קימקו מציגה את דור ה-X

כל אחד רוצה להיות אדוונצ'ר. אדוונצ'ר זו הסיסמה כיום בשוק הדו גלגלי של כל איש מכירות. יש לך אדוונצ'ר? אתה תמכור ממנו והרבה. אתה לא צריך להסביר יותר מדי. "מה זה" ישאל הלקוח ואיש המכירות יענה לו, "אתה לא רואה? זה אדוונצ'ר". "טוב, תביא לי אחד". ואז ברחוב ישאל אותך מישהו, "אחי, איזה אופנוע קנית?" ואתה תענה בגאווה, "אדוונצ'ר, אחי, חבל לך על הזמן". כן, אופנת האדוונצ'רים השתלטה על התחום הדו גלגלי, בדיוק כמו שרכבי הקרוס-אובר כבשו את טבלאות מכירות הרכב. המושג רחב, אתה לא באמת צריך להוכיח יכולת לחצות את הרוביקון ברוורס, מספיק שאתה קצת יותר גבוה מאחרים, עם יחידות תאורה שיורקות לדים, אולי גם כמה ריבועים אקסטרא לצמיגים ואתה זכאי לתואר.

את תחום האדוונצ'רים סקרנו במדור זה פעמים רבות ובעיקר בשנה-שנתיים האחרונות. מה שהחל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת כסגמנט ייחודי לחציית הסהרה ומרוצי הפריז דקאר, הפך עם השנים לנחלת הכלל ומכלי קשוח שרק רוכבי-על יכולים להשתלט על אופיו הסוער, הוא הפך לכלי מחמד לטיולים של זוגות בסופי שבוע וכלי תחבורה בית-עבודה-בית בשאר ימות השבוע. ב.מ.וו GS 80 R מתהפך בקברו.

בעוד אופנועי אדוונצ'ר כבר נמצאים בכל אולם תצוגה של כל יצרן עולמי מגדול ועד קטן, בתחום הקטנועים העסק עדין בחיתוליו אבל אל תדאגו, בתוך שנה-שנתיים, זה ישתלט גם על התחום הזה, שהרי למה להסתפק בקטנוע אם אפשר, בקצת יותר כסף, לקבל קטנוע פלוס? פלוס מראה מצודד, פלוס יכולת טיולים, פלוס אפשרות לרדת מהכביש, פלוס להיות עכשווי.

את אבי הסגמנט אפשר לייחס לפיאג'ו טיפון 125 משנות ה-90'. היה זה קטנוע עם מרווח גחון מכובד וצמיגי בלון שהיה נכנס לשטח וגם יוצא ממנו בחיים, כלי מדליק ורב יכולות שמי שלא רכב עליו, הפסיד חוויה. הטייפון נעלם עם הזמן מסיבות כאלו ואחרות ולקחו כמעט 20 שנה עד שהגיח לאוויר השבילים ההונדה X ADV 750 , קטנוע כביש-שטח אמיתי שהקדים את הטרנד אבל בשנתיים האחרונות הפך ללהיט מבוקש. שוב, עדיין לא נרשם אף מתחרה לדאקר עם כלי כזה אבל בהחלט ניתן לרכוב עליו ולטייל בדרכי עפר ומעבר להם, כמו גם להתנהל איתו כקטנוע עירוני או בין-עירוני מהיר מאוד בחיי היום יום. ועכשיו גם לקימקו יש ואת הדרך לשם היא עשתה עם קיצור דרך. קטנוע מוכח בדמות הדאון טאון תרם את גופו ואבריו לפרויקט X וכך נולד הקימקו DTX 360 .

נתחיל בשם, למה 360 אם זה קטנוע שמתבסס על הדאון טאון 350 ונפח המנוע שלו הוא בכלל 321 סמ"ק? אצל היצרנית מלמלו משהו על "להדגיש את הוורסטיליות שלו" בניגוד לדאון טאון 350 הרגיל, שאגב ימשיך להימכר בלי קשר לאח החדש. כאמור, ה-DTX360 החדש מתבסס על הדאון טאון 350 הקיים, קטנוע מנהלים טוב (מאוד), מוכח ופופולארי מאוד שעבר טרנספורמציה קלה לטובת היעוד החדש. המושב הוגבה מעט, בסיס הגלגלים קוצר מעט, הבולמים אותם בולמים אבל עברו הקשחה לטובת יכולת ספיגה משופרת בשטח, מלפנים גם נוסף מקור פלסטיק לפרונט כמו גם מגן בוץ כמתחייב בסגמנט ומלבד זאת, מראה קצת יותר אתלטי, וגרפיקת צביעה ושילובי צבעים שמעניקים לקטנוע החדש נוכחות, ומראה בולט ומושך.

המנוע הוא כאמור אותו מנוע ארבע פעימות מוכר וטוב מותאם לתקן יורו 5, בעל גל זיזים יחיד, מוזרק, מקורר נוזל בנפח של 321 סמ"ק המוציא 28.4 כוחות סוס ב-7,250 סל"ד ומומנט של 3 קג"מ המושג ב-5,750 סיבובי מנוע בדקה. בגלגל הקידמי (120/80-14) נמצא דיסק בקוטר 260 מ"מ ואילו באחורי (150/70-13) נמצא אחד בקוטר 220 מ"מ. קוטר הבולמים מלפנים הוא 37 מ"מ ומאחור נמצא זוג בולמים הניתנים לכיוון. גובה המושב 800 מ"מ (אחד יותר מהנוכחי) ובסיס הגלגלים קוצר לכדי 1,545 מ"מ, לטובת השליטה, הזריזות והעבירות.

