שאיפת אבק אחרונה לפני הסגר בראלי "אל הנגב"

52 מתחרים זינקו למרוץ של יומיים וכ-300 קילומטרים תובעניים בדיונות, סלעים ושבילים מהירים. למרות מגבלות הקורונה היה זה אירוע מהוקצע ומשובח, שחיזק את האמון בחוסן של הספורט המוטורי בישראל

  • ראלי
  • ספורט מוטורי
כתב: רמי גלבוע. צילום: רמי גלבוע, טלי אראל, נפתלי צנג, אלי רביבו, אלכס קורניצ'וק
רז היימן והלל סגל ניווטו היטב, שמרו על הרכב , והיו המהירים ביותר בין נווטי ספר הדרך

כאותו עוף-חול האגדי, כך גם הספורט המוטורי בישראל - הוא מתרומם ומתרסק, מתאושש ופורח, וקהילת המכורים לאדרנלין אינה מאכזבת לעולם. בשנים האחרונות מוביל את הסצנה דן קטנוב, שהאנרגיה החייכנית שלו מצליחה להלהיב וותיקים וחדשים, נהגים ואנשי סיוע, ואפילו מרככת את הגורמים הרשמיים והרשויות. בסוף השבוע האחרון של שנת תש"פ התכנסנו אל חאן 'ספינת המדבר', ההופך להיות בסיס היציאה הקבוע למירוצי המדבר בישראל.

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
טל ויינברג וניצן בוסתן פתחו את מבערי הצרעה הכתומה, והיו המהירים ביותר עם GPS וארבעה גלגלים

במרוצת השנים השתדרגה סצנת הספורט המוטורי לבלי הכר - רכבי המירוץ השתבחו לרמות מקצועניות, SBS'ים השתלטו על הזירה, הספורט הפך לחוקי למהדרין. כך החוקים והכלים, אבל האנשים לא השתנו בכלום - גם היום פגשתי בחניון את אותן עיניים יוקדות שראיתי ב'ראלי הקנאים' לפני עשרות שנים, אותה נחישות שפגשנו ב'ראלי הפרעונים' הבינלאומי, אותה תחרותיות ההופכת לחברותא וצ'פחות של מילואימניקים, ברגע שמכבים את שעוני העצר. גם מתחרות צעירות מתחילות להופיע על שניים ועל ארבעה גלגלים, תוספת ברוכה ומרעננת.

זיו כרמי ריחף מעל הדיונות, משיג זמני שיא לנווטי GPS

סיפור דרך או GPS?

אחת התוצאות של הקדמה הטכנולוגית היא המאבק בין שיטות הניווט. מאז ומתמיד היה ניווט ראלי מתבצע בעזרת "סיפור דרך" המוביל את מתחרים שלב אחרי שלב, בדרך לא נודעת. הניווט עם ספר דרך קשה ומאתגר, מעניק חשיבות עצומה ליכולות הנווט. ספר הדרך מאתגר בעיקר את האופנוענים החייבים לשמור עין אחת על השביל, עין שניה על סיפור הדרך.

סיפור הדרך מודפס על גליל נייר, הנווט מסמן בצבע נקודות חשובות. זה ניווט מאתגר וקשה (צילום: טלי אראל)

בעולם המרוצים הקלאסי-אירופי מתנהלים מרוצי ראלי-רייד באמצעות ספר דרך, כאשר מכשירי GPS מותקנים ברכב למטרות בקרה או בטיחות בלבד. האמריקנים עדיין משתמשים ב-GPS ואצלנו מנווטים בשתי השיטות - מה שיוצר שני מירוצים נפרדים, במסגרת אירוע אחד. צוותים שוחרי אתגרים וכאלה המתחרים גם בחו"ל, נצמדים לניווט בסיפור דרך - זה מאפשר להם להשתתף בליגות בינלאומיות ומטיל אחריות רבה על הנווטים והמארגנים, החייבים לייצר ספר דרך מדוייק ומפורט ביותר.

רכבי ה'צד בצד' נגישים יחסית, מאפשרים לנהגים חדשים להצטרף לזירה המוטורית

לצידם יש את שוחרי הניווט ב-GPS; הניווט האלקטרוני יותר קל ובטוח, מאפשר לנהגים לתת בגז בלי לחשוש מטעויות ניווט (המתרחשות גם עם GPS, אבל פחות). מסלולי הניווט בשתי השיטות שונים במקצת, כדי למנוע מצב בו יעקוב מתחרה סיפור דרך אחרי מתחרה GPS; כן, גם כאן צריך להגן על המערכת מפני קומבינטורים... דווקא האופנוענים הישראליים מקדימים לנווט עם סיפור דרך, ואחריהם מגיעות שאר הקטגוריות.

