השוואתי: יונדאי קונה EV מול MG ZS EV. קינן כהן
צילום: קינן כהן

השוואתי: יונדאי קונה EV מול MG ZS EV

שני הקרוסאוברים החשמליים שלפניכם הם פתרון מעניין על הנייר למשפחות צעירות, כאלו הזקוקות לטווח נסיעה בינוני, או כרכב שני בבית. אבל מי מהם חזר עם התואר הביתה אחרי המבחן ההשוואתי שלנו?

ככל ששוק המכוניות החשמליות הולך וצובר מתחרים, ככל שישנם יותר יותר גוונים בתוך המושג של "רכב חשמלי" קל יותר להתחיל ולייצר את ההבחנה והאבחנה בין הדגמים השונים. ואחרי שנחלק את השוק בקווים גסים ל"טסלה" ו"לא טסלה" נוכל גם להתחיל להסתכל על המצב שנוצר בו מתקבצים מספר מתחרים באיזורי ה-145 אלף שקלים, קבוצה נוספת נמצאת בעולמות ה-165 אלף שקלים, צפונה להם בקרבת 200 אלף השקלים מתחילים הדגמים הטובים יותר כמו איוניק 5 וטסלה מודל 3, ומשם בדילוג די אסרטיבי אנחנו קופצים לרף 300 אלף השקלים שם נמצאים ג'יפוני הפרימיום כמו וולוו XC40 P8 ומרצדס EQA. יש כמובן גם מכוניות חשמליות צפונה משם, אבל לא בזה נעסוק הפעם.

הבדל נוסף בו אפשר להבחין הוא לא רק חתך המחיר אלא גם העובדה שהדגמים שנמצאים בפלח התחתון של טווח המחירים, בין אם בכלים העממיים והן ביוקרה - אינם כלי רכב חשמליים מלכתחילה אלא הסבות, למעשה אלו גרסאות מחושמלות של כלי רכב קיימים.

כך הוא המקרה של שני הנבחנים כיום - יונדאי קונה EV, העולה החדש ו-MG ZS EV הוותיק יותר בשוק המקומי - אם כי שניהם טכנית הושקו בשנת 2017.

עוד בוואלה!

מבחן כפול: סיטרואן C4 ו-C4 חשמלית

לכתבה המלאה
ריפוד עור מלא ותחושת יוקרה ב-MG (צילום: קינן כהן)

מראה עיניים ומגע ידיים

זה אולי המראה אליו התרגלנו אחרי שבמשך כמה שנים היה ה-ZS EV החשמלית הנמכרת ביותר בישראל, או העובדה שהוא אינו שונה מהותית בהופעתו מדגם הבנזין - מכל מקום, לא קשה היה לראות שהקונה החשמלי הוא זה שמושך את רוב תשומת הלב. בעיקר בגלל החזית האטומה והחללית למראה שהיא מעניקה לו, לא אחד ולא שניים ציינו שהחזית הזו מזכירה להם את זו של טסלה. אני מניח שזו מחמאה, לאחת מהיצרניות לפחות. כך או כך, קונה דינאמי, ומימדיו החיצוניים הקטנים יותר במעט משל ה-MG מועצמים בשל ההופעה הדחוסה הזו.

הנדסת אנוש טובה יותר בקונה החשמלי (צילום: קינן כהן)

נכנסים פנימה, קודם ל-MG, מושבי העור מלאים והמושב עצמו קולט את הגוף בנוחות. בכלל יש פה המון מהתחושה הזו שעושה לאנשים לשחרר איזה "פשששש" באולם התצוגה. רק אחר כך מתחילים לרדת לפרטים לראות שמערכת המולטימדיה פה לא הייתה ועוד פחות מרשימה כיום, קצת איטית להגיב. התצוגות לא ממש עשירות במיוחד אלו של מערכות החשמל. יש פה שני שקעי USB ושקע 12V, ההגה - לא מתכוונן לעומק ובכך תנוחת הנהיגה, הגם שהיא גבוהה ועם תצפית נאה - לא מושלמת.

