מבחן דרך: יונדאי קונה היברידי

כאשר נוהגים בהרבה מכוניות חדשות, המוח מתמלא מהר מאוד בהמון פרטים קטנים. אחרי כמה חודשים או שנים אני בדרך כלל מוצא את עצמי זוכר פרט או שניים מאוד מאוד מבחנים. בקונה, זה היה הפאנץ' - הדרך המפתיעה שבה הרכב הקטן הזה היה יוצא מהמקום בגרסת ההנעה הכפולה או משווע לכל בדל אחיזה בגרסת ההנעה הקדמית כש-177 סוסים מנסים לרוץ מהר ובבת אחת. אז כן, זה היה מאוד כיף, אבל היה לזה מחיר בדמות צריכת דלק מאוד לא מנומסת והצטיינות בהתנהגות כביש נחמדה מאוד. העניין הוא שהראשון די חשוב למי שמחפש קרוסאובר קטן, השני הרבה הרבה פחות.

אז יונדאי, באופן טבעי מרחיבים את ההיצע שלהם ולמרות שמבחינתי היה הכי דחוף להשלים את פיתוח גרסת ה-N לקונה, עם מוט מייצב בעובי של הממשלה, דיסקים בקוטר של השולחן שלה, הנמכה בגובה של הציפיות ממנה, צמיגי ברידג'סטון פוטנזה פול פוזישן דביקים כמו השרים בה, עם 280 כ"ס ו... ומסתבר שביונדאי יש אנשים עם שיקול דעת טוב יותר - אז הם פשוט הציגו את הגרסה ההיברידית.

במבט ראשון ושני, המכונית הלבנה הזו היא עוד יונדאי קונה. אותה חזית אגרסיבית, עם היציבה של גור הכלבים שבטוח שהוא ממש מאיים, עם שלל יחידות התאורה וכל הטקס מסביב. במבט שלישי ורביעי משהו בו קצת שונה, יש כיתוב "הייבריד" מאחור, תגיות על הכנף הקדמית והחישוקים שונים, קטנים יותר עם 16 אינץ' במקום 17 אינץ' (או 18 ברמות הגימור הגבוהות) וצמיגים צרים יותר ויחד איתם נעלמו גם פסי הגגון חיצונית זהו פחות או יותר.

גם תא הנוסעים עם דמיון רב לקונה, הפעם זו לא מחמאה. העיצוב בסיסי, כמעט מיושן. הפלסטיקה פשוטה, פתחי המיזוג נמוכים, אבל חוץ מזה הנדסת האנוש ברורה, קל מאוד להתמצא במה שקורה מסביב. מסך המולטימדיה בגודל 7 אינץ' עם תאימות לאפל ואנדרואיד, מצלמת רוורס, הנעה ללא מפתח. השינויים שכן תמצאו הם פקדי שליטה על ההילוכים מאחורי ההגה, בלם יד חשמלי ולוח מחוונים בו מד כוח שנע בין "טעינה" ל"כוח" מחליף את מד הסל"ד.

אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב ובמכונית המבחן ברמת הגימור "פרסטיג'" הגבוהה מבין שתי רמות הגימור שלו כם התרעה על רכב ב"שטח מת" והתרעת תנועה חוצה מאחור.

המרווח מלפנים טוב, המושבים נוחים גם אחרי הרבה מאוד קילומטרים, צריך להתרגל לראות הלא מבריקה לאחור, אבל היי, לפחות הרכב קטן יחסית. כמו הרוב המכריע של מתחריו להוציא סקודה קאמיק המצוין, המרווח מאחור צנוע מינוס, יספק ילדים בלבד ותא המטען עם 361 ליטרים (זהה לגרסת הבנזין, הוויתור פה הוא על גלגל חלופי) מקבל ציון בסדר עם סף הטענה בגובה סביר, השימושיות שלו נפגעת בעיקר בגלל החלק התחתון שנהיה צר בשל מבנה הפנסים. יש בו כיוון לשני גבהי רצפה, טבעות עיגון, וו תליה ותא קשיח בפינה.

אז יונדאי קונה נפטר ממנוע ה-1.6 ליטר 177 כ"ס הכיפי שלו בגרסה הזו, מה הוא מקבל? ובכן את יחידת ההנעה ההיברידית של האיוניק. זה אומר שהנפח הוא עדיין 1.6 ליטר ובשילוב מנוע חשמלי מעמיד 141 כ"ס ב-5,700 סל"ד ו-27 קג"מ, זה בסדר, אבל הוא גם שוקל לא מעט, 1,430 ק"ג זה רק 25 ק"ג יותר מקונה בנזין הרגיל (שגם הוא לא קל במיוחד) אבל שם יש לו, זוכרים? נכון, 177 כ"ס.

ועדיין כשאתם נוהגים בקונה בדיוק כמו שנוהגים בו ביום יום, כל המספרים האלו של יחס ההספק והמשקל הם שטויות - כי הוא נוסע נעים מאוד, לא חזק, נעים מאוד. המנוע החשמלי דואג לדחף מסל"ד אפסי, כשמנוע הבנזין מצטרף זה נעשה בצורה חלקה, תיבת ההילוכים כפולת המצמד עושה מה שהתיבות האלו עושות בדרך כלל, מעבירה הילוכים מהר וחלק, חוץ מאשר בזחילה איטית, אבל שוב שם המנוע החשמלי מזיז את הקונה בצורה חלקה מאוד.

הנוחות על שיבושים יוצאת נשכרת מהמשקל הגבוה שלו והתוספת הקטנה שעליו בריסון המתלים ולהם מצטרפת תרומה החישוקים בחתך הראוי למאכל אדם סוף סוף. אפילו בידוד הרעשים טוב יותר בזכותם. אז כן, המחיר של כל זה הוא בכביש המפותל, שם בפניות קשה להסתיר את הקילוגרמים שהעלה, את הצמיגים הצרים יותר שפחות אוחזים, הכיול הרך יותר. במקרים קיצוניים, של נהיגה חזקה לפרקי זמן ארוכים יחסית, הסוללה מתרוקנת ובעקבותיה עוזב ידיים המנוע החשמלי ונשארים עם רכב חלש יחסית. לזכותו ייאמר - זה קורה רק לעיתונאי רכב ערלי לב ומצד שני, שלוש דקות של נהיגה רגועה ומנוע הבנזין והטעינה הרגנרטיבית שלו, מהטובות שנתקלתי בהן מחזירות די עוצמה לסוללה.

ובשורה התחתונה, עם כל ההתעללות הזו, פשוט בלתי אפשרי לגרום לו לצרוך יותר מ-17.8 ק"מ לליטר בתנאי מבחן. פנטסטי.

אז אמרנו שתי אבנים בציפור אחת והנה הראשונה: יונדאי קונה הייבריד לא שונה הרבה חיצונית מקונה רגיל, אבל משם ואילך אלו שני כלים מובחנים באופן מובהק. בהתנהגות, במנוע, במתלים, בנוחות, קצת באבזור והרבה מאוד במנוע והמון המון בצריכת הדלק. ולמרות שתמיד כיף למעוך דוושה ולהרגיש את כל הכוח, ולמרות שדי חיבבתי את גרסאות הבנזין בגלל שפע הסוסים והתנהגות הכביש שלהן, דווקא הגרסה ההיברידית, שנעדרת את שני אלו - היא הנכונה והטובה יותר.

זה פשוט נראה דומה, אבל זה רכב אחר לגמרי וטוב בפני עצמו. הבעיה היא שהוא לא זול. במחיר שמתחיל ב-140 אלף שקלים לרמת הכניסה ו-143 אלף שקלים, עם כל הכבוד לחמש שנות אחריות ושבע שנים למערכת ההיברידית - הוא יקר משמעותית מגרסת הבנזין שמחיריה נעים בין 127 ל-137 אלף שקלים למאובזרת ביותר. במחירו זה הוא עובר או נושק למחירי כלים גדולים, מרווחים, שימושיים ואיכותיים ממנו (פיג'ו 2008, קיה נירו, טויטה CHR, קיה אקסיד, סקודה קאמיק).

מה האבן השנייה? ובכן ללקוח הפרטי שיצטרך לחשוב טוב טוב כמה דלק הוא ממלא בפער המחירים הזה זה יהיה קצת קשה, מצד שני לציי הרכב, בשדות הציד של חברות ההיטק, צריכת דלק היא שיקול לא מבוטל ושם יש גם לפחות לעוד שנה וחצי הטבת שווי שימוש של 500 שקלים בחודש לרכב היברידי - להן יונדאי קונה מתאים כמו מקלדת לעכבר.

מנוע, הנעה: בנזין, 4 צילינדרים, היברידי, קדמית
נפח: 1,580 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,700/141
מומנט/סל"ד (קג"מ): 27
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 6 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 417
רוחב (ס"מ): 180
גובה (ס"מ): 155
בסיס גלגלים (ס"מ): 260
תא מטען (ליטרים): 361

ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.2 שניות
מהירות מירבית: 160 קמ"ש

מתחרות:
טויטה CHR, קיה נירו, סקודה קאמיק, פיג'ו 2008

מחיר:
143 אלף שקלים (מבחן), 140 אלף (בסיס)