חג על גלגלים: כל מה שצריך לדעת על כיפור ואופניים

גם ביום הכיפורים הקרוב, צפויים המוני בית ישראל לצאת ולדווש במרחבי הכבישים הריקים ממכוניות, מה שלכאורה הופך אותם לכאורה ל"תאי רכיבה סטריליים" ובטוחים. אלא שבפועל, על פי נתוני עמותת אור ירוק, לא פחות מכ-230 נפגעים מובהלים בכל יום כיפור בשנים האחרונות לבתי החולים בשל מעורבות בתאונות דרכים. בלא מעט מקרים, התאונות שמתרחשות לא מסתיימות בפינוי הנפגע לבית החולים, אלא מגיעות גם לבית המשפט שכן מעורב בסיפור לא מעט כסף. למעשה, בית המשפט נדרש להכריע מי מבין הצדדים אחראי לתאונה וכיצד יחולק הפיצוי הכספי בין המעורבים.

על מנת לעשות סדר ולהבין מי אחראי לפצות את מי במקרה של תאונה ביום כיפור, ביקשנו מעו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין ויו"ר משותף של פורום בתי המשפט בלשכת עורכי הדין ואחד מעורכי הדין הבכירים בישראל בתחום הביטוח שיעשה עבורנו סדר וישיב על השאלות המרכזיות שמתעוררות.

רוכב אופניים חשמליים בן 10 פרץ לכביש וכתוצאה מכך עפתי מהאופניים החשמליים עליהם רכבתי. מי אחראי לתאונה?

האחריות לתאונה תקבע בהתאם למידת הסטיה של הצדדים מלשון תקנות התעבורה. יש לזכור כי בדומה לכל יום אחר, חוקי התעבורה חלים בדיוק באותו האופן ולפיכך, חציית כביש שלא במעבר חציה, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, זכות קדימה וכו' מהווה עבירה על החוק. לצד האמור, היות ומדובר על יום בו קיימת תנועה רבה של רוכבים לצד המוני ילדים שמסתובבים באופן חופשי, קיימת חובת זהירות מוגברת על המשתמשים בדרך לצפות כי יתכן ויפרוץ גורם כלשהוא לכביש או שיסטה מנתיבו. לפיכך, במקרה כזה, עשוי בית המשפט לקבוע כי האחריות מוטלת על הצדדים באופן כמעט שווה, שוב , בכפוף לנסיבות התאונה המסוימות.

מה הדין במקרה בו רוכב אופניים מכניים נפגע כתוצאה ממעורבות בתאונה עם אופניים חשמליים?

בשנת 2020 נתקבל פסק דין מכונן על ידי בית המשפט העליון שקבע כי אופניים חשמליים אינם מהווים רכב מנועי ולפיכך גם לא חלה עליהם חובת ביטוח. במקרה כזה, הדין שיחייב את הצדדים הוא פקודת הנזיקין שמטילה חובת אחריות על המשתמשים בדרך. רוכב האופניים הרגילים אן הולך הרגל יידרשו להוכיח כי הרוכב הפר את חובת הזהירות וגרם לתאונה ברשלנותו. וכך לדוגמא, אם יתברר כי הרוכב רכב במהירות גבוהה בתא שטח צפוף, בו קיימת תנועה ערה של ילדים, עשוי בית המשפט לקבוע רוכב האופניים החשמליים הוא הגורם המרכזי שיצר את התאונה.

בכיפור, ללא מכוניות ובכבישים ריקים. האם מצופה ממני לעמוד ולהמתין שהרמזור יתחלף לירוק בטרם אחצה את הצומת?

כן, בדיוק כך. אומנם המשטרה לא אוכפת את החוק ומעלימה עין מאי ציות לו, אולם אין זה אומר שהוא לא מתקיים וחל בדיוק כפי שקורה בכל יום אחר בשנה. לפיכך, חציית צומת באור אדום וגרימת תאונה בעקבותיה, צפויה לגרום למפר החוק לשלם פיצויים לנפגע. ויתרה על כן, ככל שהמשטרה תהיה מעורבת, גדולים הסיכויים כי בנוסף, יוגש כתב אישום כנגד העבריין.

נפגעתי בעת רכיבה על אופניים חשמליים בתאונה שמוגדרת כנזק עצמי? מי יפצה אותי?

במקרה כזה, קיימים מספר גורמים אליהם ניתן לפנות: ראשית כל, ככל שקיים ביטוח תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה - חברת הביטוח היא הכתובת אליה יש לפנות. כמו כן, במידה ומדובר על תלמיד בית ספר, ניתן להגיש תביעה מכוח פוליסת תלמידים. בנוסף, ככל שיתברר כי מדובר על תאונה שארעה בשל מפגע בכביש - ייתכן מאוד וניתן יהיה לתבוע את הרשות המקומיות.

