עוד מעט כיפור, כולנו נניח את מפתחות המכונית בארון, נעמיד את האופנוע ל-25 שעות של כבישים דוממים מכלי רכב מנועיים. אבל יום אחר כך, שבוע, שבועיים, חודש או חצי שנה משם - בואו לא נטעה, שום דבר לא ישתנה - אנחנו עדיין נמשיך להטריף אחד את השני בכבישים בהתנהגויות שאנשים בחיים לא היו מעזים לעשות בבית, ברחוב או בסופר למשל. למה הם מרשים את זה לעצמם? הו, יש הרבה סיבות והן נושא לכתבה נפרדת עם בעלי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה בואך פסיכיאטריה. אבל אפשר גם לסכם את זה בשורה אחת - ההורים שלהם נכשלו כישלון חרוץ.
אבל בפרוס ערב החג, הנה רשימה קצרה של כל הטיפוסים שבאמת צריכים לקחת רגע ולהתנצל על מה שהם עושים בכביש.
הנדחפים
מאוד התלבטנו אם לשבץ את הנדחפים לפניות או צמתים בתור המקבילה המוטורית ל"אני רק שאלה" או שהם שייכים לאנשים שעומדים בסופר עם שעגלה עולה על גדותיה בקופה המהירה. לא הכרענו, אבל דבר אחד ברור, אנחנו מתעבים אותם יותר מאת שני הסוגים הראשונים. ואולי עם האנשים עצמם יש לנו פחות בעיה, קצת כמו שאריות של כלבים בפארק - גם כאלו תמיד יהיו, מה שמפריע באמת זה שכולנו יודעים איפה זה קורה כל הזמן - למה אף אחד לא מספר למשטרה על זה?
המזגזגים
אמנם בתור ישראלים למודי פוליטיקה אנחנו כבר רואים בלשמור על אותו קו כמשהו לא נורמלי. אבל יש מקום שלהפסיק לזוז מצד לצד הופך להיות אתגר של ממש עבור אנשים מסוימים - בכביש. העובדה שבסופו של דבר ההתקדמות עצמה נמדדת בכמה עשרות מטרים בכל פעם לא מזיזה לכם? להיות אלו שכבר סבתא של סבתא של סבתא שלכם חוטפת קללות לא מפריעה לכם? כבר השלמתם עם זה שאתם נוהגים כמו חתיכת אתם יודעים מה? למה שלא תאותתו לפחות. אגב, בין אלו מקום של כבוד שמור לרוכבי הדו גלגלי שעושים את זה, לא כולנו עושים את זה, אבל יש כאלו שכן עליהם אפשר שלא לכעוס - הסטטיסטיקה לא משקרת - הם כבר יחטפו את שלהם.
לא מאותתים
כשאני למדתי נהיגה, הסביר לי דודי ומורי משהו פשוט מאוד לגבי איתות, "האיתות, אלו מילות הנימוס שלנו בכביש" רוצה לומר, האיתות הוא הדרך הפשוטה והנפוצה יותר של נהגים בכביש לתקשר זה עם זה ולמסור מידע לגבי הכוונות שלנו. "סליחה, אני יכול לעבור?" או "שים לב, אני נכנס לכאן, ייתכן ואני אבלום" וגם "אני פונה, אתה יכול להשתלב בתנועה". ומכל הדברים שעושים בכביש והייתם חושבים שעולים להם בזמן, בכסף, בכבוד - זה הדבר שדורש הכי פחות מאמץ ותשומת לב. אז למה לא? כנראה הביטוי היותר מתקדם של אנשים שפשוט לא מודעים בכלל למה שקורה סביבם.
שמאלנים נמאסתם
ואם חוסר מודעות עצמית, הו שלום לכם המתנחלים מהשמאל. ולא אני לא מדבר על מצביעי רע"מ בקרית ארבע, אלא על אלפי ועשרות אלפי נהגים שאחת מן השתיים - או שלא מבינים את המשמעות של הנתיב השמאלי, או שיש להם סליים בריח מפשעות במקום מוח. אז הנה, אחת ולתמיד - אם אתם לא עוקפים, אם אתם רואים שמכונית ועוד מכונית עוקפת אתכם מהנתיב הימני - אתם לא במקום הנכון. וכן, מאוד מאוד הצחיק אותי לראות את נהג המשאית ששפך למישהו קפה על השמשה הקדמית תוך כדי עקיפה מימין - אולי זה יעיר אותו. אגב, מה שלא יהיה - אל תצמדו אליהם מאחורה.
הנצמדים
ובכן נצמדים יקרים, בתור בעלים של שני כלבים, אני לגמרי מבין את העניין הזה שלכם להתקרב ממש ממש לאחוריים של אחרים. בסדר, זה הטבע והוא חזק מכם. אבל תשמעו, חוץ מאשר לסכן את עצמכם, זה לא ממש הועיל אף פעם. אם הוא לא ראה אתכם מתקרבים, הוא לא שם לב לאורות שלכם - הוא לא ישים לב שאתם שם ובמקרה שהוא יצטרך לבלום הוא לא ידע שאתם שם, אתם תקלטו את זה רק כאשר הוא ילחץ על הבלמים ואתם גם תדפקו את הרכב וגם תהיו אשמים - או בשפה שאתם מבינים "פויה חומי, אסור!".
אגב, אם נקלעתם בלית ברירה למצב בו אין לכם לאן לזוז ואחד מחובבי הז'אנר נדבק לאחוריים שלכם - בלי פרנציפים, בלי בלימות ובלי אורות מצוקה. פשוט חפשו את ההזדמנות לזוז ולתת לו להציק למישהו אחר. טיפ - אם מדובר ברכב נקי מאוד מאחוריכם - הפעילו את מתזי השמשות, כמו על כל גזעי הכלבים, גם אותם זה מרחיק....
שורפי החניות
מקום מיוחד בגיהנום הנהגים שמור לאלו שחונים עקום כאשר הם הראשונים בשורה, מקום פחות חם שמור לאלו שעושים את זה באמצע השורה. גם כאן, קצת כמו הלא מאותתים העולם מתחלק בין אלו שפשוט לא מודעים בכלל למה שהם עושים לבין אלו שבהחלט שמו לב לזה שהם חנו עקום - אבל זה ממש ממש לא מעניין אותם. תראו, עם האנשים האלו אין הרבה מה לעשות, חוץ כמובן מלקפל להם את המראה בצד של הנוסע ולהרים את המגב האחורי - כי לשני אלו שמים לב רק אחרי שמתחילים לנסוע וחייבים לצאת מהרכב בשביל זה.
אבל עשו טובה, ראיתם מישהו שחונה עקום ומחוץ לקווים? בבקשה, אל תחנו עקום לידם כי זה לא ייגמר אף פעם. חוץ מזה, אתם מוזמנים להעלות לכל רשת חברתית ולתייג גם אותנו בפייסבוק - רצוי עם לוחיות רישוי גלויות.
שורפי המטענים
כראוי לחברה מוכת מוטציות, השנה אנחנו מוסיפים תת זן לשורפי החניות. כאן מדובר באנשים החונים במקומות טעינה למכוניות חשמליות. מדובר טיפוס שהולך ומתרבה בשנה-שנתיים האחרונות ובחודשים האחרונים מאז העלייה המשמעותית במספר כלי הרכב החשמליים בכבישים, ועוד ועוד עמדות טעינה ציבוריות שנפתחו כפטריות אחרי מסע כומתה אנחנו נתקלים בתופעה הזו של נהגים המחנים בעמדות שאמורות לשמש לטעינת כלי רכב חשמליים. ולא, אנחנו לא מקבלים את התשובה "אוי, לא שמתי לב". גבר, אם לא שמת לב לזה שאתה עומד על שטח ירוק, שעליו מצוירת מכונית עם כבל שיוצא ממנה ומולך יש קופסה ענקית עם כבל מהקצה שלה - אולי כדאי שפשוט תפסיק עם הסיפור הזה של לנהוג?
גרועים קצת פחות מהם הם אלו שכן נוסעים במכונית חשמלית או נטענת, מטעינים את המכונית שלהם, אבל משאירים אותה בעמדה כבר הרבה אחרי שהם סיימו "לתדלק".
ביפ ביפ אחותך
כבר נואשתי מהסיכוי שיצרניות הרכב יקשיבו להצעה שלי: לחבר מוליך חשמלי בין הצופר לסליל שנמצא במושב הנהג ומעביר זרם קצר וחד עם כל שימוש בצפצפה. ברור לכולכם שזה יפחית משמעותית את כמות הרעש שנהגים מסוימים מקימים בכביש - אלא אם כן יש בנינו כמויות אדירות של מתקשרים בקוד מורס ומעבירים הודעות זה לזה - אני מתקשה למצוא לזה הסבר...
אז אולי סתם נשתעשע ברעיון שהמשטרה תאכוף את תקנה 63 לחוקי התעבורה, בה נאמר בסעיף א - "מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות" ובסעיף ג - "בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר".
אגב, נתקלתם בנהג שעל כל צפצוף שלכם מפחית 5 קמ"ש מהמהירות שלו? זה אני, תקפצו לומר שלום.
אלו וגם אלו
היה ברור שהרשימה הזו לא תהייה קצרה, וכמעט לכל אחד יש את הדבר ההוא שמקפיץ את הפיוז - העומדים בחניה כפולה, הנוסעים עם אורות הערפל, משליכי הפסולת, רוכבי האופניים החשמליים, הבולמים לפתע ללא שום סיבה, הנדחפים לנתיב כשאנחנו מנסים לשמור מרחק והרשימה עוד ארוכה. אבל אנחנו נגיד לכם מה, אנחנו נשמור כמה כאלו גם ליום כיפור הבא - אתם תוסיפו כמה משלכם בתגובות...