בעוד שבוע יוזנק ה"דקאר" מג'דה שבערב הסעודית למרוץ המדבר הארוך, המפורסם והמיתולוגי ביותר בעולם. ב-12 לינואר תעבור שיירת הדקאר כחמישים קילומטרים מאילת, אבל אנחנו לא נהיה שם; ויזות, קורונה, אולי בשנה הבאה? כפיצוי קיבלנו בסוף השבוע את "ראלי-רייד שועלי שמשון" שנפרש על פני 220 קילומטרים תובעניים; שני קטעי דירוג של 55 קילומטרים ביום שישי, ועוד 110 קילומטרים לקינוח שבת.
המעבר משדות הציד של אשלים למצפה רמון הכתיב סביבה ונופים אחרים ובעיקר, שטח הרבה יותר טכני. את הדיונות של שונרה החליפו ערוצי נחלים, שבילים טרשיים ומעלות, הכל מבותר על ידי חריצי מים מהגשם האחרון. טיב השטח הגדיל את העומס על הנהגים ורכבי המרוץ, ובעיקר על הנווטים שהיו חייבים להיות מדוייקים ופעילים יותר מהרגיל. גם הפעם היו מתחרים שניווטו בעזרת GPS (קל יותר, מהיר יותר), ואחרים המנווטים עם ספר דרך (קשה, מקצועי, ומקובל במרוצים באירופה).
על קו הזינוק
למרות מגבלות ארגוניות ותקציביות ולמרות דרישות הקורונה (כעשרה צוותים לא זינקו בגלל היעדר טפסי אישור קורונה), נרשמה השתתפות ערה יחסית; 32 אופנועים, 9 רכבי Side by Side (רובם מאבריקים, מיעוטם פולאריס), טרקטורון אחד מהעידן שלפני, ורק שלושה רכבי מרוץ קלאסיים - הבאגי הנצחי של אילן פטורי ואור אלירז (מקום ראשון בקטגוריית OP3000), ארז אברמוב ואיברהים עיסא (מקום ראשון ב-T3), ואיאב אלעסיבי ויובל שרון בטנדר הקשיש של שי שמעוני; הצוות בקושי סיים את היום הראשון, עבד כל הלילה על החלפת מצמד, אבל הטנד נפח את נשמתו על קו הזינוק ליום השני.
קטגוריית ה-SBS ממשיכה לפרוח ולדחוק החוצה את רכבי המרוץ המסורתיים; אלירן יפרח הוציא את הזמן הטוב ביותר לנווטי GPS, 3:34 שעות. אלירן נהג ללא נווט, מסתייע בשני מכשירי GPS. ה-SBS הראשון בין נווטי ספר דרך היה רוני פישמן / ניר כפיר, עם 4:19 שעות (כולל עונש). זיו כרמי היה האופנוען המהיר ביותר עם KTM 400, מסיים את המרוץ בזמן מבריק של 3:14 שעות. תוצאות מלאות של המרוץ, באתר הייעודי.
במקום הראשון בקבוצת האופנוענים עד 250 סמ"ק מצאנו את יעל קדשאי, הבת של. יעל עשתה קפיצת דרך מדהימה מאז הראלי הקודם (בהכירי את הגנטיקה המשפחתית אני לא ממש מופתע), והובילה את הקטגוריה בבטחה ובמקצוענות. נדב לוגסי ניצח בקטגוריית הסניורים עם 4:27, כבוד לוותיקים.
דן קטנוב המארגן שמח לפגוש את ותיקי הדור אבל הוא שמח לא פחות, למצוא חבר'ה צעירים ונלהבים עם אופנועי 125 סמ"ק דו פעימתיים המתחרים עם ספרי דרך, סימן בדוק לרצינות כוונותיהם. השטח הטכני הכתיב קצב מתון מזה שהיה מקובל בדיונות. דרור כהן ואבי פרימט מתכוונים לצאת לראלי מרוקו, וביום השני נשבר במאבריק שלהם המתלה הקדמי. אבי ביצע אלתור שטח מבריק, והם הצליחו לסיים את הסטייג' השני. חברת 'פוינטר' תרמה למארגנים מערכת איכון בזמן אמת, מערכת זו מגבירה את רמת הבטיחות והמידע שבידי המארגנים.
בשנה הבאה, נשב על הפודיום
המתחרים איתם דיברנו היו נלהבים מהמירוץ, איכות הארגון והמסלול המשובח. דן קטנוב עוד לא יודע מה תהיה תוכנית המרוצים ל-2021, זה תלוי במידת התיאום והמימון שיקבל מההתאחדות למכוניות וקארטיג בישראל. ההתאחדות מעבירה למארגנים נתחים מתקציב משרד התרבות והספורט, וקטנוב מקווה להמשיך ולמצוא שיתוף פעולה גם בעתיד - ככל שיועברו תקציבים נוספים, הוא יוכל להוזיל את מחיר ההשתתפות, הגבוה מאוד היום. קטנוב לא מתחייב אבל אלי שחר מההתאחדות מקווה לראות לפחות מרוץ אחד במרץ-אפריל, ועוד מירוץ בינלאומי בסתיו.
תודות לתומכים
כל משפחת קטנוב נרתמת לארגון המרוצים במלוא עוצמתה, אבל הם לא היו מסוגלים להרים אירוע כזה בלי תמיכה נוספת - חשוב להכיר בכך ולהודות להתאחדות למכוניות וקארטניג בישראל, מרכז שירות דן, ד.ל.ב מוטוספורט יבואני ק.ט.מ, רן סיטון ועמותת הראלי רייד, וכמובן מועצה אזורית מצפה רמון, רמת נגב, ומתאם פיקוד דרום. ללא הרתמות כל אלה, היינו רק ממשיכים לחלום על מרוצי מדבר בישראל.