כיצד אדע אם הרשות צריכה לפצות אותי על הנזק שנגרם לי?

הן פקודת הנזיקין והן חוקי עזר עירוניים שונים מטילים חובה על הרשות המקומית לתחזק את השטחים הציבוריים בשטחה ובכלל זה גם את הכביש, תוך שמירה על רמת שירות מספקת שנתנת לתושביה. שאלת האחריות של הרשות במקרה של נזק ושיעור הרשלנות שתיוחס לה, תלויה במספר גורמים, ובכלל זה באופן היווצרות הבור או המפגע. ככל שמדובר על בור שנפער בכביש בשל אי תחזוקה מונעת או שוטפת שלא בוצעה כהלכה, לא מן הנמנע כי בית המשפט יקבע כי מדובר בהתרשלות מצידה של הרשות. לצד האמור, לא כל מהמורה או סדק בכביש ייחשבו כמפגע. בתי המשפט קבעו לא פעם כי רחובות ומדרכות עיר אינם 'משטח סטרילי' ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו'גלים' של שיפועים, כאלו או אחרות. ניתן להתייחס לדבר כזה או אחר כמפגע בכביש כאשר מדובר בהפרעה משמעותית שבאחריות הרשות היה לתקנה, והוכח כי לא היה כל שלט, תמרור או סימון שקיימת הפרעה, והרוכב היה זהיר מספיק ובכל זאת לא יכול היה לזהות את ההפרעה מבעוד מועד. המציאות מלמדת כי במקרים רבים קובע בית המשפט שבור ביוב פתוח בכביש, ללא כל שלט או תמרור המזהירים על קיומו, ובמיוחד אם ידוע לעירייה על עצם קיומו - יחשב בגדר מפגע. יש לזכור שכאשר הנפגע אינו מוכיח שהבור בכביש היה עמוק או משמעותי דיו, אלא 'שקע' קטן בכביש - בית המשפט נוטה לקבוע שלא מדובר במפגע. לפיכך, על הנפגע חלה חובת תיעוד אם ברצונו לקבל פיצוי עבור נזקיו.

רוב תאונות הדרכים ביום כיפור הינן תאונות אופניים ללא מעורבות של משתמש דרך אחר. ילדים ובני נוער לא מקפידים על כללי הזהירות, נופלים ושוברים גפיים או נפגעים בראשם.
לכן, לפני הרכיבה, חשוב לבדוק את תקינות ובטיחות האופניים, האופניים החשמליים, הקורקינט, הסקטים או הסקייטבורד והכי חשוב - לא רוכבים ללא קסדה.
מה חשוב לבדוק?

1. תקינות הצמיג - אוויר, קרעים, חתכים.
2. תקינות הבלמים -קדמי ואחורי.
3. חשוב לבדוק את תקינות הפנסים, ומחזירי האור לרכיבה עם רדת החשכה.
4. מחזירי אור לא רק על האופניים אלא גם על הגוף.
5. חובה לחבוש קסדה. היא מצילה חיים.
6. מומלץ מאוד ללבוש אביזרי בטיחות נוספים, כמו מגני מרפקים וברכיים וכן כפפות.
7. ודאו כי הילד מתאים בגובה לאופניים וכי כפות הרגליים או לפחות קצות האצבעות נוגעות בקרקע.
8. אם הילד אינו מיומן דיו להשתלב בתנועה הרבה סביבו, מצאו איזור רכיבה שלא יסכן אותו
9. שננו עם הילדים כללי בטיחות בסיסיים (מבט, שמירת מרחק) וכן שהם יודעים כיצד לבלום בבטיחות
10. אופניים חשמליים - לא מרכיבים ילד מעל גיל שמונה וגם אכן אז רק עם מושב מתאים

ארז קיטה מנכ"ל עמותת אר ירוק: "יום הכיפורים הוא יום שמרובה בהיפגעות של ילדים בתאונות אופניים או כלים דו גלגליים אחרים. רבים נוטים לחשוב בטעות שמדובר ביום שבטוח לרכוב בו על אופניים אך המציאות שונה לחלוטין בשל ריבוי הרוכבים ותחושת הביטחון. רוכבים רבים נפגעים בתאונות עצמיות או בתאונות עם רוכבים נוספים או עם כלי רכב שנוסעים בכביש. בשנים האחרונות נכנסו לחיינו גם האופניים והקורקינטים החשמליים שמגיעים למהירויות גבוהות ובהתאם לכך עולה גם חומרת הפגיעה. חשוב מאוד על כללי הזהירות בעיקר לרכוב עם קסדה ומגנים כדי לעבור את יום הכיפורים בשלום".