רכישת רכב היא, כידוע, מוצר צריכה שני ביוקרתו, אולם במשך שנים רבות עמד שוק הרכב בארץ על מחיר גבוה, בשל היעדר תחרות בתחום, ולנוכח הזיקה ההדוקה בין יצרני הרכב ליבואנים הישירים שלהם ששמרו על הגמוניה בשוק. תופעה זו לא נעלמה מעיני רשויות המדינה, אולם חרף ניסיונות שונים, לא הצליח משרד התחבורה להביא לשינוי של ממש בתחום הייבוא המקביל של רכבים.
ב-11.6.13 פורסמה הצעת החוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, שמטרתה, בין היתר, להסדיר בחקיקה ראשית את כלל העיסוקים והשירותים שהוסדרו עד כה בצווי פיקוח ולקבוע הוראות חדשות ומעודכנות לנוכח השינויים שחלו במהלך השנים בענף הרכב ובשירותים הניתנים בו. הצעת החוק הוגשה כחלק מן המגמה הרווחת בארץ בשנים האחרונות, לפיה יש להגביר את התחרות בשוק, על ידי הכנסת מתחרים נוספים, כדי שכלל הציבור יזכה ליהנות מטובין ושירותים מקצועיים זולים יותר. במסגרת הצעת החוק שולבו המלצות הוועדה להגברת התחרות שמינה שר התחבורה דאז בשנת 2011 להגברת התחרות בשוק הרכב. המחוקק ראה בחוק זה כחוק צרכני בעל חשיבות יוצאת דופן, עמדה שקיבלה ביטוי, בין היתר, בדיוני ועדת הכלכלה טרם אישור החוק.
בחוק, אשר נכנס לתוקף ב-18.10.16, נקבע, בין היתר, כי על יבואן ישיר חלה החובה לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בין אם מדובר ברכב שייבא היבואן עצמו או שיובא בייבוא מקביל. המודל שהוצע ואושר במסגרת החוק, הינו למעשה מודל הדומה לזה שנקבע במסגרת הדירקטיבה האירופאית, לפיו חלה על יצרן החובה לממש אחריות של רכב מתוצרתו, מבלי קשר למקום בו נרכש הרכב. סעיפי האחריות חוקקו בראש ובראשונה כדי ליידע את הצרכן אשר קונה רכב בייבוא מקביל כי הוא לא ניזוק ביחס לטיב האחריות שתוענק לרכבו לעומת רכישה מיבואן ישיר, שכן מימוש האחריות יבוצע בכל מקרה על ידי היבואן הישיר.
ביום 5.1.18 הגישו מספר יבואניות רכב ישירות עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד החלטת משרד התחבורה, לפיה על יבואני הרכב הישירים לממש את אחריות יצרן הרכב, בהתאם לחוק, לכל רכב מהתוצר המיובא על ידם לישראל, ככל שניתנה אחריות יצרן בגין הרכב, גם כאשר האחריות במדינת המקור הייתה אחריות טריטוריאלית, דהיינו אחריות שתחולתה הוגבלה לטריטוריה ספציפית, כך שעל פניו היא אינה תקפה במדינת ישראל. לטענת היבואניות הישירות, ככל שהיצרן הגביל את האפשרות לממש את האחריות שנתן לרכב רק לטריטוריה ספציפית, הרי שהיבואנים הישירים אינם מחויבים לממש את האחריות במידה שאותו רכב יובא לשטחי מדינת ישראל, ואילו היצרנים מצידם אינם צריכים לשפות את היבואנים הישירים בגין מימוש אחריות כגון דא, במקרה שרכב כאמור יובא למדינת ישראל. עתירתן של היבואניות הישירות, אשר לא השלימו עם "רוע הגזירה" שנחתה עליהן עם כניסת החוק לתוקף ואחריותן למימוש אחריות גם ביחס לרכבים שלא נמכרו על ידן, נועדה כך נראה כדי לעקור מתוכן את מימוש האחריות שהוטל עליהן, תוך הכנסת מגבלה טריטוריאלית לתנאי האחריות של רכבים שנמכרים על ידי יצרניות הרכב ברחבי העולם.
ב-2.10.19 הכריע בית המשפט המחוזי בעתירה המנהלית וקבע במסגרת פסק דינו כי החלטת משרד התחבורה, תואמת את לשון החוק, הולמת את תכליתו ומתיישבת עם ההיסטוריה החקיקתית שלו. לפיכך, הורה בית המשפט כי יבואני הרכב הישירים ייאלצו לממש את האחריות שנתן היצרן לרכב, גם בעבור רכבים אשר יובאו לישראל ביבוא מקביל, אף אם זו הוגבלה לטריטוריה מסוימת. היבואניות הישירות לא השלימו עם קביעת בית המשפט המחוזי וערערו לבית המשפט העליון. בעקבות דיון שהתקיים בפני מותב בראשו עמדה נשיאת בית המשפט, השופטת חיות, והשופטים פוגלמן וקרא, דחה בית המשפט את הערעור והותיר את קביעת בית המשפט המחוזי על כנה.
בית המשפט העליון קבע, כי הפרשנות שלפיה חובת מימוש האחריות חלה גם על אחריות היצרן כפי שניתנה במדינת המקור, היא זו המיטיבה להגשים את תכליתו של הסעיף לקדם את התחרות בשוק ייבוא הרכב דרך הסרת החסם שנגע ליתרונות המובנים של היבואנים הישירים במימוש אחריות היצרן. אימוצה של הפרשנות האמורה מונע מתן יתרון תחרותי ליבואנים הישירים תוך שמירה על גבולותיו של מוסד האחריות.
פסק דינו של בית המשפט העליון הוא משמעותי ויש בו כדי לקדם את כוונת המחוקק להגביר את התחרות בשוק הרכב ולהוזיל את מחירי הרכב לצרכן בישראל, תוך הבטחת איכות הרכבים שמיובאים לארץ. מעתה יידעו הצרכנים, כי הם יכולים לרכוש רכבים חדשים מיבואנים מקבילים במחיר מוזל, ובמקביל ליהנות מאחריות שניתנה לרכבים על ידי היצרן, באמצעות טיפול במוסכי השירות של היבואנים הישירים, באופן זהה לשירות שניתן לרכבים ממי שרכשו אותם מהיבואנים הישירים.
חובת מימוש האחריות הינה חובה קונקרטית שהוסדרה בשוק הרכב, ולא מצויה בענפים אחרים. ימים יגידו האם המחוקק יראה לנכון לאמץ את מודל מימוש האחריות גם בענפים נוספים.
עוה"ד אברהם מורל ממשרד איתן, מהולל ושדות ייצג בהליך העתירה המינהלית ובהליך הערעור בבית המשפט העליון את אחת מיבואניות הרכב המקבילות.