דעה: שרת התחבורה, פחות פוזות ויותר מינויים מקצועיים

לא במקרה מרב מיכאלי החלה את כהונתה בנסיעה ברכבת (למדה מנתניהו). לא במקרה היא גם מינתה מנכ"לית פוליטית למשרד התחבורה. אבל אנחנו לא צריכים תמונות, אנחנו חייבים עשייה

יעקב צלאל, אוטוניוז

הקריירה הציבורית של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מורכבת רובה ככולה מנוכחות תקשורתית. לכן לא פלא שצעדה הראשון כשרת תחבורה היה נסיעה מתוקשרת היטב בתחבורה ציבורית. אבל מדוע בחרה השרה דווקא קרון ברכבת ישראל ולא בקו 189 בת"א, קו אוטובוס בירושלים או קו 3 בנהריה? אולי משום שכך עשה גם בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר? אולי משום שהרכבת מספקת מיקום אידיאלי לצילומים איכותיים: הקרונות רחבים, אפשר לעמוד ולשוחח עם משתמשי התחבורה הציבורית ולהפגין התעניינות. ברכבת משתמשים הבוחרים הפוטנציאליים של מיכאלי, מעמד הביניים, שמכוניותיו גודשות מדי בוקר את מגרשי החניה שליד תחנות הרכבת, ואנשיו עושים את דרכם בין חיפה לת"א ובין ירושלים לת"א.

עוד בוואלה!

מיכאלי החליטה לדחות את החובה להתקנת מערכת לשכחת ילדים

לכתבה המלאה

אבל אם שרת התחבורה מתעניינת באמת בגורלם של משתמשי התחבורה הציבורית, אם אותם היא שמה בראש מעייניה, אלו קווי האוטובוסים שבהם היא צריכה לנסוע. ולא רק באחד, אלא בשילוב של קווים, כדי לבחון כיצד ניתן להגיע מנקודה A ל-B דרך נקודת C ו-D, כמה זמן נמשכת הנסיעה, כמה זמן אורכים המעברים מאוטובוס אחד לשני, מה איכותן של תחנות האוטובוסים. יודע כל משתמש תחבורה ציבורית: רכבת זה לוקסוס, אוטובוס זה עינוי (לאחרונה מסרה השרה שהיא נוהגת להשתמש פעמיים בשבוע בתחבורה ציבורית ובהליכה כאמצעי ניידות).

רכבת זה לוקסוס, יספר לכם כל משתמש תחבורה ציבורית, אוטובוס הוא עינוי (צילום: ראובן קסטרו)

לא חשובה ההתאמה, העיקר שיש מנכ"לית

כדי לשפר את השירות בחרה השרה מיכאלי למנות לתפקיד מנכ"לית המשרד את מיכל פרנק, ביורוקרטית בביורוקרטיות שונות בעברה, מוערכת, מוצלחת ככל שתהייה, היא נטולת כל ידע וניסיון בתחבורה. בעוד שממיכאלי אין כל צפיה שיהיה לה ידע וניסיון בתחבורה, הרי שמנכ"לית המשרד, בטח לאור האתגרים שלפניהם אנחנו נמצאים, צריכה להיות מקצוענית בתחום התחבורה. אבל מיכאלי, כקודמתה בתפקיד, בחרה להביא מינוי שהוא בעיקרו מינוי פוליטי (כלומר כזה שאין לו שום קשר עם העשייה התחבורתית והסיבות למינוי נסתרות מהעין), וזאת על אף שהיו לפחות שתיים-שלוש מועמדות פוטנציאליות לתפקיד מנכ"לית המשרד, שלהן קילומטראז' לא קצר בתחומים שבהם המשרד עוסק, ושאיש לא היה מרים גבה לו מונו לתפקיד.

מקצוענית ומוערכת, רק לא בתחום התחבורה. מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק (צילום: אתר רשמי, ללא)

לא לבד

פרנק יש לציין אינה לבד. חלק ניכר מתחום התחבורה בישראל מנוהל כיום ע"י אנשים שאינם אנשי מקצוע. אפשר להתחיל מרם בלינקוב, מנכ"ל האוצר החדש, המכהן גם כיו"ר נת"ע, המקימה את מערכת הרכבת הקלה בת"א ואמורה להקים גם את קווי המטרו. מאז התמנה ליו"ר נת"ע חולל בלינקוב מהומות, הביא להתפטרותו של מנכ"ל מקצועי (במונחים מקומיים) והביא במקומו מנכ"ל שלא הגיע מתחום התחבורה. אין פלא שהפרויקט יושק באיחור. או במקרה של מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל, שהגיע לתפקיד ללא שום ניסיון וידע ברכבות ובתחבורה ציבורית, בדיוק כמרבית המנכ"לים שקדמו לו.

אלו יכולים להיות מנהלים מצוינים, מוכשרים בתחומם המקורי, אבל בחבורה כזאת גם פרנק, המנכ"לית החדשה, יכולה להרגיש בעלת ידע רב, שווה בין שווים חסרי ידע בתחבורה, שבכל זאת מנהלים אותה.

יעקב צלאל הוא עורך האתר אוטוניוז

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully