אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בנוגע ליישום רפורמת הלגליזציה של צמח הקנאביס הוא עמדת משטרת ישראל כי צריכתו פוגעת בכושר השיפוט ויכולת הנהיגה. במשך שנים, נעמדת משטרת ישראל על רגליה האחוריות וטוענת בכל פורום רלוונטי כי יש הכרח לתת משקל כבד להיבט זה בבחינת הנושא. אלא שלאחרונה, פורסם מחקר מהפכני שסותר לחלוטין את עמדת המשטרה. על פי הממצאים במחקר, לא תועד כל הבדל בין יכולת הנהיגה של נבדקים לפני ואחרי שעישנו קנאביס.
מדובר על מחקר שנערך במרוצת השנתיים האחרונות ע"י צוות חוקרים בקולודרדו, ארה"ב, כאשר בפני החוקרים ניצבה השאלה עד כמה משפיע הרכיב הפעיל בקנאביס (THC), על יכולת השליטה ברכב. לצורך כך, בחנו החוקרים 85 נסקרים שחולקו ל-3 קבוצות: אלו שאינם צורכים קנאביס כלל, אלו שצורכים אותו באופן יומיומי ואלו שצורכים אותו פעמים ספורות מידי שבוע. הבדיקות נערכו באמצעות סימולטור תוך בחינת ההשפעה טרום ואחרי העישון, כאשר צוין שאלו מבין הנבדקים שאינם צורכים קנאביס כלל, התבקשו לנוח בין שני המבדקים מבלי שעישנו דבר.
על מנת לבחון את ההשפעה באופן מהימן, הוסכם על בדיקת שני פרמטרים - חישוב סטיית הנהג ממסלול הנסיעה וכן על המהירות בה נהג. מעיבוד תוצאות המחקר עולה כי לא נמצא קשר בין צריכת קנאביס והשפעה על פרמטרים אלו. למעשה, הן מהירות הנהיגה והן שכיחות הסטייה, לא הושפעו מכך והנבדקים הדגימו יכולת נהיגה זהה לפני ואחרי עישון הקנאביס. היבט נוסף ומרתק שעולה מהמחקר הוא הוא שלא נמצאה השפעה, אף בקרב אלו שמעשנים באופן תדיר ולמעשה, אין כל הבדל בין מעשנים כרונים למעשנים אקראיים.
יש לציין כי תוצאות המחקר הנוכחי, עומדות בסתירה למחקרים אחרים שנערכו בנושא, ובכלל זה בישראל. כך למשל, במחקר שערכה הרשות הלאומית למלחמה בסמים בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון עולה כי חלה עליה בשיעור של 42% בסיכויי הנהג להיות מעורב בתאונת דרכים לאחר שעישן ג'וינט. לא ברור באיזה אופן בחן המחקר את השפעת ריכוז החומר הפעיל על כושר הנהיגה, אלא צוין באופן לקוני כי נבדקה ההשפעה תוך חלוקה למינון גבוה או נמוך.
אלו תוצאות שגם עומדות בסתירה לנתונים של מדינת קולורדו עצמה, בה החל משנת 2013 הפך השימוש העצמי בקנאביס לחוקי, ובה נרשמה עליה במקרי תאונות הדרכים הקטלניות ועבירות התנועה בהן נמצאו שרידי סם. אם כי ללא מסקנות אחידות בנוגע לפרק הזמן שעבר בין מועד צריכת הסם לנהיגה וההשפעה שלו על העבירה.
המחקר שנערך בקולורדו מתפרסם כאשר ברקע, בכוונת משטרת ישראל להתחיל לבצע בדיקות רוק לנהגים לאיתור נהיגה תחת השפעת סמים. כפי שדווח אצלנו, לפני מספר חודשים זכתה במכרז של המשטרה הערכה של חברת "Securetec" באמצעות היבואן "דולפין מדיקל". בין הסמים שהערכה יכולה לגלות נמצאים הקנאביס, קוקאין, אקסטזי, הרואין ומורפיום. ערכת הבדיקה שאמורה להיכנס לשימוש בתקופה הקרובה, מאפשרת קבלת תוצאות בדיקה בשטח תוך עשר דקות ובמהימנות גבוהה של כ-95%.
עו"ד אלירן בלוטמן, מומחה לדיני תעבורה מסביר כי כניסת הערכה לבדיקת רוק לפעילות משטרתית, מהווה בשורה רעה מאוד מבחינת המעשנים. לדבריו, עד כה, על מנת לדרוש מנהג לעבור בדיקת שתן או דם לגילוי שרידי קנאביס, צריך היה השוטר לבסס חשד סביר באמצעות איתור דפוס התנהגות או ממצאים ויזואלים שמעלים את חשדו לנהיגה תחת השפעת סם. במקרים רבים, מידע מודיעיני הוא שביסס את החשד הסביר. במקרים שהשוטר לא הצליח להוכיח כי ביסס חשד כזה והנהג נשלח לבדיקה בה נמצא קנאביס בדמו, בית המשפט זיכה אותו בטענה כי המשטרה לא פעלה כנדרש. אולם כעת, כאשר התהליך פשוט וזמין יותר, על אף שהשוטר עדיין יידרש לאתר חשד סביר, הזמינות תאפשר לו לדרוש מנהג לבצע בדיקת רוק על סמך שיקול דעתו, ועל פי תוצאותיה תתקבל ההחלטה האם לחייב את הנהג לבצע בדיקת שתן או דם. בנוסף, גם במקרה של מעבר בהצלחה של בדיקת הרוק - עדיין יוכל השוטר לדרוש מהנהג להיבדק גם בבדיקת דם או שתן.
כמו כן, מציין עו"ד בלוטמן בעייתיות נוספת הקיימת בלשון החוק כרגע. שם נקבע כי אסור לנהג לנהוג ברכב כשבגופו מצוי סם מסוכן או תוצר חילוף של סם מסוכן ואין זה משנה מה שיעור החומר הפעיל שנמצא בגופו. כך למעשה, יכול להיווצר מצב בו נהג שצרך כשבועיים לפני הבדיקה את הקנאביס, עלול להמצא חיובי ולעמוד בפני כתב אישום ואם יורשע, הוא צפוי לפסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים לפחות. בפועל, נוטה התביעה לעתור אף לפסילה ארוכה יותר ואף לרכיבי ענישה נוספים כמו מאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי ולעיתים גם מאסר בפועל.