ב-MG מראה ג'יפוני קלאסי, הקונה לוקח את זה לכיוון דינאמי יותר והוא קטן יותר במידות החיצוניות (צילום: קינן כהן)

ביונדאי המושבים הם אמנם מבד, אבל גם זה של הנהג וגם הנוסע חשמליים (נהג בלבד ב-MG) וגם הם מציעים נוחות ותמיכה טובה בגוף. אם אתם אוהבים את תנוחת הנהיגה הגבוהה יותר, לא תמצאו אותה בקונה, שקרוב יותר בגובה הישיבה להאצ'בק מאשר לקרוסאובר. יש פה יותר תאי אחסון מאשר ב-MG והם ערוכים טוב יותר, כולל אחד מתחת לכפתורי ההילוכים. גם פה שני שקעי USB ושקע 12V. התחושה פחות עשירה בשל דונמים של פלסטיקה כאילו יוקרתית, אבל העיצוב מתקדם יותר והנדסת האנוש טובה יותר משמעותית. כך שמבחינת תאי הנוסעים הבכורה היא לקונה.

סביבת הנהג, המושב האחורי ותא המטען ב-MG (צילום: קינן כהן)

השוואת אבזורים מהירה מעלה את הממצאים הבאים: בקונה בקרת אקלים מפוצלת, חיישני חנייה אחוריים וקדמיים, לוח מחוונים דיגיטלי, אפשרות להנעה מרחוק, ובקרת אקלים מפוצלת. ה-MG משיב לו בגג שמש פנורמי עם איטום לקוי - חיסרון בחום הקיץ המקומי. ודווקא הוא היה נהנה מהאפשרות להפעיל את המיזוג 5 דקות לפני הכניסה, מושבי העור שלו רק מוסיפים לכיף הזה והמזגן הוא מכאני, כיוון המושב כאמור הוא רק לנהג. גם בהשוואה הזו, הקונה יוצא וידו על העליונה.

סביבת הנהג, המושב האחורי ותא המטען בקונה (צילום: קינן כהן)

בסעיף מערכות הבטיחות, שניהם מסתובבים עם 5 כוכבים במבחני הריסוק, זיהוי הולכי רגל, תיקון סטיה מנתיב, מצלמת רוורס, התרעת תנועה חוצה מאחור ועוד. הפערים הם בתחום בקרת השיוט האדפטיבית אותה יש ל-MG כמו גם זיהוי תמרורי מהירות. הקונה משיב עם מניעת מעבר נתיב אקטיבית בזיהוי רכב ב"שטח מת", בלימה אוטומטית בזיהוי מכשול מאחור, התרעת רכב חולף לפני פתיחת דלת ומערכת למניעת שכחת ילדים במושב האחורי. שוב, קונה.

החזית האטומה של הקונה הזכירה לכמה אנשים את זהו של טסלה (צילום: קינן כהן)

המושב האחורי של MG ממשיך לפנק עם מופע העור, שאר הפלסטיקה פשוטה, יש שקע טעינה בודד. המרווח טוב לברכיים, הראש וכפות הרגליים. לקונה, למרות מידות חיצוניות קצרות יותר מה-MG יש בסיס גלגלים דומה (למעשה עם שני ס"מ יותר) כך שגם פה מרווח עם הבדל אחד - הסוללות מתחת לרצפה מכופפות קצת יותר מדי את הברכיים. גם פה שקע טעינה בודד. כך שכאן יש שיווין בין השניים.

ל-MG מראה מסורתי ונוכחות יותר ג'יפונית (צילום: קינן כהן)

בתאי המטען לקונה יש וו תליה, טבעות עיגון, אבל הוא מוותר על גלגל חלופי וגם על שקע טעינה. הוא יכול להתנחם בסף ההטענה הנגיש יותר מבין השניים. אבל הנפח שלו עם 332 ליטרים קטן משל ה-MG.

בסיני מצליחים לייצר תא עמוק יותר ועם חלוקה לשני גבהים בלי לוותר על גלגל חלופי, יש גם רשת מטען אבל אין בו ווי תליה או טבעות עיגון וגם פה אין שקע 12V. נפח של 448 ליטרים הוא הגרוש ללירה שהופך את ה-MG לעדיף בסעיף הזה.

שני הכלים שייכים לקבוצת "המוסבים" שנשענים על גרסאות בנזין קיימות (צילום: קינן כהן)

מתגלגלים

בהיעדר צילינדרים, סמ"קים, יחסי דחיסה ואפילו תיבות הילוכים, השוואת יחידות הכוח בין כלי רכב חשמליים מסתכמת בשלב הראשון במספרים. כאן מציג ה-MG יתרון הספק של 143 כ"ס לעומת 136 של קונה. לעומת זאת קונה משיב ב-40.2 קג"מ לעומת 36 קג"מ ב-MG. נו, ומה בתכל'ס? בתכל'ס ככל מכונית חשמלית, גם עם הספק צנוע כזה שני כלי הרכב מפגינים זריזות יפה מאוד במהירויות עירוניות ומהירויות ביניים, וזו הולכת ומתמתנת ככל שמעפילים צפונית ל-120 קמ"ש. בדיקות תאוצה הניבו תוצאות זהות מעמידה ובמהירות ביניים, למרות פער של יותר משנייה על הנייר בין השניים.

הקונה מכויל טוב יותר בהיבט של מתלים (צילום: קינן כהן)

נוחות הנסיעה הייתה המקום הראשון בו מתחיל להתברר הפער בין השניים. ה-MG רך מאוד, עבורנו הוא היה רך מדי - אבל אני מכיר כאלו שמבחינתם זו ההגדרה של "נוח" במכונית. הרכות הזו אומרת התמודדות טובה עם כבישים משובשים, הרכות הזו אומרת שהוא יותר מדי זז על הציר הזה בכביש גלי במיוחד במהירות גבוהה, תמיד עם נדנוד אחד יותר מדי של המרכב. הקונה ברגעים הראשונים מעניק תחושה של רכב נוקשה יותר, אבל ככל שנוהגים מבינים שזו לא נוקשות שמובילה לחוסר נוחות, אלא פשוט ריסון שמטפל נקודתית בשיבוש ולא ממיר אותו לנדנוד של המרכב.

ככל שצברנו קילומטרים התברר הפער בגישה בין השניים (צילום: קינן כהן)

עוד בענייני התנהלות - חביבה עלינו הייתה האפשרות לתפעל ולנהל את רמת הבלימה הרגרנטיבית בקלות ופשטות ממנופי שליטה מאחורי ההגה בקונה. פחות חיבבנו את התפעול ממתג בסמוך לחוגת ההילוכים ב-MG. לא חביב עלינו היה אופן פעולת מערכות תיקון הסטייה מנתיב ב-MG, והעובדה שלאחר כל תיקון כזה ההתרעה על ההתערבות מופיעה על המסך כנזיפה ולא נעלמת. אגב שיוט והתנהלות יומיומית, אם תבחרו להפעיל מזגן, "יגבו" מכם שתי המכוניות 15 ק"מ של טווח תמורת הזכות.

לשני הכלים סט יפה של מערכות בטיחות ו-5 כוכבים במבחני הריסוק (צילום: קינן כהן)

שתי הגישות האלו מתבררות כמובן בכביש מפותל, שם ה-MG מפגין יכולות לא גבוהות ומניא מדבר נהיגה אפילו מעט נמרצת. ההגה מעורפל, הבולמים רכים והוא רוכן ורוקד בחוסר חן וחשק. מעבר לקונה מעניק תחושה של זינוק למכונית ספורט ממש. הוא לא שוכח את היכולות הגבוהות של גרסאות הבנזין ואפילו ההיברידית, כאן תוספת המשקל מאפשרת לו להיות נטוע יותר וכיול המתלים שלו לא בורח לפתרון הקל של הקשחה טוטאלית.

בקונה יש בלימה אוטומטית גם זיהוי מכשול מאחור (צילום: קינן כהן)

