בדקנו: מערכת לזיהוי רכב ב"שטח מת"

מעטפת ההגנה סביב כלי רכב הולכת ומשתפרת מרגע לרגע. לא משנה באיזה אפיק בטיחותי ניגע, או מאיזה מותג או קטגוריה מגיע כלי הרכב, אפשר להבחין במשוואה מתכנסת ברורה שחותרת להגנה מקסימלית על הספונים במכונית ועל אלה מסביבה. זה מתחיל בשלב התכנון של אזורי ספיגת אנרגיה וכלובי הגנה, ממשיך עם עמוד השדרה עצמו שכולל את כל מרכבי השלדה, ומסתיים עם שלל מערכות אלקטרוניקה שנועדו למנוע את התרחשות התאונה וגם לצמצם את תוצאותיה אם הגרוע מכל בכל זאת הפך לבלתי נמנע. למעשה הדבר היחיד שלא השתנה במשוואה הזו, זה הקוף שעדיין מחזיק בהגה. ויש שיאמרו שלא רק שלא השתפר, אלא נעשה שאנן, בטוח בעצמו ובמערכות ההגנה שמקיפות אותו, עד שהוא למעשה הולך ונהיה נהג גרוע יותר ככל שחולף הזמן.

הפעם לא נדון באמיתות הטענות להידרדרות יכולות הנהיגה, אלא באחת ממערכות הבטיחות שכבר נמצאת בשימוש מזה כעשור והופכת נפוצה יותר. היא נקראת BSD (ר"ת: Blind Spot Detection, יש המשתמשים בכינויים אחרים), והיא מטפלת בזיהוי רכב ב"שטח מת" - האזור שמאחורי ומצדי המכונית שבכיוון נכון של המראות לא באמת קיים, אבל מכיוון שמרבית הנהגים לא יודעים כיוון מראות נכון מהו - לא תמיד זוכה לכיסוי מלא או אפקטיבי של המראות. לרוב מערכת הבטיחות הזו מורכבת מאוסף של חיישנים שונים (מצלמות או רדאר, או גם וגם), שמנטרים את התנועה מאחורי כלי הרכב ומשני צדדיו, ואם הם מזהים תנועה באזור המוגדר, הנהג מקבל התרעה בקול ובחיווי ויזואלי (לרוב באזור או על גבי המראות).

עד לא מזמן, אם מערכת הזיהוי לא הותקנה בשלב ייצור המכונית, לא ניתן היה להוסיפה אח"כ. אבל המצב הזה השתנה וכיום הטכנולוגיה זמינה יותר, וערכות התקנה שונות ממקורות עלומים, קיימות אצל חלק ממתקיני אביזרי הרכב. יש אפילו מגוון ערכות שכאלה שזמינות לרכישה ב-Aliexpress, ולמי שגם יש ידיים טובות יכול להתקינן לבד.

לאחרונה הצטרפה למגרש מערכת חדשה שנקראת Baware BSD. היא פותחה ע"י חברת SerVision (סרווז'ן) - חברת סטארט-אפ ישראלית שפיתחה אפשרות לדחיסת וידאו ברוחב פס צר - דבר שמאפשר שידור וידאו באיכות גבוהה, ובזמן אמת, על רשת הסלולר. ב-2018 חברת הסטארט-אפ נרכשה ע"י 'א.ד.י מערכות', שכבר תקופה עסוקה בשינוי מיקוד מחברת התקנות, לחברה שמציעה פתרונות לניהול ציי רכב, אבטחה ובטיחות.

בכל פעם שמופיע רכב מאחור, מימין או משמאל, צגי החיווי שמותקנים על הקורות הקדמיות מוארים ומתריעים שיש רכב בשטח המת שיתכן וחמק ממבטו של הנהג. במידה והנהג מפעיל את ידית האיתות, גם נשמעת התרעה קולית שמזהירה כי השטח אליו הנהג מתכנן להגיע לא פנוי. טווח ההתרעה שלהם משתנה בין המערכות השונות ונע בין 10-27 מטר מאחורי הרכב.

מגוון המערכות שקיימות בשוק דורשות קידוחים חיצוניים בפגושים להתקנת מצלמות או חיישנים. מערכת ה-Baware BSD היא היחידה שמותקנת על השמשה האחורית של הרכב ולא דורשת קידוח חיצוני. הקידוח היחיד נוגע לתאורת החיווי בתוך המכונית שעל פי רוב מותקנת על קורות הצד הקדמיות.

המערכת עצמה מבוססת רדאר, טווח הניטור מאחור הוא 70 מטר ובזווית של 180 מעלות. היא מתחילה לעבוד במהירות של החל מ-5 קמ"ש ומתריעה בחיווי ויזואלי כתום על כל כניסה של כלי רכב לתחום "המת" ועד לטווח של 27 מטר מאחור. ממהירות של 40 קמ"ש, היא תפעיל בנוסף גם חיווי קולי, וזאת במידה וידית האיתות מופעלת לאותו הכיוון בו נתגלה המכשול ולטווח של 20 מטר מאחור.

מזג האוויר לא אפשר בדיקה של המערכת של Baware BSD בערפל או בתנאי מזג אוויר חורפיים (גשם, שלג וכו'), אבל כן בתנאים חום קיצוניים. לאחר שעות מרובות של נסיעה בתנאים מגוונים ביום ובלילה, אפשר לסכם ולומר שאת משימתה העיקרית היא עושה ביעילות. היא מגלה כל כלי רכב - כולל דו-גלגלי שנמצא בשטח המת - ומצליחה להתריע גם כשפער המהירות בינה לבין הרכב האחר גדול. למשל כשרכב אחר עוקף במהירות גבוהה מאוד ביחס אליה או להיפך. גם החיווי הקולי יעיל בעת עקיפה או חזרה ממנה - כמובן בהנחה שהנהג הפעיל את ידית האיתות לכיוון הנכון (בדומה לקיים במערכות BSD מקוריות).

עם זאת, המערכת של Baware BSD לא חפה מחסרונות ובראשן מצריכה מיקום מדויק של תאורת החיווי אחרת הוא לא נראה באור יום. היא גם מתקשה באיתור אופניים וקורקינטים למיניהם, וגם אופנועים "שסוגרים" מהר - אבל כל אלה גם מאתגרים את הטובות שבמערכות המקוריות.

לאורך כל תקופת הבדיקה היא דייקה בהתרעות, כשהפעם היחידה שנצפתה התרעת שווא היתה בנסיעת פקק בכביש בינעירוני (20-40 קמ"ש) באיזור עבודות תחזוקה כשגדר הבטיחות הוצמדה קרוב מאוד למסלול הנסיעה, ובחלק מהמקטעים נקלטה בטעות כעצם שנמצא "בשטח המת".

מחירה של מערכת Baware BSD עומד על 1,690 שקלים כולל מע"מ והתקנה. כרגע משרד התחבורה או חברות הביטוח לא מוכנות לסבסד את המערכת, גם כשזו - עפ"י מדד הבטיחות של משרד התחבורה - מזכה את המכונית בנקודת בטיחות אחת (מתוך 8).

זהו מחיר יקר משמעותית ממה שניתן לקנות ב-Aliexpress למשל, אבל זו לא חוכמה. הכל זול יותר בסופרמרקט הסיני, שנותר זול משמעותית גם כשמכניסים פנימה את עלות ההתקנה אצל מתקין אביזרי רכב. אבל... מערכות ה-BSD האחרות דורשות קידוחים בפגושים (לרוב בגודל של חיישני רוורס), טיבם בכל הנוגע לטווח הניטור לא ידוע, טווח ההתרעה נמוך משמעותית (בין 10-15 מטר לעומת 27 מטר במערכת Baware BSD), ובאופן כללי איכות המוצר לא ידועה וגם לא בטוח שאחידה בין הערכות או לאורך זמן.

לא אצל כולן. חלק מיבואניות הרכב לא מוכנות להוסיף מערכות נוחות ובטיחות שונות כיוון שלטענתן, הצרכן רואה במערכות האלה חלק אינטגרלי מהמכונית שרכש, ואם מתעוררת בעיה כלשהי במערכת שכזו, הוא בראש ובראשונה מאשים את היבואן שמכר לו את הרכב. יבואניות אחרות מוכנות להציע את המערכת, כשלפעמים היא מוצעת כחלק מהטבת קניית הרכב.

בישראל נמכרות בין 220-250 אלף מכוניות חדשות בשנה. בחלק הולך וגדל מהן נמצא מערכת BSD מקורית לפעמים כבר מרמת הגימור הבסיסית ולפעמים רק ברמות הגימור הגבוהות. לחלקן מערכת מתקדמת יותר (מוצעת בכינויים שונים) שכוללת גם פעולה אקטיבית של ההגה, למניעת מעבר מסלול במידה ונתגלה רכב "בשטח המת", בין אם ידית האיתות הופעלה או שלא.

כרגע הלמ"ס (וגם רוב העולם), מאגדים את מערכת ה-BSD המדוברת כאן, ואת זו האקטיבית, תחת מטריה אחת ללא אבחנה. עפ"י נתוני הלמ"ס ב-17.7% מכלל המכוניות הפרטיות - לא כולל מוניות, משאיות ואוטובוסים שנמכרו בשנת 2019 נמצא מערכת BSD מקורית (כאמור בחלקן גם אקטיביות). נתוני 2020 עדין לא פורסמו, אבל אין ספק שבשנה האחרונה וגם בשנה הזו, הצטרפו עוד מכוניות חדשות שהציעו מערכת BSD מקורית כשחלקן גם אקטיביות. ההערכות מדברת על סביבות 30% מהמכוניות החדשות.

אבל המערכת לא מיועדת רק למכוניות חדשות, ואולי אפילו עדיף למקד אותה דווקא בשוק המשומשות. עפ"י נתוני 2019 בישראל נעו בסוף אותה שנה כ-3.6 מיליון כלי רכב. חלקם בלי מערכות בטיחות מקוריות מתקדמות בכלל, וחלקם עם 'מובילאיי' ו'מובון' שלא מכסות את התחום הזה. עבור כל אותם כלי רכב - פרטיות, מסחריות, מוניות, משאיות ואוטובוסים - זו תוספת חשובה שיכולה למנוע במקרה הטוב פגיעות פח מרגיזה וכואבות בכיס, ובמקרה הגרוע תאונה קשה הרבה יותר. או שפשוט נלמד להשתמש נכון במראות, אנחנו יודעים, הסיכוי קלוש.