ג'יפ גלדיאטור: טנדר (כמעט) ללא פשרות

הגלדיאטור מגלם 75 שנות ניסיון של מותג ג'יפ, משלב עבירות של עז הרים עם כושר העמסה של פרד. ירדנו איתו לנגב, וגילינו טנדר המשווע למסעות ארוכים ואתגרי עבירות

רמי גלבוע
גלדיאטור 1973 מקסים ומלא כריזמה, הדגם החדש מתוחכם ומפנק פי כמה וכמה (צילום: רמי גלבוע)

גלדיאטור הוא אחיו גדוש הסטרואידים של רנגלר רוביקון, זהו כנראה טנדר ה-4X4 העביר והכריזמטי ביותר על הפלנטה ביצור סדרתי כיום. חברת סמלת מייבאת אותו בשלוש רמות גימור, כולן במפרט 'רוביקון' הקרבי ביותר. טווח המחירים נע בין 419 אלף שקלים לגרסת בסיס, 449 אלף ל-S, ו-464 שקלים לרכב המבחן S-Safety הגדוש בפינוקים ובמערכות בטיחות אקטיביות.

מחירים אלה אמורים לשמוט את לסתו של כל ישראלי אבל האמת, הם לא לגמרי שערורייתיים; גלדיאטור בסיסי עולה 'רק' 15 אלף שקלים יותר מג'יפ רנגלר רוביקון, כ-150 אלף שקלים יותר מטנדרים יפאנו-תאילנדיים או אמריקני בריון; מחיר הגלדיאטור פורץ את גבולות הסגמנט, אבל - ג'יפ גלדיאטור אינו טנדר. זהו רכב ייחודי, רכב מסעות עתיר יכולות. כרגע אין לגלדיאטור שום מתחרה - מבחינת עבירות, עמידות ופוטנציאל שיפורים, זהו טנדר השטח האולטימטיבי. בעתיד יופיעו מתחרים כמו ברונקו (לקראת 2025), ריוויאן החשמלי או טנדר דיפנדר - כל אלה נמצאים עדיין בשלב הפנטזיה המעורפלת.

עוד בוואלה!

רונאלדו ומסי, ווילי נתניהו והשוד: ערן זהבי מתארח בפודיום

לכתבה המלאה
קלאסיקה מודרנית. ניתן להבחין בחלקי הגג הפריקים, ובכיסוי הארגז האופציונאלי (צילום: רמי גלבוע)

מבחינת שימושיות, הגלדיאטור אינו מסוגל להתחרות בטנדרים אמריקנים כמו דודג' ראם, סילבראדו או F350; אפילו טנדרי 1-טון קומפקטיים מובילים וגוררים טוב יותר, וכולם מציעים רמת עידון ופינוק גבוהות מאלה של הגלדיאטור. היבואנית הרשמית סמלת אינה מביאה (עדיין) את הגלדיאטור בגרסת הדיזל החזקה והחסכונית יותר; מי שמחפש דיזל עשוי למצוא את מבוקשו אצל יבואנים מקבילים המציעים גם גלדיאטור 'ספורט' הזול בכ-100,000 שקלים. הגלדיאטורים מייבוא מקביל מגיעים במפרט אמריקני עדיף, החל בצמיגים גדולים יותר, וכלה בפרטים קטנים בנבכי המכאניקה והסרנים. גם סמלת שוקלת ייבוא גרסאות 'ספורט' ודיזל.

לא חסכנו מהגלדיאטור דבר, והוא לא מיצמץ; צריך מכשול מאוד קיצוני, כדי לעצור אותו (צילום: רמי גלבוע)

מראה עיניים

חלקו הקדמי של גלדיאטור הוא העתק מדויק של ג'יפ רנגלר, עם שבכת 7 הפסים ושני הפנסים העגולים, מכסה מנוע דומיננטי, ומרכב רבוע המזכיר בלוק איטונג. לאחורי המרכב האייקוני מוצמד ארגז מטען חדש לחלוטין. האמריקנים מתים על תצורת ה-Pickup, והגלדיאטור קשוח, מתנשא, משדר כוח ברוטאלי. זה מה שאוהבים הלקוחות, ואת זה הביאו האמריקנים לרמה כמעט מושלמת. אני יכול להתלונן על פנסים אחוריים החשופים לפגיעת סלעים וגזעי עצים, אני יכול להתעצב על זווית הבטן הבעייתית, אבל אלו שטויות - הוא רכב שטח מקסים, למי שאוהב את הסגנון הזה, כמוני. במסגרת המבחן אני מוכן להתעלם ממדרגות הצד המוזרות שעל רכב המבחן; הן לא מתאימות לרכב שטח רציני, המקוריות הרבה יותר טובות.

חיבור שתי הקוביות מזכיר את האמר H1 המקורי, עוד אייקון אמריקני בעל דימוי קרבי. אחד הפיצ'רים הכי מדליקים בגלדיאטור הוא היכולת לפרק מעליו חלקי מרכב מיותרים; תוך 15 דקות ניתן לסלק את הגג הקשיח ואת הדלתות, להשכיב את החלון הקדמי על מכסה המנוע, להרכיב גג ברזנט ודלתות "חצי". מודולריות זו שומרת את ה-DNA ורמת הפאן של רכבי ג'יפ הקדומים אבל יש לה מחיר, עליו נדבר בהמשך.

מיני האמר? אני לא אוהב ג'יפים שחורים, ולכן הוספתי עיטורי בוץ (צילום: רמי גלבוע)

מרחב מחיה

תא הנוסעים של גלדיאטור זהה לזה של רנגלר JL העכשווי; הוא פשטני ועם מסר של עמידות, צפוף יחסית, חלונותיו צרים ונמוכים. אהבתי את מערכת הצליל והמזגן, ואת צג המולטימדיה 8.4-אינץ' הבהיר והצלול, הפעלתו קלה ואינטואיטיבית. המצלמה מספיק טובה כדי לסייע בתמרוני רוורס בשטח טכני. הישיבה נמוכה יחסית, אבל יש מרחב מספיק לארבעה נוסעים. מאחור מרווח יותר מאשר ברנגלר, יש תיבת אחסון מתחת למושב האחורי.

במונחים של ג'יפ פריק ופתוח, תא הנוסעים מצוין ושימושי. הכל חסון ומוצק, נוח יחסית לתפעול (צילום: רמי גלבוע)

תא הנוסעים גדוש בבעיות ארגונומיות אותן אי אפשר לקבל ברכב שמחירו מעל ל-400 אלף שקלים, אלא אם הוא ג'יפ בעל מרכב מתפרק. הישיבה נמוכה, תא הכפפות מיניאטורי, מנגנון כוונון משענת המושבים מגוחך, אין מספיק תאי אחסון, יש דונמים של מתכת ופיברגלס חשוף, חומרי הדיפון בינוניים ביותר. מפרט הבטיחות הנמוך בדגמי הבסיס, נותן לאייקון האמריקני ציון מביך של אפס כוכבי בטיחות בדגמי הבסיס, ארבעה כוכבים בלבד ברכב המבחן. בגלל הגג הפריק יש רק ארבע כריות אוויר. אלו מגרעות רציניות אבל שוחרי המותג מוכנים לקבל אותן בסלחנות של חסידים שוטים, מכיוון שלגלדיאטור יש גם חבילת יתרונות עצומים וייחודיים.

המרחב מאחור מצוין לשניים, עם החלונות הקטנים יוצרים תחושה של חלל קטן (צילום: רמי גלבוע)

לקחנו את סבא לטיול

אנשי השיווק של ג'יפ יודעים לנצל נוסטלגיה, ולכן בחרו בשם "גלדיאטור" לטנדר שלהם. "גלדיאטור" היה טנדר מיתולוגי בשנות השישים של המאה שעברה, ועכשיו הוא נבחר כדי לקדם את מכירות הטנדר החדש. ברוח זו יצאנו לפגוש את הגלדיאטור 1973 של ערן אלדר; זהו חד-קבינה מקסים ביופיו ובכריזמה האדירה שלו. ערן רכש את הטנדר במדינת יוטה, בה יש מעט חלודה. שכבת לקה שקופה משמרת את הפאטינה המיושנת של הרכב, שמרכבו יציב ומוצק במידה מפתיעה.

מפגש בין-דורי בתל חדיד. הגלדיאטורים לעסו את הסלעים כאילו היו אספלט נקי (צילום: רמי גלבוע)

מתחת למכסה המנוע פועם V8 מחוספס וקשוח, AMC בנפח 5.9 ליטר או "360" באינצ'ים מעוקבים. מנוע קלאסי זה מייצר רק 200 כ"ס אבל יש לו 65 קג"מ המתייצבים לעבודה בסל"ד נמוך מאוד. מאחורי ההגה יכולתי לחוש את פעימת הבוכנות הגדולות, את נשיפות הקרבורטור ואת ניחוחות הבנזין. הטנדר הזה עובר בהילוך שני ו-2X4, מכשולים שהיו מכשילים הרבה רכבי שטח מודרניים. מוט ההילוכים מזדקר מהרצפה, המצמד גס להפעלה, המתלים קשים. זה רכב שטח 'כמו שעשו אותם פעם', מכונה סוחפת ומלאת נשמה.

קל לדמיין אותו עם ערימת חציר בארגז, קאובוי חרוש קמטים לועס מסטיק ורובה ציד על המושב לצידו (צילום: רמי גלבוע)

על הכביש

אנחנו יכולים לפנטז עד מחר על מסעות שטח אבל את רוב זמננו, אני מבלים על הכביש. גלדיאטור 2021 מבוסס על רנגלר JL שהוצג לפני כשלוש שנים. ה-JL הציג שיפור משמעותי ברמת העידון והתחכום שלו אבל בסופו של דבר, זו פלטפורמה המיועדת לשטח - שלדת סולם ושני סרנים חיים, מרכז כובד גבוה ומתלים ארוכי מהלך, צמיגי שטח, מרכב פריק. זו נוסחה בדוקה להתנהגות כביש בעייתית, אבל האייקון האמריקני מצליח להעניק איכות חיים סבירה לגמרי על הכביש. נוחות הנסיעה מספקת לחלוטין.

הנדסת האנוש מוכתבת על ידי הצורך לפרק דלתות, אבל התוצאה צריכה לספק כל עכבר שטח (צילום: רמי גלבוע)

לעומת מנוע ה-2.0 ליטרים המוגדש והלא אמריקני בעליל, גלדיאטור רוביקון חמוש במנוע ה-3.6 ליטר הקלאסי, 6 בוכנות והספק מירבי של 285 כ"ס. הוא מתאים לעבודת שטח אבל על הכביש הוא רועש למדי, נדחק לעתים קרובות לסל"ד גבוה, מוריד 2 או 3 הילוכים בכל עקיפה. צמיגי השטח אינם מגבירים את תחושת הביטחון והשקט, ונסיעה ארוכה מחייבת מידה של ערנות. נהיגה ספורטיבית. נהיגה ספורטיבית? עזבו אותי, האספלט הוא רק אמצעי להגיע לשטח, לא המטרה. רכב המבחן בגימור S-Safety צוייד בבלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, והתרעת רכב ב"שטח מת"; אין שמירת נתיב, ולגרסאות הבסיס אין מערכות בטיחות דינמיות. זו בעיה עם רכב יקר כל כך, בעל התנהגות כביש לא מושחזת. תיבת ההעברה של הגלדיאטור אינה מציעה מצב 4X4 לכביש, המשפר את בטיחות הנסיעה בכביש רטוב.

מצאתי את עצמי משייט במהירויות נמוכות יותר מהרגיל אצלי, 100-110 היא מהירות נוחה ונינוחה, בה עוד אפשר לשוחח בלי להרים את הקול. בסביבות 90-120 הוא יעבור 8-9 קילומטרים לליטר, במקרים נדירים ורגועים תעברו 10 קמ"ל. שטח רגוע, נסיעה עירונית? אל תבנו על שום דבר מעבר ל 6-7 קמ"ל. דיונות קיץ? יאללה, תכינו ג'ריקן דלק רזרבי.

יוצאים לטחון דיונות? תכינו ג'ריקן דלק, הגלדיאטור צמא מאוד (צילום: רמי גלבוע)

מחיר המודולריות

זה המקום להעמיד סימן שאלה על אחד היתרונות המיוחצנים ביותר של רנגלר - היכולת לפרק גג, דלתות וחלון קדמי היא פנטזייה עתיקת יומין, אבל יש לה מחיר גדול. המרכב הפריק פוגע ברמת השקט והעידון של רנגלר/גלדיאטור, מייצר רעש ורעידות, אינו מאפשר התקנת יותר מארבע כריות אוויר, ומוריד את רמת הבטיחות הפסיבית של האייקון האמריקני.

כתבי רכב וג'יפאים מושבעים אוהבים להתהדר בתכונת הפריקות, אבל מתי ראיתם לאחרונה רנגלר הנוסע בלי דלתות, או עם חלון קדמי מקופל קדימה? זה חיזיון נדיר מאוד, בוודאי בישראל. נראה כי האמריקנים מעדיפים את יתרונות המרכב המודולרי ומוכנים לקבל את חסרונותיו, כדי לשמור את תחושת החופש המשויכת לג'יפ. חיזוק לגישה זו נוכל למצוא בהחלטת פורד, לייצר את הברונקו המודרני עם מרכב פריק - הם יכלו לבחור במרכב קלאסי אחוד, אבל החליטו שעדיף להציע מרכב מודולרי.

הארגז הזה לא נועד לעבודה, כל טנדר ממוצע יציג יכולות העמסה גבוהות יותר בפחות כסף (צילום: רמי גלבוע)

כל אחד והגלדיאטור שלו

היתרונות הגדולים ביותר של גלדיאטור היא היכולת לעצב אותו בדיוק כרוחך. אתה יכול לרכוש גלדיאטור 'ספורט' ולהשאיר אותו עם צמיגי 31 אינץ', אתה יכול להרכיב עליו 37 אינץ' או אף יותר. אפשר לשנות את יחסי ההעברה, להרכיב מתלים משופרים, סרנים מחוזקים, מנוע V8 עם 460 כוח סוס או דיזל חסכוני, כמעט כל מה שעולה על רוחך - קיבלתי סחרחורת רק מלדפדף בקטלוג התוספות של ג'יפ ו-Mopar.

שיווק הגלדיאטור בישראל רק החל, וכבר מצאנו אחד שעבר סדרת שיפורים מסיבית; הגלדיאטור נרכש ושופר אצל "סופר ג'יפ" (מתלים, צמיגים), הצטייד אצל "איש שטח" (אוהל גג, צלייה, אוהל מקלחת), וקיבל ארגז אלומיניום מקסים עם דלתות 'שחף', תכנון וייצור של סדנת "ראסטה". באותה הזדמנות קיבל גם מיכל מים 130 ליטר, מצבר משני, חימום מים בגז, כיריים 2 להבות, מקרר/מקפיא 85 ליטר.. כל מה שצריך כדי לבלות שבוע עצמאי במרחבי הנגב.

גלדיאטור הוא גם הצהרת אישיות; כאן, בגרסת מסעות משובחת של סדנת ראסטה (צילום: רמי גלבוע)

יורדים לשטח

חוויית הגלדיאטור מתחילה כאשר אתה מפנה את צמיגי השטח השמנמנים ימינה, ויורד אל השביל. המהדרין ישקיעו כמה דקות כדי להוריד לחץ אוויר, אולי לפרק את חלקי הגג הקדמיים, יש בתא המטען נרתיק מיוחד לאכסן אותם. אתה פותח חלונות, נכנס למצב Relax ומפליג לדרכך. המתלים נפלאים, המנוע פועם בעדינות, הסרנים החיים מרגישים לגמרי בבית.

הגעת למכשול? תן עוד קצת גז (או פחות), והמכשול מאחורייך. רוב הזמן תנוע ב-4X4 רגיל, בקטעים טכניים תשלב 'קצר', לבקרה טובה יותר של כוח המנוע. שילוב 4X4 והילוך קצר מתבצע באמצעות מוט מכאני מסורתי, סרבן ועקשן למדי. הגעת למדרגה מוגזמת, הצלבות פראיות ודרדרת משוחררת? אתה מוזמן לנעול דיפרנציאל אחורי, לנתק מוט מייצב קדמי, לנעול דיפ' קדמי. המגרעת הבסיסית היחידה היא זווית הבטן, הנפגעת על ידי בסיס הגלגלים הנרחב; אתה עלול להיתקע על הבטן, במעבר סוללה שלא יציק לג'יפים קצרים יותר. צריך להיות ערניים, ולא להזדחל לאט מדי מעבר לסוללה.

