אנחנו נוטים לקשר תיאורים של "חוויה" ו"רכיבה" ככאלו שקשורים בפניות בהן המרפק מתקרב לאספלט, ההאצות פוערות עיניים, הבלימות טורקות את המוח לקדמת הגולגולת, הצלילים ועוד כיד הדמיון הטובה. אז תשכחו מזה אין שום דבר מהרשימה הזו ברכיבה על ה-NIU NQi GT pro וכן, קטנוע כל כך קטן עם שם כל כך ארוך, ולא, אני לא הולך לכתוב את השם המלא הזה שוב.
חברת NIU הסינית היא חברה צעירה מאוד, הוקמה לפני שש שנים מתוך כוונה להיכנס לעולם ההולך ומתקרב של תחבורה עירונית אישית. אבל לא זו של קורקינטים חשמליים, אלא לכאלו הזקוקים ליותר בטיחות, טווח ומהירות מאשר מציעים אותם מקלות הארטיק עם גלגלי עגלות סופר המתגלגלים ברחובות. את הדגמים שלה לישראל מייבאת UME חברה בת של UMI, יבואנית ג'נרל מוטורס לישראל.
מסובב ראשים
טוב, בדבר אחד החברה של NIU הצליחו מאוד - הם לקחו את העיצוב החיצוני של הקטנוע שלהם למקום מאוד מיוחד. בשונה מכל הקווים הספורטיביים והקימורים של קטנועים אחרים ה-NQi מעוצב בקווים נקיים וישרים (זה גם מוזיל מאוד את עלויות היצור) יותר כמו מכשיר חשמלי יוקרתי מאשר כלי תחבורה, משהו בו הזכיר לי את הקטנועים מהמזרח שהגיעו לפה בשנות ה-90 בקטע של טוב של רטרו, האם הוא יעביר את השוק את אותה מהפכה שלהם? מעניין איך דברים מתגלגלים. עם פנס הלד הבודד באמצע מסכת החזית והצביעה הלבנה אדומה שלו, הוא עורר הרבה מאוד תשומת לב.
כמו רוב הגל האחרון של כלים סיניים המיועדים לייצוא, גם ב-NIU הבינו שלא רק על המחיר לבדו יימכר הכלי - הוא חייב להעניק ללקוח את התחושה של מוצר איכותי. והוא אכן עושה זאת, בחומרים, בהרכבה, בגימור ובכלל בתחושה הכללית עליו בזמן ישיבה סטטית.
המימדים הקומפקטיים שלו גוזרים גם צפיפות מה בישיבה עליו. לי זה היה בסדר, אבל אם אתם נושקים ל-180 ס"מ ומעלה כבר תצטרכו למצוא תנוחה יצירתית. כמרבית הכלים החשמליים, גם פה אתם מוותרים על אחסון תחת הכיסא לטובת מיקום אחת הסוללות שלו (השנייה נמצאת מתחת למדרס הרגליים).
מסובבים מצערת
היבואנית מציעה שתי גרסאות הנעה לקטנוע הזה, ה"ספורט" וה"פרו". הן נבדלות בסוג הסוללות כאשר הספורט מקבל סוללות 26 אמפר והפרו הנבחן כאן סוללות 35 אמפר, הנגזרת היא כמובן טווח הרכיבה השונה בין השניים (100 ו-140 ק"מ מוצהרים בהתאמה), זמני הטעינה והמחיר.
על ההנעה, יחידה חשמלית שנמצאת בתוך הגלגל האחורי והיא מתוצרת BOSCH בהספק 3,000 וואט המקבילים ל-4.75 כ"ס. כאן מגיע הקטע הטריקי של מנועים חשמליים, כי למרות ההספק שאולי מקביל לכלים בנפח מסוים של מנוע בעירה פנימית, מנוע חשמלי "מתנהג" אחרת לגמרי במובנים של אספקת הכוח, היא מיידית, נטולת שיהוי בהיעדר כל צורך לצבור סל"ד עד הנקודה האופטימלית של רצועת הכוח.
כמה מילים על מצבי העבודה של הכלי הזה, ל- NQiשלושה מצבי רכיבה; E-Save החסכונית יאפשר לכם למצות את מלוא הטווח של הכלי, אבל עם הגבלה למהירות מירבית של 20 קמ"ש ותגובת מצערת מאולחשת, יש מצב שתגיעו לפגישה ממש ממש זקנים. מצב ה- Dynamic כבר מאפשר תנועה עירונית בעיקר בחלקים גדושים במיוחד והמהירות פה מוגבלת ל-50 קמ"ש. עוד "קליק" בבורר מצבי הנהיגה מעביר למצב Sport ומשחרר את מלוא הפוטנציאל החייתי שלו ולהעפיל לכ-75 קמ"ש. אבל שוב, אלו לא המספרים כמו האופן בו הוא מגיב לסיבוב המצערת במצב הזה. זה מפתיע בפעם העשירית כמו שזה הפתיע בראשונה - הוא פשוט יורה את עצמו מהרמזורים באופן שגורם לכל שאר הרוכבים להתרחק בשניות הראשונות וברמזור הבא כבר לא מסתכלים עליך כמי שרוכב על קומוקום עם גלגלים. מבחינת היכולות, לקחתי אותו לעליה לאוניברסיטה בתל אביב מכיוון רוקח בשני המצבים החזקים שלו הוא האיץ יפה בפנייה ובתחילת הדרך, אבל כאשר היא הפכה לתלולה המהירות בה הגעתם היא זו שתסחבו בה עד למעלה.