צורכים וטוענים

וכמו כל מבחן של מכונית חשמלית, הסיפור הגדול הוא לא עיצוב, לא תא מטען, לא אבזור בטיחות ולא גודל מערכת המולטימדיה (8 אינץ' בשניהם) - אלא עדיין הצריכה, הטווח והטעינה. ובכן, על פי המדידות שביצענו ביום המבחן, כיסה הקונה 5.6 ק"מ לקווט"ש ועם סוללת ה-39.2 קווט"ש המשמעות היא טווח ריאלי של 219.5 ק"מ. ה-MG שכיסה 4.7 ק"מ לקווט"ש עושה שימוש בסוללת 45.6 קווט"ש והוא ייסע 216 ק"מ בתנאי המבחן. המספרים הדומים של שתי המכונית הם פשוט תוצאה של קיזוז הסוללות הגדולות יותר של ה-MG עם הצריכה הטובה יותר של הקונה. זאת אומרת שעבור מי שהטווח הכולל הוא המדד - אין פה איזו הכרעה מוחצת, אבל בהיבט הצריכה, המערכת של הקונה נמצאה יעילה יותר. איפה היא פחות יעילה? כאשר מחברים אותם לעמדות טעינה של 50 KW, שם מתמלאת ה-MG בקצב של כחצי שעה ממצב של 10 אחוזים ל-80 אחוזים, כמעט כפול מזה של הקונה. ושוב, אם אתם טוענים ביתיים שמגיעים בסוף היום ומחברים את הרכב לשקע וחוזרים אליו בבוקר זה לא יפריע, אבל במידה ולא, הפער הזה משמעותי.

הצריכה ביונדאי הייתה טובה יותר ל-MG סוללה גדולה יותר (צילום: קינן כהן)

מכריעים

מה שמוביל אותנו לסיכום המבחן שיחולק לשלושה חלקים, הראשון הוא לגבי מעטפת השימוש בהן, השני נוגע לסוג המכוניות האלו והשלישי מי מבין השתיים נבחרה הפעם. לגבי מעטפת השימוש, רצה הגורל שבמקום להתחיל את יום המבחן רעננים וטעונים, מצאנו את עצמנו מתזזים בין לטרון למודיעין בחיפוש אחר עמדות טעינה נורמליות, היו כאלו שלא עבדו, אלו שעבדו והיו מהירות היו תפוסות ואלו הפנויות איטיות. ומכיוון שכך הפכו את ההמתנה לסיום הטעינה של המשתמש באלו המהירות למשתלמת יותר - חוץ מחשבון הקפה. אז מילא אנחנו שאין לנו משהו יותר טוב לעשות באותו יום, אבל לו אני בדרך לפגישה - לא הייתי בונה על לסמוך על מערך הטעינה הציבורי - יש לנו עוד דרך ארוכה.

למשתמשים בעלי דרישות טווח צנועות או רכב שני (צילום: קינן כהן)

בנוגע למכוניות עצמן, הרף הריאלי לשימוש במכונית חשמלית כרכב מרכזי היה ונותר בעיני 350 ק"מ. כל מה שמתחת לזה כבר הולך ומתרחק מהאפשרות להסתמך על המכונית ככלי תחבורה שלא רק "יסגור את הפינה" אלא יכסה את הכל. וזה בסדר, כי כרכב שני בבית או אפילו רכב המשמש כעיקרי ביום יום ונשאר בבית כשיוצאים לנסיעות ארוכות, טווח של 230 ק"מ (אני מוסיף ק"מ של נהיגה שלא בתנאי מבחן) הוא בהחלט שימושי ומתקבל על הדעת. אבל מי שרוצה מכונית חשמלית "על אמת" שישקיע עוד 20 אלף שקלים ויקנה מכונה ראויה יותר, כמו ה-C4 החשמלית או ה-aiways U5 למשל.

על הצד הטכני

(צילום: קינן כהן)

מבין שתי המכוניות האלו, הבחירה הלכה והתבררה ככל שהתקדם היום. ל-MG יש את המראה ה"נכון" את תנוחת הנהיגה העדיפה, האווירה הנעימה יותר בתא הנוסעים ותא המטען העדיף. יש לו גם נוחות נסיעה טובה והטעינה שלו היא המהירה והיעילה יותר. אבל בהיבטי השימוש וחווית הנהיגה הקונה הוא בעל סביבת נהג פונקציונלית, מתקדמת ועשויה טוב יותר, מערכות הבטיחות שלו מקיפות יותר, האבזור שלו טיפה יותר טוב, צריכת החשמל טובה יותר והתנהגות הכביש שלו צפויה ועדיפה. ואם צריך עוד פוש קטן, הוא זול ב-1,544 שקלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully