עיקרי הנתונים: ירידה בשיעור של 38% במספר כלי הרכב שעוקלו והוצאו לכינוס נכסים במחצית הראשונה של שנת 2021 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. על פי נתוני אתר כונס פרי שמרכז את כל ההצעות לכינוס נכסים, מחודש מאי 2021 ועד לחודש יוני (כולל), עוקלו והוצאו לכינוס 1,196 כלי רכב בעוד שבתקופה המקבילה ב-2020, עמד מספרם על 1,929.
על פי הנתונים, במקום הראשון במדרג הרכבים המעוקלים נמצאת יונדאי עם 250 כלי רכב ולאחריה, מאזדה שסוגרת את המחצית עם 180 יחידות שהועמסו על גרר המעקלים. למקום השלישי מגיעה סקודה, עם 150 כלי רכב ולאחריה טויוטה עם 140. בגזרת רכבי היוקרה, על פי הנתונים, מרצדס 'מככבת' עם 51 כלי רכב שעוקלו, בהשוואה ל 81 בתקופה המקבילה אשתקד. אחריה ב.מ.וו, עם 45 כלי רכב שנתפסו במהלך המחצית הראשונה של השנה והוצעו למכירה. גם אודי רושמת ירידה במספר העיקולים: בשנה שעברה, עמד מספרם על 80 ואילו השנה, חלה ירידה בשיעור של 48% לרמה של 42 כלי רכב בלבד.
מדוע חלה ירידה כה דרמטית?
עו"ד דרור טימור, שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ, מונה לא פחות מחמש סיבות לכך: "ראשית, הבנקים שהעניקו את ההלוואות לצורך מימון רכישת הרכב, נאלצו בעקבות הוראת בנק ישראל להעניק במהלך חודשי הקורונה, תקופת "גרייס", במסגרתה מותר היה ללווים לדחות החזרי הלוואות מהבנקים מבלי שהדבר ייחשב כהפרה של תנאי ההלוואה. בנק ישראל האריך את חלון הזמנים לדחיית ההחזרים בשלושה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון ב-2021. כמו כן, גם בקרב שאר הגופים החוץ בנקאיים המממנים, ניכרה גמישות רבה בדחיית החזרי ההלוואה"
שנית, מציין טימור המדינה עודדה את הבנקים להעמיד ללקוחות הלוואות חדשות בערבות המדינה, ומדובר בהלוואות בתנאים נוחים - הן מבחינת שיעור הריבית הנמוך והן מבחינת גרייס של החזר הקרן במשך השנה הראשונה. בפועל הועמדו הלוואות מעין אלה ביד נדיבה ובכמות רבה, והדבר הגדיל את היכולת של עסקים רבים לשרוד את תקופת המשבר.
שלישית, הוענקו מענקים רבים וחסרי תקדים לעסקים על ידי המדינה עצמה וגם ליחידים שהוצאו לחל"ת, באופן שאפשר להם להמשיך בתשלומי החזר הלוואות.
רביעית, אנשים רבים שהוצאו לחל"ת או שקבלו מענקים בתקופות של סגר המשיכו לעבוד במקביל "בשחור" ובכך הגדילו את כושר ההחזר שלהם. כפועל יוצא, במקרים לא מעטים, לאחר שהרכב עוקל, וטרם הוצאתו לכינוס - שולם החוב לנושה במזומן.
וחמישית, משבר הקורונה תרם לאווירה חיובית ולגמישות רבה יותר מצד בנקים וגופי מימון חוץ-בנקאיים. אם בעבר הנכונות להגיע להסדרים הייתה מוגבלת, והיד על ההדק של הליכים משפטיים הייתה קלה יחסית, הרי שבתקופה האחרונה ניכרת גמישות רבה יותר והסכמה לפרוס חובות מחדש לזמנים ארוכים. בימים אלה בנקים נוקטים בהליכים משפטיים רק במקרים נדירים ולאחר שמיצו את כל הניסיונות להגיע לידי הסדרים.
האם הירידה תמשך?
"לא לעולם חוסן" אומר עו"ד טימור לגבי הנתונים האלו "קיימת בשוק הערכה שבתוך פרק זמן לא ארוך, של חודשים, נראה חזרה לשגרה גם בהיבט של הליכי גביה בנקאיים". והסיבות ברורות, המענקים מצד המדינה פחתו בצורה משמעותית, וניתן להעריך שגם הנכונות של בנקים לדחות תשלומי החזר הלוואות או לבצע פריסות מחדש של הלוואות תהיה מוגבלת. בהתאם לכך, ההמלצה שלו היא שאם לווה או בעל עסק מרגיש שאין באפשרותו לעמוד בתשלומי החזר הלוואות, ניתן להציע לו להעלות הנושא בפני הבנק במועד מוקדם ככל האפשר, ועוד לפני יצירת פיגורים, בניסיון לקדם הסדר סביר, ולא "לבנות" על כך שהבנק יימנע מנקיטת הליכים משפטיים.