שי מימין, דן במרכז, גידי משמאל – שושלת משוגעים לדבר, המתמסרים לארגון אירוע ספורט מוטורי (צילום: אלי רביבו)

עסק משפחתי

אם השם "קטנוב" מזכיר לכם משהו מנבכי ההיסטוריה, אינכם טועים. מארגן האירוע הוא בנו של גידי קטנוב שארגן בשנות התשעים מרוצי שטח - בזמנו לא היה חוקי להתחרות בישראל, ולכן הוא קרא לאירועים "מסע ניווט לא תחרותי". בשנים ההן רכבו רז היימן ואביב קדשאי על אופנועים, חלק מהמתחרים הנוכחיים עוד לא נולדו, אבל דן ספג כבר אז את אוירת המרוצים על סיפון השברולט 'פרנקלין' המשפחתית, פריגטת שטח ענקית ומגושמת. גם היום מסמן גידי את ספרי הדרך, מסייע לבנו לארגן את המרוצים. הבת השנייה שי מטפלת במנהלות ושיווק, מטפחת קשרים מול הרשויות, וכיו"ב.

התמיכה והחיבור המשפחתיים הם קריטיים להצלחת המרוצים מכיוון שזו אופרציה מורכבת עם מעורבות קטלנית של רשויות, פרקליטים, צבא, רש"ט, ושאר גורמים המאשרים את קיום המרוץ והמסלול.

תנאי השטח היו מגוונים ומאתגרים. ברקע, טרייטון העיתונות שהביאנו עד הלום

לתת בגז

ולאחר כל ההכנות, האישורים, הביטולים, הכנת רכבי המרוץ ולילה מדברי שקט, התייצבו 52 המתחרים על קו הזינוק. מסלול היום הראשון כלל שלושה סטייג'ים באורך מצטבר של 240 קילומטרים; במהלך היום בוטל הסטייג' השלישי, עקב החום הכביר. רוב המתחרים מכירים היטב את איזור המירוץ שכלל את חולות עגור ושונרא, דיונות, שבילים משובשים, ומצוקים זקופים. כולם מכירים את האיזור אבל הניווט קשה מאוד בגלל ריבוי שבילים והיעדר נקודות ציון בולטות - למעט מגדל התחנה הסולארית הבוהק למרחוק, כאותו לפיד ענק.

ראשוני המתחרים סיימו את היום הראשון לאחר כשעתיים וחצי, וחזרו לחאן ספינת המדבר. המכונאים הסתערו על הכלים החבוטים, שליחים דחופים נשלחו לצפון להביא ציריות וצמיגים, אחרים נכנסו לסייסטה קלה, ארוחת ערב ושינה באוהל או בקתה ממוזגת. מסלול היום השני כלל שתי הקפות באורך מצטבר של 140 קילומטרים.

"יש ערימה של חבר'ה על הדיונה". בין קטעי הדירוג, כולם סחבקים וחברים טובים (צילום: טלי אראל)

הנשרים המריאו עם שחר

בכל מלחמה יש מערכות קטנות המורכבות מקרבות אישיים, שהם האנרגיה הדוחפת אותנו להגיע להישגים גדולים. אחד המתחרים אותו שמחתי לפגוש היה דרור כהן, נהג מירוצים וטייס חיל האוויר לשעבר, המרותק לכיסא גלגלים. דרור הוא בחור עקשן המורגל בהתמודדות עם משברים; ב-2008 הגיע דרור לזינוק לראלי פריס-דקאר, מצוייד בסילבראדו מרוץ שנבנה אצל עדו כהן, שני אנשי סיוע ונכונות גדולה לטרוף את אפריקה. דקאר 2008 בוטל יום לפני הזינוק (עקב איומי ארגון אל-קאעידה), אירוע היסטורי וטראומתי למשתתפים ולמארגנים, שנאלצו לספוג עוגמת נפש ענקית, והפסדים כספיים גדולים מאוד. בעקבות הביטול ההוא, הועבר הדקאר לדרום אמריקה.

דרור כהן התייחס למירוץ כאל סדנת גיבוש לקראת יציאתו הצפוייה לראלי מרוקו

דרור חזר לארץ והשתתף במספר מירוצים, אבל ב-2010 השבית את רכב המרוץ. והנה היום אני פוגש אותו ליד מאבריק X3 ערוך לקרב, מצוייד במערכת לניהוג באמצעות שתי הידיים בלבד. "המנגנון הייחודי הזה כל כך מהיר ואינטואיטיבי" מתלהב דרור לאחר המרוץ; "ההיגוי מהיר וקצר מזה של מאבריק סטנדרטי, ומנופי הגז והבלימה נוחים מאוד לשימוש". היה זה המירוץ הראשון של דרור ואבי כצוות, סדנת אימונים פנטסטית עבורם ועבור הספונסורים שלהם (ארגון נכי צה"ל, סגול שיקום ישיר, מ.נ.מ הכל לתעשייה). כמי שמתכוננים לצאת בשנה הבאה לראלי מרוקו (הם כבר נרשמו למרוקו 2020, אבל האירוע בוטל עקב משבר הקורונה) הם ניווטו באמצעות ספר הדרך, התברברו לא מעט, אבל הגיעו ליעד. איזה כייף לראות את הדבקות במשימה, ואת האש בעיניים.

אופנועי האדווצ'ר הכבדים התקשו לצלוח את הדיונות הטובעניות; ניר בקאי לא ויתר, והגיע לראש פודיום הקטגוריה (צילום: נפתלי צנג)

והמנצח הוא...

קשים ומעייפים היו הנהיגה והניווט, נפילות האופנוענים, ברבורים ותקלות ברכבי ה-4X4, אבל בסופו של היום יש פודיום; למען האמת, שני פודיומים, אחד של נווטי סיפור הדרך, והשני של נווטי GPS. המקום הראשון בין מנווטי סיפור הדרך מגיע לרז היימן והלל סגל, שסיימו את שני ימי המרוץ בזמן שיא של 4:28:14 שעות. ה"צהובה" של רז והלל אינה מהירה כמו המאבריקים והאופנועים, אבל עבודת הצוות והניווט הרהוט של הלל הובילו אותם לזמן המהיר בכל הקבוצות. רוני פישמן וכפיר נירי סיימו עם המאבריק ב-4:44:28. האופנוען המהיר ביותר עם סיפור דרך היה עמית שדות שסיים את המסלול ב-4:49:43 שעות.

בקבוצת נווטי ה-GPS, המהיר ביותר היה זיו כרמי עם אופנוע KTM, שסיים את המסלול ב-3:31:50 שעות. לטרופי טראק של טל ווינברג לא היו מתחרים, והוא טרף את המסלול ב-3:35:35. נדב לוגסי היה הסניור המהיר ביותר בין האופנועים; עם זמן של 4:48:24 הוא הוכיח כי גם לותיקים, יש עוד מה לומר.

את תוצאות הראלי המלאות ניתן לראות כאן.

טבלת התוצאות הסופיות של המירוץ
העוף המוזר במירוץ היה רכב העבירות של מיכאל חן שנלחם, ונשבר, ותוקן, ונשבר שנית. הוא עוד ישוב (צילום: אלכס קורניצ'וק)

עמותת הראלי-רייד הישראלית ודן קטנוב מתכוננים להוציא מרוץ נוסף ב 25-26 לדצמבר, הכינו את הכלים! השאיפה היא להמשיך ולהגדיל את מספר המשתתפים, בין השאר בעזרת תקנון שייקל על בעלי מאבריקים ו-RZR'ים להתאים את רכביהם לתקנון הבטיחות של המרוץ. אלי שחר הבלתי נלאה לקח על עצמו משימה זו והחלום הגדול לערוך בישראל ראלי בינלאומי שנתי, משימה בהחלט אפשרית (כבר עשינו אותה, ב-2019).

הטרייטון "פרו" העניק לנו טריטוריה צוננת, גם בחום של 40 מעלות

מרכבת העיתונות

לצורך סיקור הראלי סיפחנו לעצמנו מיצובישי טרייטון עם ערכת השטח 'פרו'. ברבות השנים למדתי כי טנדר 4X4 הוא רכב הסיוע הטוב ביותר לכיסוי מרוץ מדברי: הוא מהיר וזריז, עביר, הארגז הפתוח מאפשר להוביל ציוד ולהתמקם בעמדת צילום נוחה. הטרייטון המשופר הסיע אותנו על הכביש ברווחה גדולה ובשטח הוא היה זריז, עביר, וחסון. הטרייטון בלע שבילים בקלילות, הזדחל במעבר טכני אליו נקלענו לאחר התברברות, וריחף על פני הדיונות הלוהטות עם 20PSI בצמיגי השטח. ערכת השיפורים 'פרו' משביחה לא רק את איכות הנסיעה בשטח ובכביש, היא גם עמידה יותר בפני פגיעות צמיגים ונגיחות גחון. תענוג של רכב.

ווינברג טס בדיונות (צילום: אלי רביבו)

תודות ונצורות

תודתי נתונה לחברת כלמוביל על השאלת הטנדר, ותודות נוספות מגיעות למי שתרמו לקיומו המוצלח של ראלי "אל הנגב": מרכז שירות דן, עמותת איילים, עופרים על גלגלים, ד.ל.ב מוטוספורט KTM, התאחדות המכוניות והקרטינג בישראל, התאחדות הספורט המוטורי בישראל, עמותת הראלי רייד. תודות נוספות לרז הימן, אלי שחר, גיל גולדבוים, אורית קחטן, המועצה האזורית רמת נגב, חאן ספינת המדבר, משפחת קטנוב לדורותיה, רס"ר מעיין ארטן ממשטרת דימונה, מתאם פיקוד דרום. להתראות ב-24 לדצמבר, אינשאלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully