ועדת הכלכלה החלה הבוקר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק הממשלתית לפיה עבירות תנועה שכיום מוגדרות פליליות עם ברירת קנס ומשפט למנהלתיות. במילים אחרות, מעבר ישיר משלב מתן הדו"ח לתשלום הקנס בלי אפשרות לערער עליו באופן שבו ניתן לערער כיום. במילים פשוטות יותר - הקטנת הסיכוי של האזרח הקטן לטעון בבית המשפט ולערער על מתן הדו"ח, קבילותו או גובה הקנס.
והכוונות בבסיס המהלך הזה היו טובות, או כך לפחות אנחנו רוצים להאמין. ח"כ לימור מגן תלם, שמילאה את מקומו של יו"ר ועדת הכלכלה אמרה בפתח הדיון כי: "אני מאמינה שזו רפורמה חשובה שתפעל לטובת הציבור כולו, ותהייה סנונית ראשונה שתאפשר הפיכת עבירות פליליות נוספות להפרות מנהליות". זה גם מה שסיפרו נציגי משרד המשפטים העומד מאחורי החוק, לדברי מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ערן דוידי, מטרת החוק היא " לטייב את ההליכים המשפטיים ולתת שירות טוב יותר לאזרח. הוא הוסיף כי המצב היום פוגע באיכות האכיפה ודווקא עברייני הכביש המסוכנים מנצלים את העומס בבתי המשפט, וכן גם השירות לאזרח, שמחכה זמן רב ליומו בבית המשפט, נפגע".
לדברי משרד המשפטים מדי שנה נמחקים 100 אלף תיקים בשל העומס בבתי המשפט ואת עובדה זו מנצלים העבריינים הסדרתיים. באמירה הזו מקופלות שלוש בעיות בסיסיות ביותר שגם מתארות את הכשל הבסיסי במערכת בתי המשפט לתעבורה כיום. הראשונה היא שכאשר בתי המשפט מתנהלים במצב "שוק" שבו התובע והמערער סוגרים עסקאות מחוץ לאולם הדיונים, זו אגב הדרך בה נסגרים רוב התיקים. הדבר מביא למוטיבציה גבוהה לגשת ולערער על הדו"ח מתוך ידיעה שאם למשטרה אין בסיס להרשעה בטוחה, הם יעדיפו להתפשר. השנייה היא שמערכת המשפט עצמה מעניקה את האפשרות לעבריינים סדרתיים להתחמק מכיוון שאינה נוקטת במדיניות ענישה ושפיטה דיפרנציאלית, שמתייחסת לעבריין סדרתי או מועד באופן שמשקף את המסוכנות שלו. השלישית היא העובדה שכאשר המשטרה נאלצת להתמודד בבתי המשפט עם הצגת ראיות וחקירה, לא מעט דוחות מתמוססים ומתבררים כבעייתיים. הן בהיבט הטכני של מתן הדו"ח ובין אם בתשתית הראיות לביצוע העבירה.
נקודות נוספות שערערו על תועלת החוק העלה יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי יעקובי, שהאיר את העובדה שהמדינה מוותרת על ההליך הפלילי, אבל לא על הנקודות שנצברות לחובת הנהג. כלומר, במקרה שבו יהפכו הדוחות להפרות מנהליות, המהירות בה נהג יאבד את רישיונו תהייה גבוהה יותר ולו בשל הקושי לקבל משפט צודק, שכן לפי הצעת החוק, ערעורים אלו ייעשו בזום - ללא אפשרות להבאת עדים, ללא חקירת השוטר שרשם את דו"ח התנועה וזה עוד לפני שנגענו באנשים עם יכולות נמוכות לתפעל מערכות מחשוב ושיחות זום.
האבסורדיות במצב שעשוי להיווצר הוסברה בתור דוגמה שבה נהג שנתפס במהירות של 170 קמ"ש בכביש של 120 קמ"ש יקבל דו"ח של 1,500 שקלים ו-10 נקודות שיכלל במסגרת ההפרות המנהלתיות ללא הליך שיפוט. או לפנות להליך מנהלי ולנסות לשכנע שהוא לא ביצע את העבירה. לעומת זאת, אם ייתפס ב-171 קמ"ש, הוא כבר נחשב לנהג במהירות מופרזת שחורגת מהתחום של ההפרות המנהלתיות ונדרשת העמדה לדין - שדווקא שם, הסיכויים שלו לצאת "בזול" מהסיפור גבוהים יותר. מכיוון ששם זו תהייה חובת המדינה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הוא ביצע את העבירה. כלומר, לנהג יהיה כדאי יותר לקבל דו"ח על מהירות גבוהה יותר. האם זה אומר שנראה נהגים משכנעים שוטרים לתת להם דו"ח חמור יותר מאשר מגיע להם רק כדי להגיע למשפט? לא מופרך.
לדברי עו"ד יעקובי, גם הטענות שיש עומס בבתי המשפט לתעבורה אינן מדויקות, לפחות לא במרכז שם דנים שופטי תנועה ב-1,500-700 תיקים בשנה. הוא כן ציין כי המצב בצפון שונה ושם מנהל כל שופט כ-5,500 תיקים בשנה. עם זאת, צריך גם לומר את האמת, לא קשה להבין מדוע לעורכי הדין לענייני תעבורה יש גם אינטרס כלכלי מובהק בהמשך השיטה הנוכחית.
ח"כ יעקב מרגי, לשעבר יו"ר ועדת הכלכלה בעצמו התייחס להצעה ואמר כי אין לו ספק בכוונותיו הטובות של שר המשפטים לייעל את מערכת המשפט, "אבל לעיתים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות". ח"כ מרגי ביקש נתונים על העומס בבתי המשפט ושאל מה גורם לכך. הוא הזהיר מכך שהאזרח ייפגע כי לא יוכל להתמודד מול התעמרות של גופים כמו המשטרה, וקרא לבחון להשאיר את חובת ההוכחה על השוטר שנתן את הדוח.
ח"כ אוסאמה סעדי הוסיף כי בשם המלחמה בעבירות התנועה ובעומס בבתי המשפט פוגעים בזכויות הציבור, כשהופכים את המשפט להשגה בכתב ובפני גורם שלא יודעים מי הוא. "איך יוכל אזרח להתגונן ולהוכיח את חפותו? בזום? איך אפשר יהיה להביא עדים? לחקור שוטר? זו תהייה מילה של האזרח מול המילה של השוטר", אמר ח"כ סעדי.
בסיכום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ממשרד המשפטים להגיש לוועדה נתונים נוספים שהתבקשו על ידי חברי הכנסת וזאת לקראת הישיבה הבאה בה תחל הועדה לדון בסעיפי הצעת החוק עצמם.