הקטנוע נהנה ממערכת בקרת אחיזה (TCS) שניתן לבטל בלחיצת מתג על הכידון בצד שמאל וההנעה מתבצעת ללא מפתח. מתחת למושב מתגלה תא מטען מכובד המאפשר אחסנה של קסדה מלאה ועוד אחת שלושת רבעי ואילו מלפנים נמצאים שני שקעי USB, אחד במרכז הכידון והשני בתא אחסון מתחתיו. הרעיון במקרה זה נחמד, הביצוע זקוק לליטוש. התקנה של נייד במרכז הכידון תסתיר לחלוטין את מסך הנתונים (TFT גדול, ברור ומצוין) ואילו בתא האחסון לא ניתן לשים סמארטפון בגודל מלא בהטענה אם רוצים גם לסגור אותו. ואם לא סוגרים אותו, ובכן, תקוו שיש לכם ביטוח עליו. עוד ס"מ עומק ומחשבה היו פותרים את הבעיה.

את המפגש הקצר מאוד עם הכלי ערכנו באזור זיכרון יעקב, עירייה ציורית כנהוג לומר, שבין סמטאותיה וכבישיה הלא עמוסים רכבנו מספר דקות ואחר כך יצאנו לכביש המהיר והמתפתל עד לדליית אל כרמל, סיבוב קצר בהר חורשן וחזרה. קשה להתרשם יותר מדי מסיבוב כל כך קצר, ודאי לגבי תחושות ברכיבה ממושכת (מהות האדוונצ'ר, לא?!) אבל ננסה בכל זאת לעמוד על מספר נקודות, לפני שנקבל אותו למבחן קצת יותר רציני. ראשית, כאמור המראה מושך וטוב, בעיקר סכמת הצביעה בכתום שחור (ישנן ארבע אופציות של צביעה), לגמרי מסובב מבטים. המושב הרחב מעניק תמיכה ותנוחת רכיבה זקופה ונוחה כולל משענת תמיכה לגב התחתון שוודאי תורמת ברכיבה ממושכת. התאוצה לא מעיפה לאחור אבל צוברת מהירות באופן ליניארי ומהירות השיוט הנינוחה עוברת בקלות את גבולות המותר בחוק. הבלמים עושים עבודה מצוינת בהאטה ועצירת הכלי ואילו הבולמים שהוקשחו מעט, קשים בסביבת האספלט אבל מפצים בשטח וברכיבה המהירה כשיוצאים מהקווים הישרים.

בשטח (שהרי לשם כך התכנסנו) רכבנו קילומטרים ספורים בלבד על דרכים רצופות מהמורות וזרועות אבנים והכלי עבר את זה בקלות, ללא בעיות ובעיקר ללא רעשי רקע של פלסטיקה רופפת או גחון מתחכך. פה המתלים כבר הוכיחו את עצמם היטב וספגו בכבוד גם חבטות ונחיתות. לרכוב בעמידה בשטח לא ראלי לאנשים גבוהים בגלל הפרופורציות של גובה הכידון לעומת משטח הרגליים אבל כן קיים מרווח ברכיים נאה מאוד שיאפשר גם לאנשים מעל 190 ס"מ להנות ממנו ולהרגיש עליו בנוח. לכפות הרגלים יש מגוון אפשרויות תנוחה מ 90 מעלות ועד 45 מעלות כולל מדרס רגלים מלפנים, בהחלט פיצ'ר חשוב ברכיבות ארוכות.

הכלי משתחל ומתנהל בזריזות בין המכוניות, תנוחת הרכיבה טובה, האחיזה מצוינת ובשטח בהחלט ניתן לרכוב עליו ויחד עם ביטול בקרת האחיזה, גם להנות מכשכושי זנב מתבקשים בפניות על קרקע לא יציבה.

הקימקו DTX 360 הוא לא הסנונית הראשונה בסגמנט קטנועי האדוונצ'ר, אבל בהחלט אחד הראשונים שמעידים על בוא התופעה. בעוד הונדה בנו כלי חדש, בקימקו הלכו על פלטפורמה מוכחת וקיימת ועשו לה התאמות, מה שרוב היצרנים יכולים לעשות בקלות בכלים הקיימים שלהם וכך אנחנו יכולים לצפות להצפה בעתיד הקרוב בשוק. הקימקו החדש יפה וטוב, מתנהג מצוין בכביש ומראה יכולת גם מעבר לאספלט ובהחלט יכול לשמש ככלי טיולים בדרכי עפר אפילו לא כבושים.

גם המחיר, 38 אלף שקלים יקר רק בכ-3,000 שקלים מהגרסה הרגילה הוא לגמרי הגיוני יחסית למחירי השוק המקומי. לקימקו בכלל ולדאון טאון בפרט ישנו קהל אוהדים רחב בארץ וסביר להניח שלא מעט מהם יבחרו להתקדם לגרסה החדשה והמסקרנת, כך שמבחינת היצרן או היבואן (עופר אבניר) לא מדובר בהימור אלא במקפצת מכירות שכבר הוכיחה את עצמה בשוק הרכב ועכשיו ככל הנראה מתרחשת אל מול עינינו גם בשוק הדו גלגלי.