עבור חלק גדול מהנהגים כל מה שקורה בלוח המחוונים שלפניהם מבחינת נורות הוא חידה אחת גדולה. ככל שזה נוגע להם, כל עוד הקו של הדלק קרוב לצד המלא ומד המהירות לא עובר את זו המותרת ליד המצלמה - זה פחות או יותר כל המידע שהם צריכים לקבל.
אבל לוח המחוונים של המכונית שלנו הוא פחות או יותר אמצעי התקשורת המרכזי שיש לה איתנו. דרכו היא אומרת לנו לא רק כמה דלק יש לנו או מה מצב האורות שלנו, אלא הרבה יותר מידע. וגם אם אתם מכירים את הנורות השונות והמשונות האלו - יש סיכוי לא רע שבאחד הבקרים הקרים האחרונים נתקלתם גם בנורה אחרת לגמרי.
הנורה הזו שבה יש פתית שלג על רקע כביש או פתית שלג בלבד שיופיע בצבע צהוב ככל נורות ההתראה (ובניגוד לנורות אזהרה שבאדום). הסימון הזה מופיע באופן אוטומטי על ידי המכונית כאשר הטמפרטורה החיצונית הנמדדת על ידה היא פחות מ-4-3 מעלות ובכל מקרה קרובה ל-0. בחלק מהמכוניות מתחת ל-0 מעלות יהפוך הסימון לאדום.
לנורה הזו יש שתי מטרות: הראשונה היא להזהיר את הנהג או הנהגת שיש סיכוי לכפור על הכביש ושעליו לנהוג במשנה זהירות. המטרה השנייה היא לעדכן כי בקרת היציבות פועלת במצב שלג, במכוניות מסוימות בקרת היציבות יודעת לעבור למצב נהיגה בכפור באופן אוטומטי. השינוי באופי הפעולה נועד על מנת לאפשר לגלגלים מידה קטנה של סבסוב על מנת להשיג אחיזה גם על קרקע עם שכבת קרח קטנה עליה.
אגב, גם אם יצאתם מהבית והטמפרטורה הייתה 5 מעלות או שזו הטמפרטורה שהשעון החכם או הטלפון הנייד מראה לכם, ייתכן והקריאה ברכב תהייה מעט שונה. זאת בשל המיקום של חיישני הטמפרטורה במכוניות שנמצאים הרבה פעמים בחלקו התחתון של הפגוש הקדמי, שם, קרוב לכביש ייתכן וקריאת הטמפרטורה תהייה נמוכה יותר, אבל היא זו שצריכה לעניין אתכם.
מה זה אומר מבחינתכם? בעיקר מודעות לתנאי האחיזה הירודים יותר. כלומר, לשמור יותר מרחק מהרכב שלפניכם. להתאים את מהירות הנסיעה שלכם לתנאי האחיזה האלו בעיקולים. ובאופן כללי לקחת בחשבון שמרחקי העצירה יהיו ארוכים יותר בשל האחיזה הפחותה, אז לנסוע לאט יותר, או להתחיל לבלום מוקדם יותר.