זה שהמשק הישראלי סובל מתלות יתר ברכב הפרטי, בעיקר עקב מגבלות שירותי התחבורה הציבורית - כולם יודעים, או יותר נכון - חווים על בשרם בפקקים האימתניים, אולם נתונים עדכניים שמפורסמים כאן לראשונה, מספקים תמונת מצב עדכנית לגבי היקף הבעיה. על פי נתונים שמפרסם 'הייטקזון' - מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק בישראל, % 60.3 מעובדי ההייטק, הגיעו בשנת 2019 למקום העבודה באמצעות רכב מנועי (פרטי או בליסינג). מהסקירה השנתית של המועדון עולה כי שיעורם של העובדים שעשו שימוש בהסעה מטעם מקום העבודה או שיתופית עומד על 8.3% בלבד. וכמה מהם בחרו להשתמש בתחבורה ציבורית? 19.3% בלבד. מנגד, הנתונים מעידים על שכיחות בלתי מבוטלת של שימוש באופניים וקורקינטים חשמליים , עם לא פחות מ 6.7% ואפילו 2.9% שדיוושו לעבודה והגיעו מיוזעים לאחר רכיבה על אופניים רגילים.
העדפות התחבורה של עובדי ההיטק
הנתונים העגומים מבססים את ההכרה בכשלונה של הממשלות בישראל בעשור האחרון, אך סביר להניח כי לא יפתיעו את קרבניטי משרד התחבורה. כבר בחודש יוני 2018 פרסם בנק ישראל את המדד שבוחן את האפשרות להגיע למקומות העבודה באמצעות תחבורה ציבורית, יחסית לאפשרות להגיע אליהם באמצעות הרכב הפרטי, על פיו 39% מבין המועסקים משתמשים ברכב בפרטי לעבודה מחוץ לישוב מגוריהם, בעוד 21.7% משתמשים ברכב הפרטי לעבודה בתוך ישוב מגוריהם. עוד נכתב כי 9.8% מכלל המועסקים משתמשים באוטובוס להגעה למקום עבודתם שמחוץ לישוב מגוריהם ו-7.8% מהמועסקים מגיעים לאוטובוס למקום עבודתם הנמצא בישוב מגוריהם. 6% מכלל המועסקים מגיעים בהסעה מאורגנת של המעסיק למקום עבודה שמחוץ למקום מגוריהם ו-1.7% מהמועסקים מגיעים בהסעה מאורגנת לעבודה שבישוב מגוריהם.
דגן רונן, מנכ"ל משותף של מועדון הצרכנות 'הייטקזון' מסביר כי בעוד כשנה צפויה להסתיים בניה של מגרשי חנייה ענקיים בכניסות הצפוניות והדרומיות של תל אביב, כאשר התכנון הוא שמשם יוסעו עשרות אלפי נהגים ובכללם גם עובדי הייטק רבים למקום העבודה. אולם לדבריו: "אין מקום לפתח תקוות - כל המהלכים הללו, מבורכים ככל שיהיו, לא ישנו את ההעדפות של ההיטקיסטים ולא ישחררו את הפקקים המתארכים באזור המרכז. כמו כן, השלמת פרויקט הרכבת הקלה שייקח עוד זמן רב, לא באמת צפוי לפתור את הבעיה ולצורך כך יש לסלול עוד מסילות תת קרקעיות. אלא שלכך צריך לנתב עוד תקציבי ענק". דגן מוסיף כי יישום רעוע בעשור האחרון של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים שעסקו בקידום תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי, בלם את האפשרות לצמצם את השימוש ברכב הפרטי. "לכאורה, הירידה באטרקטיביות של הליסינג התפעולי היתה אמורה להוביל רבים לעבר בחירה בתחבורה הציבורית אולם בפועל, עובדי ההייטק נהרו בהמוניהם למסלול הליסינג הפרטי. מתן הטבות מצד המעסיקים לבחירה במסלול זה, לצד היקף התחרות בזירה והפחתת דמי ההחכרה עשו את שלהם. כל עוד זירת הליסינג הפרטי רותחת, והתחבורה הציבורית מקרטעת - תמונת המצב והעדפותיהם התחבורתיות לא צפויים להשתנות באופן מהותי".