המצב הזה הוא באמת המומלץ ביותר לרכיבה על מנת למצות את יתרון המהירות העודפת בתנועה - אחד האביזרים הבטיחותיים הראשונים שיש לכלי דו גלגלי בעיר ובכלל. אגב עזרים בטיחותיים, אין לו ABS והוא מסתפק במערכת בלימה משולבת. היא עושה עבודה די טובה אבל השילוב בין מנופים קשים מאוד לבין הבלימה הרגרנטיבית שטוענת את הסוללות אומרת שצריך קצת זמן להתרגל לאיך שהוא מאט או בולם.
המימדים הזעירים שלו, מרכז הכובד הנמוך, הגלגלים הקטנים, כידון עם זווית צידוד נדיבה מרכיבים חולץ פקקים חשמלי מצוין. הוא מתמרן "על המקום" בין מכונית, בסמטאות, הוא נדחק למרווחים זעירים ויוצא מהם בקלות. למעשה זה מביא לנקודה נוספת שחייבים לזכור על כלי כזה - אם על דו גלגלי בדרך כלל לא רואים אתכם ואם רואים לא שמים פס, כאן אפילו לא שומעים אותו מגיע - זה ממש בעייתי כאשר ביום קיץ הלום צלזיוסים נהגים בתוך הקופסאות הממוזגות בכלל לא יודעים שאתה שם, והולכי רגל המדשדשים מבעד ללחות התל אביבית בכלל לא שומעים אותך מתקרב.
אז הוא מתמרן מצוין, ובמצב הפעולה החזק שלו הביצועים אפילו מצוינים - אבל איך הנוחות? ובכן, היא על התפר בין רעה לבלתי נסבלת. הכלי הזה לא קל, וכדי להתמודד עם זה הבולמים שלו קשיחים, הוסיפו לכך את ה"משקולת" הבלתי מוקפצת בדמות המנוע בגלגל האחורי והוא כלי שפשוט מרצד ומקפץ על שיבושים עם יכולת שיכוך ממש סמלית ואלו מגיעים עד ידיות הכידון. זו נקודה שאין מה לעשות, שש שנים בלבד של בניית קטנועים וכיוון למחירים אטרקטיביים - לא הולכים עם כיול מתלים מוקפד או שימוש ברכיבים איכותיים שם. אבל זה בדיוק מה שצריך בכלי עירוני.
חשבון בבקשה
אז איך נראה היומיום עם כלי כזה? ובכן זה מאוד תלוי בשני מרכיבים, איפה אתם רוכבים ואיפה אתם גרים. לגבי האיפה רוכבים - לא הייתי ממליץ בשום פנים ואופן לצאת עם ה-NIU מעבר לגבול העירוני, זה בסדר לחצות איתו מפתח תקווה, דרך בני ברק, רמת גן ולתל אביב (אולי פחות עכשיו כאשר הכבישים שם מלאי טלאים ובורות - אבל הבנתם את הרעיון), זה ממש רעיון רע לכם, לקטנוע ולתנועה לעלות איתו לאיילון. לגבי האיפה גרים - אחת לכמה ימים תצטרכו לטעון את שתי הסוללות שלו, הן לא קלות ושוקלות כ-11 ק"ג האחת. סחבתם מא"ג בצבא? אז זה שוקל כמו אותו מקלע מהולל. אם אין לכם חיבור קרוב לשקע, זה אומר לשאת אותן הביתה לטעינה - פחות כיף. זמן הטעינה עומד על כ-7 שעות מהשקע הביתי ובתרגום לשקלים אלו כ-4 שקלים לטעינה. בתור קטנוע חשמלי קטן, אתם לא רק חוסכים בדלק, אלא גם כמובן בהוצאות הנלוות של טיפולים שוטפים (אין שמן, רצועות, פילטרים, אטמים, פאלגים ושאר ירקות), הביטוח עומד על כ-2,000 שקלים כשל קטנוע 50 סמ"ק.
האחריות לכלי אינה מוגבלת קילומטרים ועומדת על שנתיים וכוללת את הסוללות והמנוע, שני הרכיבים היקרים ביותר בכלי (4,500 שקלים לסוללת ה-26 ו-2,890 שקלים למנוע).
במחיר של 16,500 שקלים לגרסת הבסיס ו-21 אלף שקלים לזו הנבחנת ה-NQi הוא לא כלי זול ותוחם את מחירי ה-125 פחות או יותר עד כדי נושק לקטגוריה מעל. הוא לא באמת בא להתחרות בהם, למרות שאחרי רכיבה עליו אני מסתכל על כל הרוכבים סביב ואומר "איך אנשים מסוגלים להעביר כל כך הרבה שעות על מפוח עלים רועש". הוא יותר פתרון לרוכבי אופניים או קורקינטים חשמליים שיודעים איך נראים החיים על כלי חשמלי אבל זקוקים למעטפת רחבה יותר של שימוש.
אנחנו נראה הרבה מאלו הולכים ומתרבים בשנים הקרובות, ובשנים האלו הם גם יסגרו את פערי המכלולים לטובת רמת רכיבה טובה יותר, המחירים יירדו ונראה גם אפשרויות לפתרונות טעינה במרחב הציבורי - שלושת החסמים בפני הכלים האלו שבשורה התחתונה ובכותרת העל אומרים אותו הדבר - "אנחנו העתיד של התחבורה העירונית - תתרגלו".