גלדיאטור מסעות מאולתר; הרכבנו בארגז אוהל זוגי ב-100 שקל, והנה לנו מוטורהום מדברי... (צילום: רמי גלבוע)

גמרנו עם עבירות? חזור ל-4X4 רגיל, ותן גז. בולמי FOX וסרן קדמי חי מאפשרים לך לתפור במהירות את שבילי המדבר, בלי לחשוש מקריסת החרטום או קריעת צמיג. רק שים לב לשאר המשתמשים בדרך; ג'יפאים אחרים, צועדי שביל ישראל או מדוושי אופניים. הורד מהירות והתחשב בהם, אתה לא בבאחה-1000. היתרון הגדול של גלדיאטור הוא לא עצם העבירות שלו; מה שאהבתי הייתה תחושת הביטחון המוחלט שהוא נתן לי - הוא עביר ועמיד, צמיגיו קשיחים, אין בו פלסטיקים מיותרים. אין בעולם שום רכב אחר היכול לצאת מאולם תצוגה, ולצאת לשטח בלי שום הכנות מיוחדות.

הארגז אינו אופטימאלי אבל הוא מעניק לרנגלר רמת שימושיות חסרת תקדים, למסעות או תחביבי פנאי (צילום: רמי גלבוע)

האטרקציה הגדולה של גלדיאטור הוא ארגז המטען; הוא קטן במונחים של טנדרים אמריקנים גדולים, קטן במקצת אפילו מארגזי טנדרים 1 טון המקובלים אצלנו. אבל הארגז מגדיל את שימושיות הרנגלר בכמה רמות, נוח להעמיס לתוכו, הדלת נפתחת על בוכנה הידראולית, יש תאורה פנימית. רכב המבחן צויד בכיסוי ארגז שימושי ומתקפל; מאוד נוח ואלגנטי אם כי לא אטום לחלוטין. לצערי, אין בגלדיאטור קרסים חיצוניים לרתימת ציוד, ואני לא כל כך רואה איך מרכיבים עליו קשת העמסה שלא תפגע בעיצובו.

מנהגי הכביש סבירים בלבד, האספלט הוא רק קטע קישור לשטח מבחינתו (צילום: רמי גלבוע)

סיכום אירוע

עם כושר העמסה של 600 קילוגרם בלבד, אף אחד לא ירכוש גלדיאטור כדי לבצע הובלות, גרירות או שיפוצים וגננות. זהו ג'יפטנדר יחיד וייחודי, ובינינו? אין בעולם שום רכב שאני רוצה יותר מאשר גלדיאטור דיזל, מסודר לטיולי שטח. זה לא עניין של כסף, של יכולות כביש, עידון ונוחות, או אפילו מערכות בטיחות. זהו הרכב האולטימטיבי עבור עכברי שטח, אפילו אם הם לא מתכוונים לחצות את המדבר המערבי. השילוב בין יכולות שטח והעיצוב עושה את הגלדיאטור לרכב נחשק ומבוקש, מפעלי ג'יפ אינם מסוגלים לעמוד בקצב. כך יהיה עד שיושק הברונקו החדש, ואז נחזה בקרב הטיטאנים.

הכי יפה לו בוץ (צילום: רמי גלבוע)

על הצד הטכני: ג'יפ גלדיאטור רוביקון Safety S

מנוע: בנזין אטמוספרי 3.6 ליטר, V6, 3,604 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 285/6,400
מומנט/סל"ד (קג"מ): 35.3/4,800
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
תאוצה 0-100 (שניות): כ-9.2 שניות
תצרוכת דלק מבחן (קמ"ל): 6.9

הנעה: אחורית, 4X4 לשטח, הילוך כוח
עזרי עבירות: בקרת משיכה, 2 נעילות רוחביות, ניתוק מוט מייצב, מצב OffRoad+

אורך (ס"מ): 553.7
רוחב (ס"מ): 187.5
גובה (ס"מ): 170.3
בסיס גלגלים (ס"מ): 350.0
מרווח גחון (ס"מ): 28.1
זווית גישה / נטישה / בטן (מעלות): 43.3 / 26 / 20.3
צמיגים: שטח מלא 275/75R17
משקל עצמי (ק"ג): 2,282
כושר העמסה / גרירה (ק"ג): 600 / 3,500
מידות ארגז (פנים, ס"מ): אורך 153, רוחב 127, עומק 44

מחיר: 464 אלף שקלים (מבחן), 419 אלף שקלים (בסיס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully