שמתגלה ליקוי שהוסתר?

      הפסיקה ריככה את כוחה של "תניית AS-IS" מסוג זה, כך שלא ניתן להכניס לתוכה ויתור כללי וידוע מראש של הרוכש על הליקויים. נקבע כי בית המשפט יתן תוקף לסעיף במקרה בו יוכח שהמוכר חשף בפני הקונה את הפגמים המהותיים ואף על פי כן הקונה בחר לרכוש את הרכב.

      - מה קורה אם קניתי רכב, שליקוי שיש בו הוסתר ממני ובבואי למכור אותו הלאה הוא מתגלה, האם אוכל לתבוע את מי שמכר לי את הרכב בדיעבד?

      הכלל הוא אותו כלל, מחובתך כמוכר לחשוף בפני הקונה את הנזקים והליקויים שברכב. לפיכך, ניתן להגיש תביעה כנגד המוכר הקודם.